במהלך המלחמה, ערוץ אל-ג'זירה באנגלית התקרב בצעדי ענק לעקוף את CNN ביוטיוב. הרשת הקטארית זינקה ל-17.9 מיליון מנויים, נושפת בעורפה של CNN עם 19.2 מיליון, וסוגרת את הפער בקצב מסחרר של חצי מיליון מנויים חדשים מדי חודש. פוקס ניוז נשארה מאחור עם 15.2 מיליון מנויים. בחודש אחד בלבד, 16 מיליון אמריקאים בחרו לצרוך מידע על המלחמה דרך אל-ג'זירה.
בירושלים ובוושינגטון מפספסים את הנתונים האלה. קטאר מממנת כיום את ערוץ החדשות המוביל בשפה האנגלית לסיקור המזרח התיכון. הסיבה לכך פשוטה: התקשורת המערבית השאירה את הזירה ריקה. פוקס ניוז, שתמכה במערכה האיראנית בקול גדול, איבדה 19% מתעבורת הרשת שלה במרץ. במקביל, אל-ג'זירה חוותה צמיחה של 30% בשוק האמריקאי. אמריקאים בזמן מלחמה חיפשו תשובות, ומצאו אותן בערוץ שממומן על ידי דוחא.
המצב הזה נובע ישירות מצמצום כוח האדם במערכות החדשות המערביות בשני העשורים האחרונים. התקשורת המערבית נעדרת פיזית מהאזורים שהיא מתיימרת לסקר. בדיקה של ארגון FAIR הראתה שלניו יורק טיימס היו שמונה כתבים בישראל ואפס נוכחות בתוך איראן. כשהעיתון חיפש זווית איראנית מקומית, הוא נאלץ להסתמך על מקורות באיסטנבול. הקהל מזהה מיד שהוא מקבל תמונה חלקית. סיקור אמין של אזור מלחמה דורש נוכחות של עיתונאים בשטח עצמו.
הוואקום הזה התמלא במהירות. אל-ג'זירה מפעילה מכונה תקשורתית משומנת שלמעלה מ-70 משרדים ברחבי העולם ואלפי עובדים. כל האופרציה הזו פועלת מראש מתוך מודל של הפסד כספי. הרשת פטורה משיחות משקיעים, החרמות מפרסמים או גלי פיטורים כשהחדשות נרגעות. המטרה של אל-ג'זירה היא לייצר השפעה תודעתית, והיא עושה את זה בהצלחה.
המלחמה באיראן חשפה נקודת תורפה מעניינת של הרשת. כשמל"טים איראניים פגעו בקטאר, האחידות המערכתית של אל-ג'זירה נסדקה. הערוץ בערבית החל לפרסם מאמרי דעה ששיבחו את האסטרטגיה האמריקאית והישראלית. ברגע שהביטחון הלאומי של קטאר עמד בסכנה, הקו העריכתי התיישר בהתאם. האירוע הזה ממחיש היטב את סדר העדיפויות של הפטרונים בדוחא ואת מרכז הכובד האמיתי של הרשת.
המודל העסקי המסורתי של חדשות בינלאומיות יקר לתחזוקה. גופי התקשורת שצומחים היום מתבססים על מודל של השפעה. הבעלים מכסים את העלויות כדי לקדם אג'נדה שהם מאמינים בה. קטאר הבינה כבר לפני 30 שנה שהחזקת רשת תקשורת גלובלית היא השקעה אסטרטגית המניבה דיבידנדים עצומים של כוח והשפעה פוליטית.
כדי להתמודד עם המציאות הזו, דרושה השקעה מאסיבית בעיתונות בינלאומית איכותית בשפה האנגלית. אנחנו זקוקים למערכת חדשות עצמאית לחלוטין, הממומנת על ידי גורמים המבינים שהתשואה האמיתית היא עיצוב דעת הקהל של הדור הבא במערב ומתן תמונה מלאה של המזרח התיכון. מהפכת המידע מתרחשת עכשיו על מסכי הסמארטפון, וזהו המקום בו תוכרע דעת הקהל במלחמה הבאה. כרגע, הזירה הזו מופקרת לחלוטין למתחרים.