הדבר האחרון שנתניהו זקוק לו הוא שגורמים פוליטיים עוינים ינסו לזנב בממורמרי המפלגה - שימצאו את עצמם מחוץ לרשימה הבאה בזמן שהכנסת חוזרת בשבוע הבא - ויחברו למהלכי פילוג וסידור עבודה, תוך קריעת הליכוד לגורמים. נתניהו זקוק לכל מנדט ולכל שקל של מימון מפלגות ששווים הח"כים בעודם מכהנים במסגרת הליכוד.
ההחלטה השנייה היא שהרשימה זקוקה לריענון דחוף. בסקרים פנימיים ומחקרים שערכה המפלגה נראה כי בניגוד לדעה הרווחת באופוזיציה ובתקשורת, לא נתניהו הוא שמרחיק מצביעים פוטנציאליים מהמפלגה, אלא דווקא הרכב הרשימה. את אותם גורמים שליליים ינסה ראש הממשלה להרחיק. אבל כוחו מוגבל. בעוד במפלגות אחרות שבהן אין פריימריז, מלאכת רענון הרשימה היא משימה יחסית קלה, בליכוד, שנותרה כמעט המפלגה היחידה שבה מתקיימים הליכים דמוקרטיים, מדובר במהלך מורכב בהרבה.
באותם סקרים ראה נתניהו כי לצד התמיכה בו, שדי חזרה אחרי שאבדה בעקבות פתיחת החקירות והמשפט, וזאת בשל הגילויים על ההתפתחויות המשפטיות בהליך ההזוי המתנהל נגדו שדי היטיבו את מצבו, ישנם חברי כנסת ברשימה שמרחיקים מאוד מצביעים פוטנציאליים, והזעם הגדול עליהם ותחושת הזלזול הכללית כלפיהם עשויים לפגוע משמעותית בסיכויי הליכוד להצלחה.
נתניהו מעריך שאת חברי הכנסת המתמודדים ברשימה הארצית, שכוללת את המקומות 1־20 פחות או יותר, כבר ינקו 170 אלף המתפקדים בעצמם. נכון שיש דילים וקבוצות לחץ, אבל ההצבעה החופשית היא שתכריע, לכל הפחות, את הרכב העשירייה הראשונה. הדאגה האמיתית של נתניהו נוגעת יותר למועמדי המחוזות.
הוא לא יקבל עשרה, אבל יהיה מוכן להסתפק גם בחמישה. יחד עם העשירייה הראשונה שייבחרו בעצמם, הוא מאמין שיהיה ניתן להעמיד נבחרת ראויה, שתחזיר את התמיכה בליכוד שאבדה בשנים האחרונות.
התרעות פיקוד העורף