קרופרו מתארת מציאות יומיומית של נסיעה להסעות ללא מיגון והיעדר פתרונות בסיסיים לאורך הדרך: "אין מיגוניות בדרך. זה הדבר הכי בסיסי שהיו צריכים לשים. איך ילד אמור להגיע לבית ספר כשהוא חשוף?". לדבריה, גם בתוך המסגרות עצמן לא קיים מענה מספק: "מלמדים אותם לרוץ ולהסתתר, אבל זה לא פתרון. זו לא שגרה שאפשר לקבל".
היא מוסיפה כי מבחינתה האחריות כהורה ברורה: "אני לא מוכנה לקחת את הסיכון הזה. בבית הם יותר בטוחים. קודם כל צריך לדאוג לביטחון של הילדים, לא לבגרויות ולא ללימודים".
לדבריה, היא אינה לבד. בסוף השבוע הקימה קבוצת הורים, שלדבריה מונה כבר למעלה מאלף משתתפים מיישובי קו העימות. "אנשים הבינו שאי אפשר להמשיך כרגיל. מנסים לנרמל לנו את המצב, אבל זה לא נורמלי. אנחנו לא מוכנים לחזור ל-6 באוקטובר, רק בגרסה של הצפון".
אם נוספת מהאזור מוסיפה: "זו לא רק שאלה של לימודים, זו שאלה של תחושת ביטחון בסיסית. אי אפשר לבקש מילדים לתפקד כרגיל כשהמציאות סביבם לא נורמלית". בקרב ההורים עולה דרישה ברורה: לעצור, לבחון מחדש את המצב, ולהציב את ביטחון הילדים מעל לכל שיקול אחר. "אנחנו לא רוצים מענקים ולא הבטחות", אומרת קרופרו, "אנחנו רוצים ביטחון".