חמור יותר, שדווקא בעת שלתל אביב יש סוף כל סוף רב ראשי, ודווקא בזמן שיהודי לונדון ומלבורן פוחדים לצאת לרחוב – התלהטה ומתלהטת בישראל חזית היחסים בין רוב החילוניים למגזר החרדי. זה כבר לא רק סוגיית גיוס תלמידי ישיבות לצבא. מה שקרה בישראל וקורה, הצית את יחסי המגזר החרדי והמדינה בכלל לנקודת רתיחה, לגילויי שנאה הדדיים, להתנהגות אלימה ולתגובה רשמית קשה, ברמה ובהיקף חסרי תקדים.
גם הצד הרשמי, המעורב בהתלהטות, בהקצנה ובכיעור שקיבל באחרונה את תחום היחסים בין החברה החרדית למדינה, מה שנקרא חזית יחסי הדת והמדינה - גילה התנהלות שלדעתי שגויה, לא ראויה ומזיקה.
למנוע רשמית הטבה של זיכוי מס לתורמים לישיבות, הוא מהלך קיצוני, יוזמת-עונשין שרק יעמיקו ויגבירו-יזינו את השסע, המחלוקת והשנאה ההדדית בתחום הקשה והמאתגר של יחסי דת ומדינה. מה שמדאיג, מעצבן ומסתכל הוא שבשני הצדדים, החילוני והחרדי, אין מנהיגים, אין דמויות שמקרינות סמכות, השפעה ואחריות ציבורית.