לדבריו, במהלך 2011 ישראל הייתה קרובה מאי פעם לתקיפה באיראן. באותה שנה נתן ראש הממשלה בנימין נתניהו הוראה לראש המוסד פרדו ולרמטכ"ל בני גנץ להיערך לפ'+15, כלומר – לדרוך את מערכת הביטחון, כך שתהיה מוכנה לתקיפה באיראן בתוך 15 יום מרגע הפקודה.
כשנשאל על ידי דיין אם האמין שהתקיפה אכן תקרה, השיב ראש המוסד לשעבר: "זה לא משהו שמותר לעשות ולהשתמש בו בשביל לתרגל. זאת אומרת אם מישהו עושה את זה יש לזה שתי תכליות – תכלית אחת זה אכן שהוא מתכוון, ואפשרות שנייה זה שהוא מאותת. מישהו שם בחוץ יידע מזה. יכול להיות שגם מישהו מארצות הברית יידע מזה בצורה כזו או אחרת, וזה יניע אותו לעשות משהו. (אבל) בדברים האלה צריך להאמין לאנשים, זה הקברניטים שלך. אז כשהוא אומר לך תיכנס לתהליך של ספירה לאחור, אתה מבין שהוא לא משחק איתך משחקים. לדברים האלה יש משמעויות אדירות".
בכיר המודיעין לשעבר, שנכנס לתפקידו באותה עת, החליט בצעד חריג לבדוק אם רה"מ מוסמך בכלל לתת הנחייה שעלולה לדרדר את ישראל למלחמה. "עשיתי בירורים מכל מה שיכולתי לעשות. בדקתי עם ראשי מוסד קודמים, בדקתי החל מחקה (יצחק חופי) שהיה ראש המוסד, ועד מאיר דגן ועד בכלל. בדקתי עם יועצים משפטיים. התייעצתי עם כל מי שיכולתי להתייעץ בשביל להבין מי מוסמך לתת הנחיות בכל נושא של פתיחה במלחמה". כמו כן, במסגרת ההתייעצות חסרת התקדים הזו, כאמור, פנה גם ליועץ המשפטי לממשלה.
פרדו אף חשף כי בשלב מסוים לנתניהו נודע על הבירור שעשה. "בסוף אם אני מקבל פקודה, ואם אני מקבל הוראה מראש הממשלה אני אמור לבצע אותה, אני צריך להיות בטוח שאם חס וחלילה יקרה משהו לא תקין. אפילו אם הפעולה ייכשל, שלא ייווצר מצב שאני ביצעתי פעולה לא חוקית", הסביר פרדו.
כשנשאל האם לדעתו תקיפה באיראן היא כמו החלטה על פתיחה במלחמה, השיב: "חד וחלק". בסופו של דבר, על רקע התנגדותם של הרמטכ"ל וראש המוסד, נסוג ראש הממשלה בפעם הזו מכוונתו לדרוך את המערכת, אולם פרדו מגלה כי בשלב מסוים כבר שקל להתפטר מתפקידו: "כשדרג מדיני נותן הנחיה, יש לך שתי אפשרויות - אפשרות אחת זה לבצע, ואפשרות אחרת זה לשים את המפתחות. טוב שלא הגעתי לנקודת ההחלטה הזאת... לא שזה לא עבר לי בראש".