גם אם אני יכול עקרונית להסכים עם הסיפא של דבריו, שמעשה בזדון חמור משגגה, וגם אם אני מעריך שסמוטריץ' כיוון בעיקר לעתיד, כדי שלא תקום שוב ממשלה עם רע"ם או כזו התלויה באידיאולוגיה של מנסור עבאס וכוונותיו – קשה להבין איך לא נתן לעצמו דין וחשבון על התחושות הקשות שיעורר בליבותיהם של רבים. אלה שעבורם חורבן משפחתם, ביתם, רצח יקיריהם באותו יום הם הדבר הנורא ביותר שאירע להם, ואסור להשוותו למשהו אחר.
וזו בדיוק ההזדמנות לעשות שימוש באותה תשובה פוליטיקאית שחוקה: "לא זו השאלה". להסביר למה זדון חמור משוגג, אבל בלי להעניק דירוג וציון למהלך פוליטי לעומת טבח ותבוסה. היה עליו לומר שהשאלה כלל איננה לגיטימית ואינה מחייבת תשובה.
יש אסונות קשים שהם בלתי צפויים ואינם ניתנים למניעה - ויש אסונות צפויים וניתנים למניעה. יש רעידות אדמה וצונאמי והתפרצויות הרי געש ושיטפונות. לפעמים אפשר לחזות את התקרבותם ולנסות לצמצם את ממדי הנזק והאסון. לעיתים גם זה לא. והיו השריפה בכרמל ואסון מירון, שניתן היה למנוע את התוצאות הטרגיות שלהם בהיערכות נכונה ובשליטה בשטח.
אינני נמנה עם אלו האוחזים בתיאוריות קונספירציה על 7 באוקטובר, כאילו היו אצלנו מי שידעו מראש ולא רצו למנוע. שמישהו בקרבנו בגד. אבל אני בטוח שניתן היה למנוע את הקטסטרופה הזו, שהיא כולה מעשי ידי אויבים ערבים רצחניים. ממשלות ישראל ב־20 השנים האחרונות, רובן של בנימין נתניהו אבל לא רק שלו, התעלמו מהסכנה. הן האמינו גם שאם יאכילו את החיה הטורפת, "יהיה לה מה להפסיד", וש"חמאס מורתע".
צה"ל והשב"כ אולי הזהירו באופן כללי מפני סכנה, אבל היו שותפים לקונספציה המעוותת - ונרדמו בשמירה בשעת המבחן. זה לא היה "מחדל טקטי", אלא טעות אסטרטגית פושעת, כי חובה הייתה על הקברניטים המדיניים והביטחוניים ללמוד את האויב, את מעשיו בעבר וכוונותיו המוצהרות והחשאיות, ולפעול על פיהן.
אבל גם אם הייתה בכך רשלנות פושעת שתוצאותיה הקשות היו ניתנות למניעה – זה לא נעשה בזדון. הקמת ממשלה התלויה ברע"ם, תנועת בת של האחים המוסלמים, נעשתה ביודעין, והיא מעשה פוליטי חמור ביותר, בייחוד כאשר נעשתה תוך הפרת התחייבות מפורשת לבוחר. אבל המעשה הזה אינו חמור יותר מרעידת אדמה במגניטודה 8 או מפגיעת טיל בליסטי במגדל בתל אביב. אין מקום להשוואה, כשם שאי אפשר להשוות כאב על אובדן ילד לכאבים בגלל דלקת לבלב. זה לא אותו סוג כאב.
לסמוטריץ' יש בעיניי זכויות רבות בבניין הארץ ובהתיישבות ביו"ש. יש לו גם הרבה חובות, בשל גמגומיו בסוגיית גיוס החרדים למען שלמות הקואליציה. הציונות הדתית בראשותו מתנדנדת על סף אחוז החסימה. פליטת הפה המיותרת שלו השבוע ודאי לא סייעה לו, אבל הוא לא המציא את השטות הזו של "מה יותר גרוע". אביגדור ליברמן אמר כי נתניהו "יותר מסוכן מאיראן או חיזבאללה".
גם שונאי נתניהו מושבעים יודעים – זו לא באמת אותה סכנה. זה רע כמו להשוות את הממשלה עם מנסור עבאס ל־7 באוקטובר. סופר חשוב כאיל מגד כתב בעצם ימי המלחמה בחמאס בעזה: "נתניהו הפך לאויב הכי גדול שלנו". כנ"ל.
אבל היה במערכת הפוליטית מי שלא הסתפק בגינוי דבריו של סמוטריץ'. יאיר גולן גזר מהם מה שמבחינתו הוא הצעד הפוליטי המתחייב לעתיד: צירוף מנסור עבאס לממשלה הבאה, שהוא מקווה שתקום אחרי הבחירות. "ממשלה עם מנסור עבאס... היא התשובה הציונית לקיצוניות", אמר - וחשף את הריקבון הערכי שלו באמירה נוספת: "אם נדרשות האצבעות של רע"ם כדי להפיל את ממשלת המחדל, רע"ם היא שותפה ראויה".
יכול אדם לשאוף לשיתוף האחים המוסלמים בממשלת ישראל מלכתחילה, אם הוא משתוקק למדינה דו־לאומית אובדנית. אבל להפוך צעד אנטי־ציוני ל"ראוי" יכול רק מי שעבורו המטרה מקדשת את כל האמצעים. גם כאלו יש רבים בפוליטיקה. ולבוא לטעון כך בשם הציונות? איזו "ציונות" תמכה אי פעם בשיתוף האחים המוסלמים בממשלת ישראל?
אבל מה לעשות והפסוק הבא בספר משלי אומר ממש ההפך? - "ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו". איזו מן העצות לאמץ כשעוסקים ביאיר גולן? ובאמת, מה צריך לעשות אדם? לענות לכסיל כאיוולתו – או לא לענות לו? היו חכמי ישראל שביקשו לגנוז את ספר משלי ולא להכלילו בתנ"ך, גם בגלל הסתירות הפנימיות הטמונות בו. בסוף החליטו להשאירו בתנ"ך אבל להסביר את הסתירות.
ובעניין האוויל הסבירו: "אין לענות לאוויל במקום שמכירים אותך ואותו. כי זה מקום שהציבור לא ישים לב לדברי הכסיל משום שמכירים אותו. ואם תתווכח - יאמרו עליך שאתה נושא ונותן עם כסילים. אבל במקום שאין מכירים אתכם, עלולים לחשוב שאם לא הייתה אמת בדברי הכסיל – לא היית שותק לו".
ואבן עזרא, כמעט אלף שנה אחר כך, הסביר שצריך לענות לאפיקורוס גוי, כי יש סיכוי לשכנע אותו. אבל אפיקורוס מישראל – סביר שלא ישמע. לא אופטימי, אבל כנראה מציאותי. ואולי כל מה שצריך להציע זה שחברי כנסת ילמדו משהו, בייחוד בתחומים שהם מתבטאים בהם. נניח, ילמדו את תולדות הציונות לפני שמציעים לשתף בממשלה "מטעמים ציוניים" מי שעמד בראש אחד מפלגי התנועה האסלאמית. או ילמדו לפחות את מהות התנועה האסלאמית בישראל ומה הקשר האידיאולוגי שלה לאחים המוסלמים, המוגדרים כארגון טרור אפילו בכמה ממדינות ערב. אולי יאיר גולן פשוט חייב ללמוד יותר.
אבל גם על זה דיבר ספר משלי: "ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קניינך קנה בינה". ופירשו: אפשר לקנות חוכמה. בינה – קשה הרבה יותר.
התרעות פיקוד העורף