שלו לוי ואביו אבי. צילום: דוברות ברזילי
"קראתי לשלו והוא בא לכיווני, ראיתי שים של דם יוצא לי. הוא לקח סמרטוט וסגר לי את מקום הדימום. אחר כך אני כבר לא זוכר מה היה", סיפר האב. לוי אמר כי הוא לא רואה פתרון למצבם של תושבי עוטף עזה, וכי אינו מאמין להבטחת הממשלה להכות בחמאס. "אני נולדתי בשדרות וכבר שנים שאנחנו חיים במצב הזה ואין שינוי. התשובות שלהם כל הזמן 'נכה בהם, נעשה להם, נשמיד' - שום דבר", אמר. "חמאס רק רואה שיש לחץ ומרים ידיים ואומר: 'אני רוצה הפסקת אש', וזהו, ככה זה נגמר עד הגל הבא. מה זה שווה? הם יהרגו לנו, הם יפצעו אותנו, הם יענו אותנו ואנחנו נקבל את הפסקת האש שלהם".
"זה לא רק אני, כשהאמבולנס אסף אותי, בתי הגדולה שהיא בהריון התעלפה מול עיניי", סיפר לוי על מצבם של בני משפחתו. "מאז פיזרו את אשתי והילדים בין באר שבע לבין הבית שנפגע, עוד לא ראיתי את הבן שלי מאז הניתוח. הפעם אני חושש לחזור הביתה".
בנו שלו סיפר ביום חמישי על הרגעים בהם אביו נפצע מרסיס בידו: "פתאום היה צבע אדום, אבא אמר לי להישאר בממ"ד והוא בא. כשהצבע אדום נגמר, הוא יצא החוצה ואני נשארתי והיה עוד צבע אדום ובום. יצאתי לבדוק מה קורה, ראיתי שבחדר של אחותי יש עשן ואש, התקדמתי לכיוון הסלון ואבא צעק לי 'צא מהר מהבית', והיה לו מלא דם. חיפשתי משהו לחסום את היד, מצאתי מטלית וקשרתי לו את היד. ביקשתי עזרה מהשכנים שיבואו".