בימים אלה משודרת בכאן 11 הסדרה "השופטים", שעוקבת לראשונה אחרי שישה שופטים מכהנים מבתי משפט לענייני משפחה בבתי המשפט השלום והמחוזי, ונותנת הצצה נדירה לדיונים ובעיקר אל אחורי הקלעים של לשכותיהם ואל החששות והאתגרים שאיתם הם מתמודדים.
מטרת הסדרה היא לנפץ את הסטיגמה שדבקה במערכת המשפט בכלל ובשופטים בפרט, שהם לכאורה אחוס"לים (אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים). שהם קליקה סגורה עם נטייה קשה לקידום על בסיס קשרי משפחה וגם כמובן שהם תאבי כוח, אקטיביסטים ופוליטיים.
כסדרה טלוויזיה תיעודית ישראלית היא מצוינת, אבל ככתב סנגוריה על המערכת, היא נכשלת. הסדרה מראה שגם השופטים (אם כי הזוטרים) הם בני אדם שמחוברים לישראליות העכשווית. האחד מניח תפילין, לשנייה יש בן חייל. הם מספרים שהם יראים מפני כס השיפוט ושהם בסך הכל נותני שירות. זאת לא סדרה תמימה - היא תשובה רלוונטית עכשווית לתרעומת ציבורית.
בתגובה לשאלות, טען ערוץ 14 שהסיבה לפיטורי הפרופסור היא שימוש בפלטפורמה שלהם לגיוס כספים למכון "מסד הארץ" שאותו ייסד, בצעד שמנוגד לכללים שלהם.
רבים מתנגדים לפנייה של כהן אליה למדינה זרה, מכיוון שזה צעד דרסטי שממנו אין חזרה. אבל גם ההתנגדות היא צבועה. הרי מדינות זרות ממילא מתערבות בנעשה בישראל מבחינה מדינית, צבאית וערכית. בעבר ארצות הברית אף הטילה סנקציות על נערי גבעות. זה התקבל בדרך כלל באדישות, אם לא בהנאה. בנוסף, רבות מהפעולות של שוברים שתיקה היו מחוץ לגבולות, כדי לשכנע ולהשפיע על דרכה של המדינה.
בנוסף, מצפייה בדיונים האחרונים של בג"ץ, נראה שהשופטים אינם פועלים רק לפי שיקולים משפטיים, נקיים וטהורים, אלא הם מונעים גם מרגשות, פגיעות אישיות והטיות שנובעות לעיתים מקריאת עיתונים.
מכל אלה, אי אפשר שלא לתפוס את הראש ולהגיע למסקנה שישראל חולה במשפטיזציה ממארת, שאם לא תיעצר אולי תגיע התרופה ממדינה אחרת. העצומה של כהן אליה אולי לא ישימה, כי היא מעין התרסה כדי למנוע שסע פנימי או משבר חוקתי, כשהוא עצמו מתפקד פה רק כשליח. נקווה שמשהו יקרה, לפני שהוא יצליח.
התרעות פיקוד העורף