הסוד שמסביר את הפילוג הישראלי| ד"ר יאיר בן דוד

האחדות הישראלית מתפרקת במהירות לאחר כל סבב לחימה – והסיבה לכך עמוקה יותר מהפוליטיקה היומיומית. האם אנחנו חייבים אויב חיצוני כדי להיות מאוחדים?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
חילוני ודתי מתעמתים מחוץ ללשכת הגיוס בירושלים
חילוני ודתי מתעמתים מחוץ ללשכת הגיוס בירושלים | צילום: חיים גולדברג פלאש 90
2
גלריה

כל זה עובר מהר מאוד, לפעמים בטווח של שעות או ימים, בסופם של סבבי העימותים. בסבב הנוכחי הקטטות המילוליות בין הפוליטיקאים ובינם לבין האזרחים פרצו עוד לפני שהחלה הפסקת האש השברירית.

שוד ושבר

אויב משותף, כידוע, הוא בהחלט גורם מאחד, אבל הוא לא הגורם המאחד היחיד. כך גם נמצא והוכח במחקר המדעי. אחד הניסויים הכי מרתקים והכי מוכרים במדעי החברה הוא ניסוי "מערת השודדים", שנקרא כך משום שנערך בפארק "מערת השודדים" בארה"ב. בניסוי הזה נתנו לשתי קבוצות של ילדים, ששהו במחנה קיץ בפארק, להתעמת זו עם זו ולהתחרות ביניהן על פרסים. לילדים נאמר שהם משתתפים בסדרת תחרויות, ושמי שינצח יקבל פרסים יקרי ערך.

הילדים אכן התחרו ביניהם, אך מהר מאוד התחרות הפכה לסדרה של ריבים וקטטות. הם התעמתו פיזית בין הקבוצות, תקפו זה את זה, לקחו את הדגלים אחד של השני ואף בלגנו את החדרים שבהם שהו הילדים מהקבוצה השנייה.

יאיר בן דוד
יאיר בן דוד | צילום: פרטי

אחד הדברים המעניינים שהמחקר הראה הוא שבעקבות העימות הזה חברי כל קבוצה העריכו יותר את בני קבוצתם ופחות את בני הקבוצות האחרות, גם כאלה שלא הכירו כלל. כלומר, האויב המשותף חיזק את הלכידות הפנימית בתוך כל קבוצה.

אבל הממצא המעניין יותר הגיע בהמשך. לאחר סדרת התחרויות, נתנו לילדים משתי הקבוצות סדרה של משימות ומטרות משותפות, כאלה שאפשר להשיג רק כשחברי שתי הקבוצות פועלים יחד. למשל, נאמר לילדים שמשאית שאמורה להביא מים למחנה נתקעה, ורק במאמץ משותף הם יוכלו לגרור אותה (ברור שהייתה שם "קצת" עזרה של הנהג).

במקרה אחר הוצע לכלל הילדים לצפות יחד בסרט, אך רק אם כולם, חברי שתי הקבוצות היריבות, יתרמו אסימון בעל ערך שקיבלו. מה שהחוקרים מצאו הוא שלא רק האויב המשותף מאחד בין הילדים, אלא בעיקר המטרה המשותפת היא שהצליחה לגשר בין הקבוצות וליצור חיבור אמיתי ביניהן.

עד כדי כך שבסוף נשאלו חברי שתי הקבוצות, שלפני רגע שנאו ורבו זו עם זו, אם הם ירצו לחזור הביתה בשני אוטובוסים נפרדים, כל קבוצה לעצמה, או לנסוע יחד באוטובוס אחד? הילדים בחרו, בעקבות השינוי שעברו בשל המטרה המשותפת, לנסוע כולם יחד – באותו אוטובוס.

זה אולי הלקח העמוק ביותר מהניסוי: יש כמה דברים שיכולים לאחד אותנו. אויב משותף יוצר גיבוש אומנם, ואפילו העדפה קבוצתית. אבל מטרה משותפת, בעיקר כזו שאפשר להשיג רק ביחד – היא שמאחדת בין קבוצות וגורמת להן להניח את משקעי העבר מאחוריהן.

הבעיה היא שאומנם יש לנו מטרה משותפת על המדף - שיקום מדינת ישראל מהתקופה הנוראה שעברנו - שהיא, כמו המשאית עם מכלית המים בניסוי, מטרה שאנחנו יכולים להשיג רק ביחד - אלא שחברי הכנסת נוטים לשכוח את המטרה הזו, ולחשוב ששרידות פוליטית היא מטרה חשובה יותר, ואותה הם בדרך כלל מנסים להשיג בעזרת פילוג.

כשתחושת המטרה המשותפת הולכת ומתפוררת, כל מה שנשאר כדי לאחד בין הפלגים השונים כאן הוא האויב המשותף, ואפילו זה, כפי שאנחנו חוזרים ורואים בסבבים האחרונים, כבר לא מספיק.

תגיות:
מלחמה
/
אחדות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף