יש ביטוי השגור לאחרונה בטלוויזיה: "צריך לומר ביושר ש..." (או בגרסתו העממית: "אני לא אשקר ש..."). ובכן, צריך לומר ביושר: אין יושר במקומותינו. מתחילת המלחמה שמענו הצהרות והבטחות מדהימות מפי מנהיגינו, כגון "ניצחון מוחלט", "חיסלנו את חמאס" (כשעוד לא נרגענו מ"חמאס מורתע"), "נטרלנו את חיזבאללה" ו"החזרנו את הביטחון ליישובי הצפון".
על זה נאמר כבר: גם האמת היא אופציה. לו המילה של מנהיגינו הייתה מניה הנסחרת בבורסה, לא הייתי מציע להמר עליה. יש טקטיקה הנהוגה בעת חקירת עד בבית משפט, שבה הוא נשאל "אם לא אמרת אמת לגבי הפרט הזה, איפה עוד לא דייקת?". וכך מתמוטט לו מגדל הקלפים השקרי. כיצד נוכל להאמין למילה שיוצאת מפי מנהיגינו, אם הם מציגים לנו תמונת מציאות הרחוקה מן האמת? על מגדל הקפיצה המפחיד בבית הספר לצניחה הייתה רשומה הכתובת "ידיעה מונעת פחד". לכן מובן מדוע חוסר הוודאות לנוכח המרחק הרב מן האמת בהצהרות מנהיגינו טורדת את מנוחת כולנו.
יש ציטוט ידוע המיוחס לנשיא ארה"ב אברהם לינקולן: "אפשר לרמות חלק מהאנשים כל הזמן, ואת כל האנשים חלק מהזמן – אבל אי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן". יש אישי ציבור בישראל שדומה שלא שמעו על הציטוט הזה, אחרת קשה להבין איך אמירות מופקרות בחוסר היושר שבהן ובאשליות שהן זורעות, ממשיכות להישמע מעל כל בימה ומול כל מצלמה, מבלי שאומריהן נתפסים אפילו למצמוץ. גם לא ניתן לומר להגנתם שהם בונים על זיכרונו הקצר של הציבור, שכן המציאות הסותרת את דבריהם ומכה בנו שוב ושוב – חושפת את השקרים לעין כל.
אם ניקח רק את התחום הכלכלי, הרי שנמצא שיוקר המחיה - לא רק שלא טופל, אלא אף האמיר. הקלות מיסוי שונות לא הוזילו את המחירים בניגוד להבטחות, הפריפריה נותרה מוזנחת לעומת המרכז, העסקים שנפגעו במלחמה מתקשים להתאושש למרות הסיוע שהובטח, והמגזרים החלשים ממשיכים להיחלש.
וכלל עוד לא דיברנו על ההקלה בנטל שירותם של אנשי המילואים; הפטור מגיוס למגזר שלם הנחשב כנראה לנכס הלאומי היקר ביותר בעיני הממשלה; ההקצאות של מיליארדים מכספי משלם המיסים המחולקות כאתנן פוליטי לשותפות הקואליציוניות בימים שבהם צרכים חיוניים משוועים לתוספת תקציבית בעקבות המלחמה – והדברים מוצגים לנו כתקציב אחראי וכתמיכה במאמץ הלאומי.
כל אלה מעידים יותר מכל על סדרי עדיפויות לאומיים מעוותים בעיני שרינו. ואכן, בסקר של המרכז לקידום ההגינות בישראל שביצע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה לפני כשנה על מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל, עלה כי 73% מן הציבור סבורים כי הממשלה אינה מגלה הגינות בסדרי העדיפויות שלה בחלוקת תקציב המדינה.
יום הבחירות מתקרב, ואם מחאות אלה לא יקבלו ביטוי מעשי בהצבעה בקלפי, הרי שהעם בהצבעתו הוא זה שייתן הכשר להתנהלות שכזו מצד מנהיגיו. האמת לא צריכה להמשיך להיות "גם אופציה", היא חייבת להיות האופציה היחידה.
התרעות פיקוד העורף