פרץ סיים את הקורס לפני כשנתיים, ומאז, כך הוא מספר: "ראיתי הכל - פצועי ראש, פצועי חזה ופגיעות גפיים. בשבוע שעבר קיבלנו ארבעה ילדים, שנפצעו כולם מקריסת בניין. לפני ארבעה חודשים הגיע אלינו ילד בן 13 שיצא לשחק בגינה ועלה על מוקש. כשהגעתי אליו הוא היה במצב קריטי, רגלו השמאלית הייתה מרוסקת, רגל ימין מדממת, והוא היה מחוסר הכרה. עצרנו את הדימום, נתנו לו מנת דם והנשמה והעברנו אותו להמשך טיפול בבית חולים".
פינוי פצועים סורים ע"י צה"ל
"אחד המקרים לא עוזב אותי", מספר סמ"ר פרץ, "לפני כשנה הגיעו אלינו אם בת כ־40 ושני ילדיה, שטיל פגע בביתם וכולם נפצעו. האם סבלה מפגיעת בטן קשה, והיא צעקה, שהיא צריכה לראות את הילד שלה שהיה מורדם ומונשם וחסר הכרה. בד בבד הילדה שלה, בת השבע, עלתה לרכב כשהיא צורחת. כשהסרנו את בגדיה, ראינו את המעיים שלה בחוץ. זו הייתה זוועה אמיתית".
מאז שנת 2013 קיבלו למעלה מ־3,500 פצועי מלחמה סורים טיפול רפואי בישראל. על רקע המבצע שמנהל בימים אלה צבא אסד בסיוע ובגיבוי רוסי בדרום המדינה, גבר לאחרונה זרם העקורים והפצועים. בליל שישי האחרון קלטה "עוצבת הבשן" שישה פצועים סורים, מתוכם ארבעה ילדים, והעניקה להם טיפול ראשוני מציל חיים טרם העברתם לבית חולים בארץ.
בדומה למקרה זה, הפצועים שבהם טיפל סמ"ר פרץ במהלך שירותו הם אזרחים שאינם לוחמים שנפגעו מהפצצות והפגזות. "אני מקבל אותם בדרך כלל בתוך שטח ישראל, אבל במקרים נקודתיים קורה שאנחנו נותנים טיפול גם סמוך לגבול בשטח הסורי. הטיפול שאנו מעניקים בשטח הוא אמנם ראשוני, אבל מדובר בטיפול ברמה מתקדמת ביותר - הרדמה והנשמה, מתן פלזמה (תחליף דם), הכנסת נקז חזה ופעולות נוספות. בחלק מהמקרים מדובר ממש בניתוח בשטח".
ככל שהלחימה מתקרבת לאזור הגבול, מסביר פרץ, הצורך בטיפול רפואי גובר – ולא רק בגלל מספרם ההולך וגובר של הפצועים. "ככל שנפצעים קרוב יותר לגבול, כך גדלים הסיכויים שלהם לשרוד את הנסיעה אלינו. הם מגיעים עם פציעה טרייה יותר, ולנו יש יכולת לטפל בצורה טובה ואפקטיבית יותר. כשאנחנו מדברים על פגיעה בגפיים, למשל, השעות שעוברות עד הטיפול הראשוני מפרידות בין חיים למוות".
על העובדה שהטיפול מוענק להם על ידי "האויב" הישראלי, מספר פרץ: "הם כבר לא מופתעים, כי זה קורה כבר כמה שנים, אבל הם מאוד מעריכים את זה. אני זוכר במיוחד מקרה, שבו אמא של ילדה פצועה דיברה עם אחד מאנשי הצוות בערבית, ואז באה אליי ואמרה לי בעברית "תודה". זה היה רגע מיוחד".