מן הכתובים עולה בבירור תמונת ההכנות למלחמה וההתייעצות ביניהם על אופיה ומרכיביה. ד"ר סובלמן קבע כי בניגוד לתפיסה בישראל שלפיה חמאס הייתה מורתעת - הייתה זו מערכת הביטחון בישראל שפעלה בידיים קשורות. תפיסת ישראל כמורתעת מבחינה צבאית הייתה אחד הגורמים שהעלו את הביטחון אצל חמאס ופיתו את מנהיגיה לצאת למתקפה.
הספירה לאחור, מבחינת חמאס, החלה במאי 2021. אז ניהלה הזרוע הצבאית שלה מערכה נגד צה"ל, שומר החומות, שממנה יצא מחנה ההתנגדות כולו מעודד ומלא מרץ. "התרחיש כבר מוכן, ורק ערכנו עבורו חזרה גנרלית", הכריז סנוואר בנאום אחרי אותה מערכה. חליפת המכתבים מראה כי חמאס ראתה בשומר החומות (שכונה בפיהם "חרב ירושלים") רגע מכונן בסכסוך שיוביל לשלב הבא שבו תחסל ההתנגדות את ישראל.
מאז הם החלו לדבר בתוכם על הסרתה של "הישות המזוהמת" וראו בישראל מדינה חלשה. ראשי חמאס הורו לאנשיהם להתאמן לשם כך, חתרו לאיחוד כוחות עם הארגונים האחרים ודיברו בינם לבין עצמם כמי שעומדים בפני מהלך דרמטי. את המתקפה המתוכננת הם כינו באיגרות "הפרויקט הגדול".
בנה על ערביי ישראל
במברק ששלח להנייה ב־7 ביוני 2022 ציין סנוואר כי איראן וחיזבאללה נרתעות מהצטרפות למתקפה, אך ציין: "אנו ערוכים לתרחיש המשותף הגדול ביותר איתם". המכתבים מגלים כי עד לרגע האחרון סנוואר לא ידע אם נסראללה אכן יורה לאנשיו להצטרף. במכתב נוסף להנייה ניסח סנוואר שלושה תרחישים אפשריים למתקפה, הכל בהתאם לרצונם הטוב של שותפיו.
באיגרתו, שאורכה חמישה עמודים, ציין סנוואר מפורשות כי הזרוע הצבאית של חמאס השקיעה את השנה האחרונה בהכנות בלתי פוסקות למערכה ובמלוא המרץ. "רמת המוכנות למערכה אסטרטגית גדולה שתשנה את פני האזור ואת כללי התנהגותו כמעט הושלמה". סנוואר הוסיף כי אם יידרש יישום מיידי, הרי אנשיו כבר מוכנים. "האחים בדרג הצבאי משוכנעים כי אנחנו מסוגלים להשיג את היעד המבוקש".
במברק דחוף ששלח לסנוואר ב־1 ביולי 2022 סיכם הנייה את תוצאותיהן של שתי פגישות שקיים עם חסן נסראללה. מנהיג חיזבאללה, כתב הנייה, תמך באופן נחרץ בתרחיש הראשון, הרב־זירתי, שהעלה סנוואר. "הנסיבות והעובדות הופכות את התרחיש הזה לריאלי, כלומר, סיום קיומה של ישראל". הצדדים סיכמו להודיע לחמינאי על ההסכמה ביניהם, ולבנות תוכנית משולבת להוציא את הרעיון לפועל.
מסמך בכתב ידו של סנוואר, שנתפס בידי צה"ל, מסביר כי השימוש הרב שעשו חמושי חמאס באמצעי צילום ותיעוד בבוקר המתקפה לא היה מקרי, אלא חלק מפקודת המבצע. במסמך מ־22 באוגוסט 2022 הדגיש סנוואר כי יש לייצר מחזות נפיצים מיד בתחילה, "כדי לעורר פרץ של אופוריה, טירוף ותנופה בקרב בני עמנו, במיוחד בקרב תושבי הגדה, ה'פנים' (ישראל), ירושלים וכל האומה". גילוי זה מסביר את התיעוד בשידור ישיר והסרטונים הרבים של אנשי חמאס בבוקר המתקפה. "הדבר נועד להניע אותם להתקומם ולמרוד, ובו־זמנית לזרוע פחד ואימה בקרב האויב".
ב־19 ביוני 2022 כתב סנוואר להנייה כי עיתוי המבצע צריך להיות קשור לאחד מחגי היהודים, שכן "במהלכם הם מגבירים את פריצותיהם לאל־אקצא וכן את תקיפותיהם ותפילותיהם התלמודיות".
צבא, לא כנופיות
וכיצד התייחסו בחמאס לממשלת הימין בישראל? מסמך בסיווג "סודי ביותר", שסיכם דיון פנימי בצמרת התנועה בעזה, קבע כי הרכב הממשלה יועיל לקדם את התוכנית. המתקפות של שרי הממשלה על קודשי המוסלמים, כך סברו בחמאס, יסייע לשכנע את שאר השותפים בציר ההתנגדות בנחיצותה של המתקפה.
מיותר להזכיר כי המסמכים שעליהם התבססו הגילויים נפלו בידי צה"ל רק אחרי המתקפה, הודות לפלישה הקרקעית לרצועה. אין באפשרותנו לדעת אם מערכת הביטחון הצליחה ליירט אותם בזמן אמת. התשובות בוודאי מצויות אצל מישהו. אם לא ידענו על המגעים הללו, הרי זה מחדל. אם ידענו ולא הפקנו את המסקנה המתבקשת – חמור שבעתיים.
מאמרו של ד"ר סובלמן פורסם באנגלית, ועל כן רוב הציבור הישראלי לא נחשף אליו ואל הגילויים שבו. מי שמתעניין בעדויות הללו ודומותיהן, עשוי למצוא אותן באתר של מרכז המידע למודיעין וטרור הפועל במרכז למורשת המודיעין בגלילות. מומחי המרכז, בראשם ד"ר שלמה מופז, הביאו עד כה חלק מן המידע לידי הציבור בתרגום לעברית.
סובלמן חותם את מאמרו בטענה שהיא כשלעצמה דיון שלם. הכינוי שהענקנו לחמאס, "ארגון טרור", קיבע אותם בתודעה כארגון גרילה בלבד, וככזה, קשה היה לנו לדמיין אותם מבצעים פשיטה נרחבת. התובנה הזו מסבירה מדוע המידע כולו הונח בפני מערכת הביטחון, אבל היא לא ידעה לתרגם אותו לסכנה האמיתית. חינכנו את עצמנו לחשוב על חמאס כעל אוסף כנופיות, אף שהייתה גוף לוחמני בן עשרות אלפי לוחמים, צבא במלוא מובן המילה.
התרעות פיקוד העורף