הוא ממשיך ומפרט: "בימים שלפני התקיפה עסקתי בטיוב כח האדם עשיתי הכנות שקטות של אימונים והשתלמויות לאנשים. רציתי להיות חזק. כאשר כינסתי את המפקדים לפני המערכה אמרתי להם בגדול מה שאני יודע. וזה לא היה הרבה. אבל אמרתי להם שאני מצפה שהחיילים שלהם יהיו מוכנים ברמה המקצועית ׳אנחנו צרכים להיות מקצועיים וגם אם המלחמה לא תתרחש זה לא מזיק שיהיה מוכנים".
"שלושה שבועות ראשונים לא יצאתי מהבור. הייתי מידי פעם משמר עירנות. הייתי הולך לשים את הראש בכלי הרכב במגרש החניה כדי להתרענן. אחרי שלושה שבועות התחלנו לנהל שיגרה מבצעית שכללה פעילות במשמרות", אומר סא"ל ת׳.
"האירוע בחיפה צרב לי. בבנין היה מקלט וכל הדירים הגיעו למקלט אבל ארבעת בני המשפחה לא הספיקו להגיע ונהרגו". אומר סא"ל ת׳ אשר מספר כי בכל אירוע כזה אנשיו נדרשים לקבל את. תמונה המלאה ולעלות אותה לדרכי המפקדים. הם נדרשים לשלח כוחות סיוע ובכלל זה יחידות חילוץ, צוותי רפואה, מסוקי פינוי של חיל האוויר", אומר סא"ל ת׳.
"מספר ימים לפני הבנו שהתנאים מבשילים לכדי ביצוע. אני דורך את המערכת ומוודא שהכל מוכן. שהפקודות נכונות. בסוף זה מספר אנשים מצומצם שמתעסק בזה. בלילה שמתקבלת החלטה אנחנו פוקדים את תחילת המבצע. אומנם ידענו כמה ימים לפני על המועד ועל התוכנית ואתה שומר את זה בסוד", אומר סא"ל ר׳ .
עוד מספר כי הוא הסתיר את הדברים גם מבני המשפחה הקרובה אישתו והילדים. "המשפחה והחברים שלי לא שואלים כי הם יודעים שאני לא מדבר. במהלך השנים לימדו אותי בצבא להציג את עצמי שאני ממלא תפקיד של 'רק פקיד' ושאני לא לוחם אז זה קל להסתיר את הדברים". מספר בחיוך סא"ל ר׳ .
הוא משתף על הדקות מרגע שהוא פוקד על תחילת התקיפה ועד להודעה שמגיע מהשטח כי המשימה בוצעה: "כמו בכל פתיחה של מערכה יש אווירה של מתח באוויר. הרצון שדברים שתכננו יצליחו ויעשו בדיוק. לצד הדאגה לטייסים בריאים ושלמים. כאשר אנחנו פוקדים לתקוף מטרה אנחנו תמיד בוחנים את המידתיות של ההישג המבצעי אל מול הנזק הסביבתי שיכול להיווצר בגלל התקיפה. אתה תמיד מחפש שהנזק הסביבתי יהיה מינימלי. היו הרבה מטרות שהורדנו מתקיפה משום שהנזק הסביבתי היה גדול" מספר סא"ל ר׳.
לדבריו ההליך של תכנון התקיפה מתחיל באמ"ן שמציף בנק מטרות: "אנחנו אמונים על התקיפות שלהם. אנחנו פועלים מול חיל האוויר. בודקים שיש להם את החימוש ושיש את התוכניות המתאימות", אומר סא"ל ר׳ אשר מספר על תוצאות המהלך הראשון של המלחמה: "מטס הפתיחה היה מאוד משמעותי. היו לו תוצאות מאוד טובות. אם אני מסתכל על מכלול המטרות שנפגעו זה היה הישג מקסימלי".
בימי כוננויות יש לכל אחד את הדודה או בת השכן בבור בקריה שיודע להמתיק סוד על מצב הכוננות והדריכות. לדברי רס"ן מ׳, אין לה הרבה זמן לחברים רבים והמשפחה שלה די קטנה. כך שכל מי שמוכר לכם על קשרים בבור ושהוא יודע מה מצב הכוננות שלחו אותו לדרכו.
רס"ן מ' מפתיעה כשהיא מספרת שאומנם היא ידעה על ההבנה שהולכים למהלך - אבל גם היא בעצם לא ידעה עד הדקה האחרונה את מועד התקיפה. "הייתי במשמרת בבור במהלך הלילה הרגשתי שזה הולך לקרות אבל לא ידעתי בדיוק את הרגע. עשינו הרבה הכנות לקראת המהלך. בבית היו שאלות. רצו לדעת מה קורה אבל שמרנו על מידור גבוה כך שלא היה לי מה לספר להם", אומרת רס"ן מ׳.
"מאז שבעה באוקטובר רמת הכוננות בכל צה"ל היא גבוהה מאוד", אומרת ומוסיפה, "המשימה שלנו, לפני המהלך, הייתה לשמור על חשאיות. אנחנו שמרנו על תמהיל לאורך הימים בו שני שלישים מהכוחות נמצאים בפעילות בקווים והשליש הנותר בהתרעננות בבית. ברגע שהפצנו את פקודת הגיוס לסדיר ולמילואים בתוך שעות בודדות כולם היו בגזרות", היא אומרת.
לדברי רס"ן מ׳, בימים שלפני המבצע, רק בודדים בתוך המפקדים בצבא ידעו על הכוונות ולוחות הזמנים. מפקדי הפיקודים וכמה ממפקדי האוגדות. "לא היה לנו ספק שברגע שנקרא לאנשי המילואים הם יגיעו מיד בלי שאלות. הם הוכיחו במשך כל השנתיים וחצי האחרונות שהם מתייצבים הם מוכיחים את עצמם פעם אחר פעם".
לדברי סא"ל נ׳, במידה ותהיה מערכה נוספת מול איראן - העוצמה שלנו תלך ותגבר. "צה"ל הרחיב את גבולות הגזרה של ישראל במערכה מול איראן". לדבריו, "ישראל לא הופתעה מהיקף הירי ביחס לאיום שלהם (איראן) וליכולת שצה"ל העריך שיש להם".