מצד שני, השלום הקר עם מצרים ועם ירדן מחזיק מעמד עשרות שנים בתנאים קשים. יש לנו הצלחה חלקית אך ראויה לציון ביצירת קשרים עם מדינות סוניות במפרץ ועם מדינות ערביות רחוקות כמרוקו וסודן, ואיתותים חיוביים מגיעים ממדינות מוסלמיות רחוקות נוספות.
המפתח לשינוי מעמדנו הוא פתרון הבעיה הפלסטינית. לא עם כל הזרמים הפלסטיניים נוכל להגיע להסדר, אך מה ההיגיון בהחלשת הרשות הפלסטינית, שראשיה מחזיקים זה 30 שנה בעיקרון של שתי מדינות לשני עמים? כל פתרון, ולו מותנה ומדורג, שייתן לפלסטינים אופק מדיני, יעביר לצד שלנו את הסעודים ומדינות מוסלמיות אחרות. יש לגשת לפתרון הסכסוך באופן יצירתי, תוך עירוב גורמים מבחוץ.