דיון המטכ"ל ערב מלחמת יום הכיפורים נחשף: "הסיכוי למלחמה - מאוד נמוך"

"הסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה", אמר ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא, בדיון שהתקיים במטה הכללי של צה"ל ב-5 באוקטובר, ערב פרוץ מלחמת יום כיפור. במלאת 45 שנים למלחמת יום הכיפורים, שפרצה בצהרי ה-6 באוקטובר, חשף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את פרוטוקול הדיון במטה הכללי, ממנו עולה שחרף סימנים מדאיגים בשטח, הפיקוד הבכיר העריך ביום שלפני, שהסבירות למלחמה נמוכה. הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר, שקיבל את הערכת אמ"ן, ציין כי גם הוא רואה "את הסכנה שתפרוץ מלחמה כפחות סבירה מאשר שלא תפרוץ מלחמה".

בדיון שהתקיים במטה הכללי מסר ראש אמ"ן סקירה מודיעינית, בה עדכן על היערכויות חריגות והתפתחותיות בגזרות הסורית והמצרית. הוא ציין שבצפון, סוריה מצוייה במערך חירום מאז ה-5 בספטמבר, תרגלה את כיבוש רמת הגולן וקדמה טייסות לאזור דמשק. אלוף זעירא עדכן עוד, כי במצרים מתקיים תרגיל צנחנים גדול, אזור תעלת סואץ תוגבר ב-300 תותחים נוספים וטנקים רבים קורבו אל קו המים.
 

בנוסף, הדגיש ראש אמ"ן שתי התפתחויות נדירות ומשמעותיות שאירעו בשעות האחרונות: "הרוסים שלחו 11 מטוסי תובלת אנשים למצרים ולסוריה. לא ברור לנו באיזה מגמה. ייתכן והמגמה היא להוציא פרנוסל רוסי מתוך אותן מדינות ואם כן – השאלה היא מדוע, ואין לנו פירוש ברור מדוע", הוא אמר בסקירה והוסיף כי "מרבית כלי השיט הסובייטיים עזבו את אלכסנדריה וגם זה דבר מאוד מאוד נדיר".

למרות הסימנים החריגים, בסיכום הסקירה ציין ראש אמ"ן: "כל הדברים לא משנים את ההערכה הבסיסית של אמ"ן, שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה". הרמטכ"ל, שקיבל את הערכת אמ"ן, העריך אף הוא שקיימת סבירות נמוכה שתפרוץ מלחמה. עם זאת, הוא הודיע שכבסיס להערכת המצב ולמכונות הוא לוקח בחשבון שני דברים: הדבר הראשון, שהמערך ההגנתי של מצרים הוא גם התקפי ובעל יכולת לעבור למתקפה תוך זמן קצר ביותר. רא"ל אלעזר הוסיף שהדבר השני הוא שאין הוכחה פוזיטיבית שהמצרים לא מוכנים לתקוף ולאור זאת, הוכרז בצה"ל מצב כוננות ג' וננקטו שורה של פעילויות להעלאת רמת המוכנות.

למרות זאת, הרמטכ"ל העריך ש"אם אמנם יש להם כוונה לתקוף בו זמנית מסוריה וממצרים, אנחנו עוד נקבל את ההתראה" והוסיף: "באם תהיה לנו התראה פוזיטיבית, כמובן שאנו נגייס מילואים ונעשה את כל ההכנות הנוספות. אם יקרה המצב הכי גרוע שאפשר, כלומר שתיפתח התקפה בלי אף מילה נוספת, אז אנו נצטרך לבלום באמצעות הכוחות הסדירים".

בדיון במטכ"ל גם עלתה סוגיית גיוס המילואים. רא"ל אלעזר הביע חשש שבמקרה והמלחמה תפרוץ בהתראה קצרה, או ללא התראה בכלל, יצטרכו לגייס גיוס מיידי וחפוז והוסיף: "יש לנו מגבלה מסוימת שביום כיפור אין רדיו". לאור זאת, הוא הציע רעיונות לפתור את המגבלה של יום כיפור: "לטלפן לכל הטלפונים בארץ ולהגיד 'תפתח את גלי צה"ל ותודיע לשכנים להאזין ולהחזיק את גלי צה"ל, שישדר כל הזמה אותות קריאה".

הרמטכ"ל המשיך בהערכת המצב לסבירות נמוכה לפרוץ מלחמה: "אינני חושב שהם עומדים לפתוח במלחמה. אני לא חושב שזו שעת השין להערב, או למחר ואם אמנם יש להם כוונה כזאת ויש להם שעת שין – אני מקווה שנקבל התראה". "אילו הייתי פרשן, הייתי שם פה נקודה ואומר: אני מעריך שזה לא הולך לקרות", אמר עוד רא"ל אלעזר, אך הבהיר: "היות שאנו לא עוסקים רק בפרשנות, אלא אנו אחראים למצב, אנו חייבים לנקוט באמצעי הביטחון הדורשים ואמנם אנו נוקטים". אלוף פיקוד דרום, שמואל (גורודיש) גונן, העיר: "למרות ההשקפה לא לגייס מילואים, אני חושב שאת מערך ההתראה כן כדאי לגייס". 

ום כיפור שבפתח גם עלה בדיון בהקשר לאספקת מזון לחיילים במקרה שתפרוץ מלחמה. ראש אגף האפסנאות, האלוף נחמיה קין, התריע על מחסור במזון טרי, ירקות ופירות ולחם טרי. מפקד חיל האוויר, אלוף בני פלד הגיב: "ההוראה היא שאנשים יחיו על מנות קרב". הרמטכ"ל הוסיף: "ואם אין מנות קרב – אז צמים. סוף סוף זה יום כיפור, צמים".

במהלך הדיון הציע אלוף הרצל שפיר שרכב צבאי שנוסע ביום כיפור בשטחים עירוניים, שייסע עם אורות מלאים. הרמטכ"ל הגיב במה שנשמע כהומור ציני: "עם כובעי פלדה" ושפיר השיב: "לא, עם אורות מלאים". עם סיכום הדיון אמר עוד הרמטכ"ל בנימה אופטימית: "אנו נהיה מוכנים לכל מצב. אין לנו כידוע עניין במלחמה ואני מאוד לא הייתי רוצה שהיא תקרה לנו בהפתעה מוחלטת. בהפתעה מוחלטת היא לא תהיה, אבל הם תהיה לנו התראה ונדע שזה אומנם הולך לקרות כעבור 24 שעות ונספיק קצת להתארגן, אז אני בטוח שנעשה אותה טוב מאוד ואני מקווה שנשיג את כל תכניות העתיד שמונחים אצלנו במגירות. חתימה טובה".

 

 המחלוקת על קו בר לב

ארכיון צה"ל גם חשף לראשונה מסמכים הנוגעים לשתי הגישות העיקריות ביחס לתפיסת ההגנה בסיני: גישת ההגנה הנייחת של הרמטכ"ל חיים בר לב, המבוססת על קו מעוזים לאורך תעלת סואץ, במה שזכה לכינוי "קו בר לב" ומנגד, גישת ההגנה הניידת של האלופים ישראל טל ואריאל שרון.

המסמך הראשון שנחשף הוא הצעת האלוף טל, מספטמבר 70', לגבי הגנה חלופית לשיטת הקיימת - ההגנה הנייחת שהוביל הרמטכ"ל בר לב. האלוף טל התריע שהמעוז אינו חסין בפני אש ארטילרית, אינו יכול למנוע את חציית קו המים על ידי האוייב, תרומתו להגנה נגד מתקפה – אפסית והוא מהווה מטרה סטטית נוחה כיעד אש ופשיטות ואחזקתו יקרה מידי לעומת התוצאות.

האלוף טל הציע "להגן על קו התעלה ביום ובלילה באמצעות כוחות ניידים ומשוריינים". הוא פירט ששתי חטיבות משוריינות תוכנסנה לקו וכל אחת מהן תהיה אחראית על שלוש גזרות גדודיות ולגזרה אחת של פלוגת סיור. "אין לקיים בתחום המרחב המוכה באש הארטילריה פיעלויות מנהלתיות", הוא הדגיש בהצעתו. לגבי הכוחות המוצבים במעוזים, הציע האלוף טל: "במעוזים, מאחר והם כבר קיימים, ניתן לקיים נוכחות באמצעות נגמ"ש וכיתת חרמש שיתחלפו בכל 24 שעות".

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון גם חשף לראשונה פרוטוקול דיון במטה הכללי, שהתקיים ב-29 במאי 72', העוסק בתפיסת ההגנה בסיני. בתחילת הדיון סקר אלוף פיקוד דרום, אריאל שרון, את תפיסתו בנוגע להגנת סיני. שרון הבחין בין מעוזי הגזרה הצפונית לקנטרה - לגביהם הוא לא הציע שינוי, לבין מעוזי הגזרה הדרומית לקנטרה, אותם הוא חילק לשניים: מעוזים שהוא לא רוצה להחזיק בכלל ומעוזים שאינו מסכים להשאיר כמעוזי דמה ובכל מקרה להחזיקם. "לא להחזיקם בצורה שמחזיקים היום, אלא להיכנס בכלל לשיטה חדשה ולהחזיק אותם על ידי כוחות ניידים".

את תפיסתו סיכם האלוף שרון בכך ש"הגנה על קו התעלה אינה בנויה על 11 המעוזים האלה" והדגיש: "מעוזים אני צריך לראות כמו כיתות תצפית בשטח". לאלוף שרון הצטרף אלוף טל, שהיה אז ראש אג"ם: "כל אחד מהמעוזים בתעלה, מבחינת פוטנציית (יכולת) האוייב, יכול לקבל בקלות 5,000 פגזים בשעה וזו לא רק שאלה שהמעוז יהרס. גם אם לא יהרס – האנשים שנמצאים שם, כבר לא יילחמו אף פעם, גם בגלל ההלם, גזים וכדומה. אנחנו לא התכנסנו בזה ואסור לנו לחכות לניסיון הראשון ואחר כך לפנות מעוזים".

אלוף טל הבהיר שנקודת המוצא שלו בשלילת המעוזים בתעלה "היא בהיותם מלכודת נוראה שאין מוצא ממנה וזה יכול לקרות תוך שעה אחת". בסיום דבריו הזהיר טל: "אם זה יקרה ביום אחד לארבעה-חמישה מעוזים, זה יהיה מבחינת אסון לאומי, לא יותר קטן מאובדן הצוללת דק"ר, או מהטבעת המשחתת אילת".

הרמטכ"ל רב אלוף דוד אלעזר, שסיכם את הדיון, תמך בהשארת המעוזים לאורך תעלת סואץ: "אני אומר להשתמש בזה (במעוזים). התעלה אינה מכוסה כולה על ידי המעוזים, אבל המעוז תורם בהתראה, בתצפית ובעצם הצורך לתקוף אותו. אני מעדיף לתקוף כוח שערוך להתקפה על מעוז מאשר כוח חופשי".

עם זאת, הרמטכ"ל לא התעלם מהמגבלה של המעוזים בהקשר לסכנה לחיילים שמחזיקים אותם ולאור זאת, הוא קבע: "נישאר במעוזים ואם יהיה נורא, נפנה אותם. אין לי תפיסה ערכית של כבוד והחזקה". על השאלה האם המעוזים הם הגנה נוקשה-נייחת, השיב הרמטכ"ל: "לדעתי, זו לא הגנה נוקשה, כי הגנה נוקשה קובעת תוואי הגנה שעליו מתנהל הקרב ואת המעוז אני לא רואה כתוואי הגנתי שאותו אי אפשר לעזוב ועליו מתנהל קרב".

בסיכום הדיון, הודיע רא"ל אלעזר: "עוד לפני הדיון הזה היתה נטייה לוותר על מספר מעוזים. קודם כל אני אומר שלא נוטשים, אבל במסגרת התכנון האופרטיבי נראה שאפשר להשיג את כל הדברים עם מעוז אחד פחות במקום שיש שלושה מעוזים. אז נסגור מעוז אחד, זה יכול לבוא בחשבון".