פחות תלוי בטראמפ: "משיכת הזמן" של איראן מקרבת אותנו חזרה למגרש הצבאי | סא"ל במיל' עמית יגור

"מה עם טראמפ?", "מה יחליט/ מה יעשה?", "האם יש היגיון בשיגעון?", אלו השאלות שדרכן אפשר לזהות את המיקוד הישראלי בניתוח המציאות הנוכחית. אבל, למרבה ההפתעה, הפעם זה פחות טראמפ, והרבה יותר איראן

עמית יגור צילום: פרטי
עקבו אחרינו
משמרות המהפכה באיראן
משמרות המהפכה באיראן | צילום: WANA via REUTERS
4
גלריה
עבאס עראקצ'י
עבאס עראקצ'י | צילום: רויטרס

לפי אחד הדיווחים (לא מאומת), נראה שגורמי משה"מ, כפי שהתבטא אחד ממשתתפי סבב השיחות הקודם בפקיסטאן מהצד האיראני, סבורים כי סיום המלחמה ללא הסכם הוא גם אפשרי וגם טוב יותר. זאת ועוד, בעיתון האיראני הפרו משטרי כהאן, נטען כי איראן יכולה להחזיר את כל עלויות המלחמה דרך הגבייה במיצר הורמוז (איראן דורשת הסרה של הסגר הימי האמריקני עליה, ובדרך פומבית).

דונלד טראמפ
דונלד טראמפ | צילום: רויטרס

מכל המתואר לעיל, דווקא מתקבלת תמונת מצב, לפיה המשטר באיראן עוד לא "אפוי די הצורך", וכל הסכם שייחתם עימו לא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב, אם לא מיידית, אז מיד בשלהי תקופת טראמפ כנשיא.

נראה לי שלטראמפ, שכאמור עובד על הותרת מורשת, הדבר ידוע, וברור לו שהסכם המתמקד רק בגרעין אבל, לדוגמה, מותיר את הורמוז בידיים איראניות (סיניות) אינו הסכם טוב, בוודאי לא בהקשרי מורשת.

המשלחת האיראנית עם ראש ממשלת פקיסטן
המשלחת האיראנית עם ראש ממשלת פקיסטן | צילום: רויטרס

לא נכון יהיה להתנבא מעתה מי ומה יכריע באיראן וכיצד יגיב טראמפ לכל צעד איראני, אם יהיה כזה. גם אם יתכן שמשמרות המהפכה יתרצו, ויסכימו לשלוח משלחת איראנית לשולחן המו"מ, ברור כבר, שזה יהיה ללא נכונות לפשרה מהותית אלא כאקט של צבירת לגיטימציה ומשיכת זמן. התובנה הזו עשויה לפתוח מחדש ובאיבחה אחת את המגרש הצבאי (כשיריות ראשונות, משני הצדדים, נשמעו כבר השבוע בהורמוז).

תגיות:
איראן
/
פקיסטן
/
משמרות המהפכה
/
משא ומתן
/
דונלד טראמפ
/
ארה"ב
/
מצר הורמוז
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף