היה היה פעם פוליטיקאי ימני צעיר ובועט, מלא ברק בעיניים, עם סכין בין השיניים, שבכל פעם שהתיישב באולפנים קרעו לו את הצורה. אבל הוא מצידו התעקש פעם אחד פעם לשמור על הדבר החשוב ביותר: עמוד שדרה. בתקציר האירועים המתגלגל, ככל שהוא עלה בסולם מיתגו אותו כהומופוב, וכשהגיע לשיא אישי פוליטי ומונה לשר החינוך, הבהילו פה מאות אלפי הורים במדינת ישראל שהילדים שלהם יעברו הדתה ישירות אל המוח. זה יקרה ממש כשייכנסו בשערי בית הספר ויפתחו את ספרי הלימוד.
יום אחד השאפתנות האישית גברה על המציאות, והפוליטיקאי, שלא הגיע להישג במערכת הבחירות והידרדר לאחור, מצא את עצמו עושה דיל פוליטי עם עוד פוליטיקאי בעל שאפתנות אישית זהה לשלו לישיבה על כיסא ראש הממשלה. למרות ההבטחות החוזרות לבוחריו, ואפילו חתימה אחת בלתי נשכחת לעיני המצלמות שלא יישב עם הפוליטיקאי האחר, הוא שבר את המילה. כך שבר את ההסכם ומונה לראש ממשלת שמאל, שמי שמקבלת את ההחלטות בה ברגעי קצה היא מועצת השורא, שמתכנסת במיוחד לדון בעתידה של מדינת ישראל.
מתחמקים מאחריות
יש עניין שנקרא אחריות אישית, שלצערי הרב יש מי ששכחו ממנו. הישראלים, סליחה על ההכללה, התרגלו עם השנים בעיקר להאשים. אלו בדיוק הרגעים לעצור, כפי שהעורף עושה במהלך מלחמות ומתנהג ברעות מרהיבה. אלה הרגעים לבחון את החינוך שאנחנו מעניקים בבית, מדי יום ומדי שעה. אין זה פוטר את מערכת החינוך מהשקעה בתכנים הללו. אבל אם לומר את האמת של החיים, גם ככה בשל המציאות, מערכת החינוך בימים אלה עסוקה בהישרדותה שלה כדי להמשיך להישאר פתוחה ולהשלים את חומרי הלימוד שנעצרו בשל מציאות המלחמה.
מיומנה
כשהייתי בת 10, אמא שלי לקחה אותי להופעה של מיומנה (אפרופו חינוך, תרבות וכו') והתאהבתי. שמה של הלהקה מגיע מהמילה מיומנות, והיא מורכבת מרקדנים, מאקרובטים, משחקנים ומזמרים, אשר מייצרים מקצבים בשילוב כוריאוגרפיה ממכלי אשפה, דליים, כדורי פילאטיס ועוד. לפני 30 שנה היה מדובר במופע פורץ דרך.
השבוע זכיתי לקחת את הילדה שלי, תכף בת 10, למופע החדש. שעה ורבע של מופע מלא בכישרון, לב, עם מסרים קלאסיים, שהלוואי שתמיד יהיו, של לקבל ולאהוב את עצמנו, להשקיע בכישרון שבנו ולהיות חברים. אני ממליצה לכם - הורים, סבים וסבתות - לצפות במופע המקסים הזה. אושר גדול לראות אומנים חוזרים לבמות ישראל. פשוט תענוג.
התרעות פיקוד העורף