תהליך הבנייה דרש אינטגרציה עדינה ורבת-שלבים בין רכיבים שונים שפותחו במקביל במעבדות משרד ההגנה. "סיימנו את העבודה על מנועי הרקטות בשנה שעברה", הסבירה קוזולו. "כעת, לאחר שהשלמנו אותה יחד עם גוף הטיל והדלק, הגענו כדי להשיק את המוצר שלנו". את ההישג הטכנולוגי הזה היא בחרה להגדיר כ"אינדיקטור החשוב ביותר לחזון של טורקיה".
ההתמקדות בייצור מקומי עצמאי אינה מקרית ומהווה קו מנחה. על פי דיווח באתר "טורקיה היום", פרויקט הטיל הוא רק חוד החנית של תנופה רחבה יותר במרכז הפיתוח, הכוללת גם ייצור עצמאי של רכיבים פנימיים למנועי סילון ומסוקים. שר ההגנה הטורקי, יאסר גולר, היטיב לסכם את המהפך בתהליכי הבנייה והייצור של המדינה כשאמר כי ההשקעה האדירה במחקר ופיתוח הפכה את התעשייה הטורקית ל"אקו-סיסטם של פיתוח טכנולוגי עילי", המספק לכוחות המזוינים יכולות שעד לא מזמן היו שמורות למעצמות הגדולות בלבד.
בנוסף למערך הטילים, משרד ההגנה הציג התקדמות מרשימה גם בפיתוח מנועים. מנוע הסילון "גוצ'אן" שהוצג בתערוכה, פותח כולו במשאבים מקומיים. קוזולו ציינה כי אף שחיצונית הוא דומה למנועים אחרים, המדחסים שבתוכו שונים טכנית לחלוטין. נתוניו כוללים דחף של 42 אלף ליברות, קוטר מרבי של כ-118 ס"מ, זרימת אוויר של 420 ליברות לשנייה ויחס עקיפה של 0.68:1. לצדו נחשף מנוע המסוקים "אונור" מטיפוס טורבו-ציר, המפיק 1550 כוחות סוס, פועל במהירות של 7000 סל"ד, בעל יחס דחיסה של 7.4 ושוקל 310 קילוגרמים בלבד – צעד משמעותי לעבר עצמאות טכנולוגית.
התצוגה, שזכתה לנוכחות רחבה של בכירי התעשייה וביניהם יו"ר "בייקאר" חלוק ביירקטאר, נחתמה בדבריו של מפקד חיל האוויר הטורקי, גנרל זיאה ג'מאל קאדיוגלו, שסיכם את חשיבות הטכנולוגיות החדשות: "המל"טים שלנו יוכלו מעתה, בשילוב מושלם, לאתר, לסמן ולהשלים את כל תהליך ההשמדה באופן עצמאי. זהו מודל משנה-משחק, והוכחה חיה לכך שהגענו למקומות המאתגרים את הדמיון שלנו".
התרעות פיקוד העורף