פרופ' נגל הוא עמית בכיר ב-FDD, ראש המל"ל בפועל לשעבר ומי שעמד לאחרונה בראש הוועדה לבחינת תקציב הביטחון לעשור הקרוב. בראיון הוא מנתח את הדוקטרינה החדשה של מדינת ישראל לאחר ה-7 באוקטובר, מזהיר מפני כניסה למשא מתן עם האיראנים, ומסביר מדוע יתכן מאד שהשקט בצפון הוא רק אשליה זמנית.
"האמת היא שאנחנו מדינה קטנה, ומי שנוסע ליד נתב"ג רואה שאין הרבה חנייה למטוסים אזרחיים רגילים, למרות שהטיסות כסדרן. רכבת אווירית של אספקה מגיעה גם לבן-גוריון וגם לבסיסי חיל האוויר, וזה קורה מאז שהחלה המלחמה. הנשיא טראמפ השאיר במזרח התיכון את כל ה'ארמדה' שלו – מטוסים, מתדלקים, נושאות מטוסים, לא רק בישראל אלא גם בבסיסים האמריקנים במפרץ. המסר לאיראנים הוא ברור: זה ייגמר בטוב, או שלא בטוב".
"אני אפתח בבדיחה שמסבירה את המצב: אדם מצא ג'יני שנתן לו משאלה אחת. הוא ביקש גשר לסעודיה כדי לנסוע עם המכונית. הג'יני אמר לו שזה קשה מדי, שיבקש משהו אחר. אז הוא אמר: 'תסביר לי איך טראמפ חושב'. הג'יני ענה לו: 'כמה מסלולים אתה רוצה בגשר?'".
"טראמפ הוא איש שקשה לצפות את מהלכיו, ומאידך הוא בהחלט קשוב ללחצים פנימיים וחיצוניים, אבל הוא קורא נכון את התמונה הרחבה ומבין נכון: אי אפשר לעבור לסדר היום על ההתנהגות האיראנית ולתת להם לחכות לסוף שנת 2028 כדי להתחיל מחדש את תכניותיהם. הוא שם כרגע על השולחן דיל שאני אישית לא אוהב, אבל למזלנו – האיראנים אוהבים אותו עוד פחות".
"כרגע ארה"ב מפעילה לחץ כלכלי, וזו מלחמה שעובדת. ישראל 'בולעת רוק' ומשלמת מחיר כבד בצפון כדי לשמור על הלחץ הזה באיראן יחד עם ארה"ב. אם הלחץ הכלכלי הזה יימשך, תוך שבועות – לא שנים – האיראנים יגיעו כנראה לנקודת שבירה".
"יתכן מאד שהלחץ הזה יגרום לעם האיראני לצאת לרחובות ולהחליף את השלטון ועל מנת להרחיק מעל ישראל לצמיתות את האיום הקיומי השלטון חייב להתחלף, גם אם זו לא מוגדרת כאחת ממטרות המלחמה, ובצדק. טראמפ מציע להם דיל שבו הם נכנעים בגרעין ומקבלים הרבה תנאים ובעיקר כסף, אבל לדעתי כניסה לחדר עם איראנים למשא ומתן תמיד נגמרת רע. הם יודעים לנהל מו"מ טוב מכולנו".
"ועדת נגל לא קבעה את תקציב הבטחון לעשור הקרוב, היא המליצה איך הוא צריך להיראות לדעתה. אף פעם לא יהיו למדינת ישראל מספיק מיירטים, אבל תמיד יהיו לנו כמה שצריך. אנחנו המדינה היחידה בעולם עם שלוש שכבות הגנה פעילות: חץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל, ויש עוד שכבות. הבעיה היא כלכלית וטכנולוגית – יש גבול כמה קווי ייצור אפשר להפעיל וכמה תקציב ניתן להקצות להגנה האווירית. בסוף זו פשרה: אם נייצר יותר מיירטים, יהיו פחות פגזים. אם יהיו יותר פגזים, יהיו פחות נגמ"שים. בנינו מתווה שאומר מה המדינה יכולה להרשות לעצמה כלכלית לעשור הבא, ואז מה מומלץ לעשות בתקציב הזה״.
"הטענה אינה נכונה , אבל כמו בכל דבר יש בה גם אמת. ההגנה של ישראל מורכבת מהרבה יותר משלוש שכבות. אחת השכבות היא פגיעה במשגרים או במחסנים עוד לפני שהטיל יוצא לדרך. אני קורא לזה 'לסגור את פתח המנהרה באיראן'. במלחמה הנוכחית הצלחנו חלקית – האיראנים נשארו עם כ-40% ממלאי הטילים הבליסטיים שהיה להם בתחילת המלחמה, וחצי מכמות המשגרים. המספרים האלו מאושרים על ידי הצנזורה. כשהם ירו עלינו יותר מ-600 טילים, המערכות שלנו יירטו מעל 90%. הנזק לרכוש היה, אבל הנזק לנפש היה אפסי בזכות ההגנה המעולה, למרות שכל הרוג הוא עולם ומלואו".
"בהחלט. היו אנשים שהוליכו שולל והשתמשו במידע לא נכון. ה'נאוטילוס' היה בכלל פרויקט אמריקני שנכשל ונסגר בתחילת שנות ה-90 , על בסיסו התחיל ב-1996 פרוייקט שת"פ עם אר"ב שנסגר ב-2005 כי הוא לא עמד בציפיות ולא עבד. אני עמדתי בראש הוועדה שהמליצה על כיפת ברזל כמענה ליירוט מטווח קצר. באותה נשימה כתבנו בדוח הסודי שחייבים להמשיך להשקיע בלייזר , מצב מוצק כי ב-2019 לדעתנו תהיה פריצת דרך. ואכן הייתה. צריך להבין שההלייזר הוא לא 'המשיח', אבל הוא יהיה בהחלט מערכת משלימה מעולה שתעבוד כמיירט נוסףבכיפת ברזל החל מהחציון השני של 2026 ותחסוך מיירטים".
"זו שאלה מצוינת. אנחנו מדינה שיודעת ליירט טילים בחלל, אבל לעתים מתקשה להבין שעליה לספק פתרונות גם מול רחפן פשוט עם חומר נפץ, אבל גם לזה יש פתרונות ואני מניח שהם ייושמו בשטח מהר מאד. בדוח הוועדה שמנו דגש עצום על הצורך בעצמאות חימושית של התעשיות הישראליות ועל גישה חדשה לרכש יכולות מוזלות יותר. תפיסת ה'צבא הקטן והחכם' מתה ב-7 באוקטובר. אנחנו צריכים צבא גדול וחכם. צריכים אמנם הרבה מודיעין ואוויר , אבל גם יותר יבשה, יותר שריון, ויותר טיפול נכון בכוח האדם".
"למדנו על בשרנו ב-7 באוקטובר שאי אפשר לתת לצד השני להתחמש בשקט. המונחים 'הכלה' ו'הרתעה' מול ארגוני טרור קרסו. התפיסה החדשה היא 'No more containment' – אין יותר הגנה פסיבית והכלה. עכשיו זה 'Prevention and Offense' (מניעה והתקפה). צריך לכסח את הדשא כשהוא קטן, לחסל את האיום לפני שהוא גדל לממדים מפלצתיים. זה שינוי אסטרטגי עמוק שצה"ל כבר התחיל ליישם בהסכם הפסקת האש בלבנון ובמקומות אחרים".
התרעות פיקוד העורף