נשק יום הדין: מה יקרה ביום שארצות הברית תפסיק את הסיוע לישראל?

  במשך 24 שנים קיבל הרשקו מענקים מהקרן הדו לאומית למדע, והוא לא היחיד, כחצי מיליארד דולרים חילקה הקרן ל-4000 מחקרים בישראל, בין השאר גם למחקריהם של זוכי פרס נובל עדה יונת, ישראל אומן ודן שכטמן. וזה הכסף הקטן. סיכה לא זזה כאן בלי תמיכה אמריקאית. למעלה משישים שנה אחרי הקמתה של המדינה, עם כלכלה יציבה וצבא חזק, אנחנו עדיין תלויים בארצות הברית כמעט בכל תחום, החל מסיוע מדיני, הסכמי סחר נוחים, מענקים לבתי חולים, לבתי ספר וליוזמות עסקיות, מחקרים בתחומים שונים, מתן ערבויות, סיוע ביטחוני, שיתוף פעולה מודיעיני ומענקים לפרויקטים צבאיים.
 

 120 מיליארד דולר ארצות הברית העניקה לישראל מאז הקמתה כסיוע צבאי ואזרחי ישיר, בפועל הסכום גבוה הרבה יותר. מקור ביטחוני בכיר לשעבר מעריך שלבד מהסיוע הביטחוני הישיר שמגיע לשלושה מיליארד דולרים בשנה, היקף הסיוע האמריקאי הביטחוני העקיף לישראל חוסך למשלם המסים הישראלי בין 12 ל-14 מיליארד דולרים בשנה, סכום השווה לתקציב הביטחון כולו. 
 

  נשיאי ארצות הברית הדגישו את מחויבותם הבלתי מעורערת לישראל מאז שנת 62' כשהנשיא האמריקאי ג'ון קנדי שבר את אמברגו הנשק האמריקאי על ישראל ומכר לנו טילי הוק נגד מטוסים. הנשיא לינדון ג'ונסון דיבר על מטרות משותפות, רונלד רייגן הכריז שישראל היא נכס אסטרטגי, ג'ורג' בוש האב אמר שלשתי המדינות ערכים דמוקרטיים זהים, ביל קלינטון הזכיר את היחסים המיוחדים, ג'ורג' בוש הבן אמר שישראל היא אחת הידידות החשובות של ארצות הברית וברק אובמה שב והדגיש עד לאחרונה את הערכים המשותפים לשתי האומות.

הסכסוך בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא האמריקאי אובמה הוא הראשון מבין העימותים בים שתי הידידות הוותיקות שנחשב לכזה שעשוי לערער את מערכת היחסים המיוחדת, עד כדי כך שהבית הלבן רמז לפני כשבועיים שיבחן מחדש את שיתוף הפעולה. "בהחלט קיימת אפשרות שערוצי שיתוף הפעולה בינינו לבין האמריקאים ייפגעו", אומר דני יתום לשעבר ראש המוסד. "זה לא ימוטט אותנו אבל החיים יהיו הרבה יותר קשים בכל התחומים, הכלכלי, הצבאי והמדיני".
 

  דני אילון, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב מסכים, "מצבנו המדיני עלול להיות קשה מאוד אם לא נוכל לסמוך יותר על ההגנה המדינית האמריקאית. ארצות הברית היא חומת המגן המדינית שלנו כמעט בכל תחום". 
 

 מטרית ההגנה המדינית האמריקאית המסופקת לישראל רחבה מאוד. ארצות הברית הטילה למעלה מחמישים פעמים וטו במועצת הביטחון של האו"ם על החלטות שתוקפות את ישראל. לעתים עשתה זאת אפילו על החלטות שתמכו במדיניותה הרשמית של ארה"ב. בין 72' ל-2013 הטילה ארצות הברית 45 פעמים וטו. רוסיה, לשם השוואה, הטילה מ-67' עד 2013 רק שלוש פעמים וטו בנושאים הקשורים למזרח התיכון. 

"ארה"ב היא חומת המגן המדינית שלנו כמעט בכל תחום" דני אילון. צילום: פלאש 90
 

הווטו האמריקאי הראשון הוטל בספטמבר 72' על החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שהאשימה את ישראל בהתקפות על דרום לבנון וסוריה, ב-75' ארצות הברית הטילה וטו על החלטות שקראו לנסיגה ישראלית מלבנון, ב-82' נבלמה החלטה שקראה להוריד את ישראל מרמת הגולן ולנסיגה מיידית מלבנון, ב-2011 ארצות הברית הטילה וטו על החלטה שהתנגדה להרחבת ההתנחלויות אף על פי שאובמה, כמו גם מנהיגים לפניו, מתנגד להרחבתן, ב-2013 ארצות הברית הטילה וטו על בקשת הפלסטינים להכיר במדינה פלסטינית. 
 

צרפת הכריזה לאחרונה שהיא מתכוונת להעלות הצעת החלטה על הקמת מדינה פלסטינית. הבית הלבן לא הביע עמדה אבל הודיע לאחרונה שישקול את הגנת הווטו האוטומטית שניתנה באופן מסורתי לישראל,  זאת לאור התבטאות נתניהו כי אינו רואה עוד את פתרון שתי המדינות. "עד עכשיו ארצות הברית הטילה וטו בלי פקפוק", מסביר אילון. "עצם הפקפוק, גם אם הם יטילו בסופו של דבר וטו, יהפוך אותנו לסחיטים יותר. אף מדינה לא יכולה לחיות לבד. אפשר בקלות להפוך מדינה למצורעת, ארצות הברית שומרת שזה לא יקרה לנו. לולא הסיוע המדיני שלהם ישראל תהיה לטרף בפני יוזמות נגדנו".

  הוטו במועצת האו"ם אמנם חשוב אך למעשה מהווה חלק קטן מהסיוע המדיני. ארצות הברית עומדת לצידה של ישראל בכל הפורומים והטריבונלים הבינלאומיים. רק בשנה האחרונה היא הצביעה חמש פעמים נגד החלטות אנטי ישראליות במועצת זכויות האדם של האו"ם והתנגדה ל-18 החלטות נגד ישראל במליאת האו"ם. "בין השאר ארצות הברית מסייעת לנו לשמור על מדיניות העמימות הגרעינית באמצעות מניעה של החלטות שונות בארגונים כמו הסוכנות לאנרגיה גרעינית הבינלאומית", אומר אילון. 
 

כך גם ארצות הברית עמדה מאחורי הצטרפותה של ישראל למדינות האו.אי.סי.די. לאחרונה מחלקת המדינה אף התנגדה להחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג לחקור פשעי מלחמה בצוק איתן ובמבצע שובו בנים. ארצות הברית פעלה מול התובעת הראשית של בית הדין כדי לסכל את ההחלטה ואמרה שזו אירוניה טראגית שישראל, שלעבר אזרחיה נורו אלפי רקטות, נחקרת. 
 

 ארצות הברית אף מסייעת לישראל בקשרים הלא פורמליים עם העולם הערבי ובמיוחד עם הרשות הפלסטינית ועם החמאס. האמריקאים הפעילו לחץ בלתי מתון על מוחמד מורסי, כשהיה נשיא מצרים, כדי שישמור על הסכמי השלום עם ישראל וימנע טרור מחצי האי סיני לעבר ישראל.  
 

"האמריקאים מעורבים בקשרים שלנו עם הפלסטינים בכל הרמות, החל מרמת המנהיגים ועד לקידום מפעל המים בעיר הפלסטינית רוואבי", אומר עו"ד דניאל רייזנר שהיה מעורב במשא ומתן עם הפלסטינים. "היתרון של האמריקאים הוא לא רק שהם אובייקטיבים מפני שהם לא מהאזור, אלא שהם גם מגיעים עם פנקס צ'קים מאוד גדול. אם הם ימשכו את ידם מהאזור נצטרך למצוא מתווך אחר במקומם אבל למי יש פנקס צ'קים וניטרליות כמו של האמריקאים? לא יהיה ואקום. בהיעדר התיווך האמריקאי, ואם לא נמצא מתווך אחר, נצטרך לעבוד ישירות מול הפלסטינים. בחיי היום יום יש לנו ערוצים ישירים מול הפלסטינים, אבל בהסדר כולל לצדדים שלישיים יש תפקיד דרמטי. בממשלה הנוכחית השיחות הישירות לא מגיעות לאופק בילטרלי גדול. זה יוסיף עוד קושי להגיע לפתרון ברמה האסטרטגית".

ארה"ב היא המגנה הראשית של ישראל מפני בית הדין הבילאומי בהאג. צילום: רויטרס 
 

  יתום סבור שלשיתוף הפעולה עם ארצות הברית יש משמעות מדינית נוספת, הרתעתית. "הערבים תופסים, ובצדק, את הברית שלנו עם האמריקאים כמרכיב עיקרי בעוצמה האסטרטגית הישראלית. את זה שמעתי בעצמי מהרמטכ"ל הסורי בתקופתו של יצחק רבין כראש ממשלה. הוא אמר לי פעם בשביל מה אתם מתעסקים עם סידורי ביטחון, צה"ל חזק יותר מהצבא הסורי בגלל הברית עם ארצות הברית". 

 אל ההרתעה הזו מתווסף צ'ק שמן. ישראל כאמור מקבלת סיוע ביטחוני בגובה של שלושה מיליארד דולרים בשנה המהווה 16 אחוזים מתקציב הביטחון ו-2.6 אחוזים מתקציב המדינה. הצ'ק מגיע אחת לשנה ומופקד בחשבון בנק בארצות הברית,  לעומת הסיוע למדינות אחרות שנפרש בתשלומים. 74 אחוזים מהסיוע מיועדים לרכישות ביטחוניות בארצות הברית, בשאר הכסף רוכש משרד הביטחון ציד ביטחוני בישראל. 
 

סיוע החוץ האמריקאי לישראל הוא הגבוה ביותר. מצרים מקבלת מיליארד וחצי דולרים, ירדן מקבלת רק 660 מיליון דולרים, השנה יעלה הסכום למיליארד דולרים. בעבר היו לצ'ק הנדיב כמה מרכיבים. מסוף שנות השמונים הסיוע האמריקאי הצבאי עמד על 1.8 מיליארד דולרים והסיוע האזרחי הגיע ל-1.2 מיליארד דולרים. ב-2008 בוטל, על פי בקשת ישראל, הסיוע האזרחי וכל כספי הסיוע מיועדים למטרות ביטחוניות.  
 

  לצד הסיוע הישיר אנחנו זוכים לתוספות של בונוסים שמנים במיוחד. ב-71' ישראל קיבלה הלוואה של חצי מיליארד דולרים כפיצוי על השתיקה מול הפרתה של הפסקת האש של מצרים. ב-85' העבירה ארצות הברית לישראל 3.5 מיליארד דולרים לסיוע במשבר הכלכלי.

ב-2000 קיבלנו תוספת חריגה של 1.2 מיליארד דולרים עבור מימושו של הסכם וואי. כמו כן, מימון כיפת ברזל בסכום של כמיליארד ורבע דולרים בארבע השנים האחרונות שולם כתוספת, מעבר לסיוע הביטחוני השנתי. מערכות נוספות, כמו החץ ושרביט קסמים פותחו ביחד עם האמריקאים, לאחרונה ביקשנו מארצות הברית כמה מאות מיליוני דולרים לפיתוח שרביט קסמים, מערכת הגנה מפני רקטות וטילים מהטווח הבינוני שנמצאים בשימוש החיזבאללה. 
 

על פי דו"ח מיוחד של משרד ההגנה האמריקאי משנת 87' שנחשף לאחרונה ארצות הברית סייעה לישראל לפתח פצצת מימן והפרה בכך תקנות פדרליות האוסרות לסייע למדינות זרות לפתח נשק גרעיני. 
 

  רשימת ההטבות ארוכה ונדיבה. ישראל מקבלת פריטי ביטחון עודפים שהתיישנו במחיר מוזל או בחינם ומבצעת עם ארצות הברית תרגילים צבאיים משותפים, האחרון נערך בקיץ הקודם, קשה היה להחמיץ את החיילים האמריקאים שהסתובבו כאן בכל מקום. על פי דו"ח של הקונגרס מ-2014 ארצות הברית פרשה בישראל מערכת רדאר משוכללת לזיהוי טילים. 
 

בתחילת שנות התשעים ארצות הברית הקימה בישראל מחסני חירום לבקשתה של ישראל. מלבד בישראל רק בדרום קוריאה יש מחסני נשק אמריקאים. על פי פרסומים זרים המחסנים נמצאים בהרצליה פיתוח, בנמל התעופה בן גוריון ובבסיסי חיל האוויר בעובדה ובנבטים, חלקם בבונקרים תת קרקעיים. המחסנים מלאים בתחמושת, טילים, כלי רכב ובית חולים צבאי עם 500 מיטות. שווי המלאי במחסנים מגיע לכמיליארד דולרים. אגב, רצות הברית מממנת את התחזוקה השוטפת ואת השמירה. במלחמת לבנון השנייה ובצוק איתן התירו האמריקאים לישראל להשתמש בתחמושת שאוכסנה במחסנים.

  הסיוע הביטחוני אינו רק כספי, מסביר האלוף במיל' יורם יאיר (יה יה) שהיה נספח צה"ל בארצות הברית. "התלות שלנו בסיוע האמריקאי בפיתוח מערכות טכנולוגיות מתקדמות ומתן פתרונות אסטרטגיים במישור הביטחוני הרבה יותר משמעותית היום מאשר בעבר. רובים ותותחים אפשר לקנות בכל מקום, גישה למערכות טכנולוגיות קשה לדמיין בלי הסיוע האמריקאי". 
 

עוזי דיין שהיה סגן הרמטכ"ל ואחראי על היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית סבור ש"יותר מאשר הכסף חשוב שיתוף הפעולה, אנחנו מקבלים גישה למערכות טכנולוגיות מתקדמות ומצדנו אנחנו עוזרים לארצות הברית. לולא שיתוף הפעולה אתנו היו לארצות הברית הוצאות ביטחוניות עצומות במזרח התיכון".
 

 הגישה למתקנים טכנולוגיים מתקדמים היא חלק מהקשרים המודיעיניים בין ישראל לארצות הברית. ישראל היא בת ברית במארג של שיתוף פעולה מודיעיני שכולל את בריטניה, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד. מסמכים של סוכנות הביטחון הלאומית האמריקאית ומסמכי סנודן מהשנים האחרונות חשפו עד כמה הדוק שיתוף הפעולה הזה. על פי המסמכים ארצות הברית העבירה לישראל מידע מודיעיני אודות מטרות פלסטיניות המיועדות לתקיפה וסייעה באיסוף מודיעין על החמאס. הוושינגטון פוסט אף חשף לאחרונה שארצות הברית סייעה לישראל לחסל את עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של החמאס בפברואר 2008 בדמשק. 
 

"האמריקאים יכולים לחיות לא רע בלי המידע המודיעיני שאנחנו מעבירים להם," אומר יתום, "לנו יהיה הרבה יותר קשה לחיות בלי המידע שאנחנו מקבלים מהם. האמריקאים נמצאים בכל מיני מקומות שלנו קשה להגיע והם מזינים אותנו במידע חשוב. אם המרכיב הזה ביחסים בינינו ייפגע, ולדעתי זה יקרה, נאבד חלק ממקורות המידע שלנו" 

ואחרי כל זה, לא כולם מתלהבים מהסיוע האמריקאי המאסיבי אותו ישראל קיבלה בעשורים האחרונים, נתניהו בעצמו הודיע בנאום בקונגרס בקדנציה הראשונה שלו שישראל מספיק בוגרת כדי לחתוך את הסיוע הכלכלי. נפתלי בנט אמר לפני כשנתיים שאנחנו צריכים להשתחרר מהסיוע האמריקאי. ב-98', למשל, פורסמה כתבה נרחבת בניו יורק טיימס שהביאה קולות ישראלים ואמריקאים ששאלו מדוע ישראל עדיין זקוקה לסיוע החוץ האמריקאי.  
 

"התומכים הגדולים ביותר של ישראל בוושינגטון תוהים למה ארצות הברית מעניקה לישראל 3.1 מיליארד דולרים בשנה למרות שהכלכלה הישראלית משגשגת", נכתב לאחרונה באתר הפופולארי דיילי ביסט. אליוט אברמס, שהיה סגן היועץ לביטחון לאומי של הנשיא בוש ונחשב לתומך ישראל,  אמר לאתר שלאורך זמן יהיה בריא יותר ליחסים אם הסיוע יופחת. ריק פרי שהתמודד בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית לפני כשנתיים לנשיאות ארצות הברית הכריז שהוא יתחיל את הסיוע מאפס. מיט רומני הסכים איתו. הסנטור הרפובליקני פול ראנד, אחד המתנגדים לסיוע, אמר לפני כשנתיים בביקור בישראל שעל ארצות הברית לקצץ בסיוע שהיא מעניקה לישראל. 
 

 בינתיים הכספים ממשיכים לזרום. ב-92' העניק הנשיא ג'ורג' בוש לישראל ערבויות בעשרה מיליארד דולרים שמאפשרות הנפקת אגרות חוב בשוק ההון האמריקאי. ישראל ניצלה רק 6.6 מיליארד מתוכן. ב-2003 העניק ג'ורג' בוש הבן ערבויות בסכום של תשעה מיליארד דולרים, ישראל ניצלה רק 5.2 מיליארד. בשנה הבאה יפקע מועד הערבויות שהעניק בוש הבן. 
 

סבור שעל ישראל להתנתק מהתלות בסיוע אמריקאי. נפתלי בנט. צילום: פלאש 90
 

"אנחנו זקוקים לערבויות האלה כדי לגייס הון בשווקים הבינלאומיים. ההון שאנחנו מגייסים מסייע לנו לממן את הגרעון בתקציב ולפרוע חובות", אומר דוד קליין  לשעבר נגיד בנק ישראל. "בעזרת הערבויות האמריקאיות אנחנו משלמים ריבית נמוכה, כמעט אפס. בלי הערבויות האמריקאיות נאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר שתוערך על פי מצבו של המשק הישראלי בעת הגיוס. הריבית היא חלק נכבד מתקציב המדינה. תוספת ריבית לא תקבע את גורל המשק אבל תכביד עלינו".

כמעט בכל תחום אנחנו נהנים מכסף אמריקאי. במהלך השריפה בכרמל ישראל קיבלה מהאמריקאים מטוסי הרקולס שהוסבו לכיבוי שריפות. בשש השנים האחרונות ארצות הברית העניקה לישראל 140 מיליון דולרים לקליטת עליה. תכנית אמריקאית למימון בתי ספר ובתי חולים בעולם העניקה בשנים האחרונות מיליון דולרים למדרשת פיינברג במכון ויצמן למדע לרכישת ציוד מדעי, 700 אלף דולרים לרכישת מערכת רדיוגרפית דיגיטלית וכמיליון ורבע דולרים לבית החולים הדסה בירושלים לרכישת ציוד לטיפול נמרץ. "כל תרומה חשובה לנו", מסבירה אודרי שמרון, מנכ"לית ארגון נשות הדסה ואשתו של עו"ד דוד שמרון, מקורבו של נתניהו. 
 

 קרן בירד לשיתוף פעולה למחקר ולפיתוח בתעשייה העניקה 295 מיליון דולרים מאז 77' ל-800 פרויקטים תעשייתיים ישראלים שהניבו מכירות מצטברות בסכום של שמונה מיליארד דולרים. הקרן לשיתוף פעולה במחקר ובפיתוח חקלאי מימנה בשלושים השנים האחרונות פרויקטים בסכום של רבע מיליארד דולרים. עשרה פרויקטים בלבד מתוכם הכניסו לישראל 300 מיליון דולרים. ישראל, אגב, נמצאת במקום השלישי בשיתוף פעולה מחקרי עם ארצות הברית אחרי קנדה ושווייץ. 
 

  "למעלה ממאתיים חברות אמריקאיות הקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח", אומר עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא שמזכיר גם את היקף היצוא הישראלי לארצות הברית. ההשקעה האמריקאית בישראל גדולה, קשה לכמת אותה בכסף אבל ארצות הברית שקועה עמוק בכלכלה שלנו בסכומים מאוד מאוד גדולים. ארצות הברית היא עמיתת סחר דומיננטית ביותר, למעשה היא מדינת היצוא הגדולה ביותר של ישראל".
 

 ב-2014 ישראל ייצאה לארצות הברית סחורות בסכום של 9.8 מיליארד דולרים שהיוו כרבע מהיצוא הישראלי. ענפים רבים נסמכים על היצוא לארצות הברית. כארבעים אחוזים מיצוא היהלומים, רבע מיצוא המזון ומחצית מייצוא היין הישראלי מגיעים לארצות הברית. "לולא היצוא לארצות הברית היינו באסון כלכלי", אומר מוטי טפרברג, הבעלים של יקב טפרברג שמייצא לארצות הברית יינות בשווי של כשני מיליון דולרים בשנה. "הייצוא מאפשר לנו לגדול ולהתפתח. בדרך כלל אנחנו מייצרים לשוק היהודי הכשר, בארצות הברית אנחנו נכנסים לשוק הכללי. זה שוק שצריך לשמור עליו, בלעדיו אצטרך לנסות ולמכור למדינות אחרות שקשה הרבה יותר להיכנס אליהן".
 

  הסכם הסחר החופשי שנחתם לפני שלושים שנה בין ישראל לארצות הברית מעניק ליצואנים הישראלים פטור ממס והקלות שונות. "הידידות בעולם העסקים בינינו לבין האמריקאים חזקה", אומר שרגא ברוש, עד לאחרונה נשיא התאחדות התעשיינים, "פוליטיקה לא תפגע ביחסים האלה. עובדה שגם כאשר היחסים הפוליטיים עם טורקיה הורעו יחסי הסחר לא נפגעו. בכל מה שקשור ליצוא ארצות הברית לא עושה לנו טובה, יש לנו סחורה טובה והאינטרס הוא של הקונה גדול לא פחות מזה של המוכר".
 

  שורה של הסכמים אמריקאים שומרים על האינטרס הישראלי. תורמים אמריקאים פרטיים לישראל זוכים להקלות במס בארצות הברית. היקף התרומות הפרטיות מארצות הברית לישראל מגיע לכשני מיליארד דולר בשנה. "מספיק שההקלה במס תתבטל וזרם אדיר של תרומות לישראל ייפסק", מבהיר אילון. 

ארצות הברית ערבה גם לאספקת נפט סדירה לישראל בהסכם מ-75' שנחתם בתמורה להסכמת ישראל לנסיגה משדות הנפט בסיני. תוקפו של ההסכם שפג לאחרונה עדיין לא חודש. "אין מה לדאוג", מרגיע עמיר מקוב, ראש מכון הנפט לשעבר, "תמיד נוכל לקנות נפט מיצרנים וסוחרים פרטיים ואפילו ממכליות נפט ששטות על הים ומוכרות נפט תוך כדי הפלגה. במשך עשרות שנים לא קרה שלמדינת ישראל היה קושי להשיג נפט." 
 

הסכם שמים פתוחים חדש שנחתם בין ישראל לארצות הברית לפני ארבע שנים מאפשר לחברות ישראליות לטוס לכל יעד בארצות הברית ללא אישור מוקדם בניגוד להסכם הקודם שהתיר טיסה רק ל-11 יעדים. "ככל שיש יותר טיסות זה טוב יותר לתל"ג ולאזרחים, מגבלות תעופתיות יפגעו בכלכלה", אומר גיורא רום, עד לאחרונה מנכ"ל רשות התעופה האזרחית. "הפסקה של קו כזה או אחר תפגע כלכלית בחברות התעופה",  מסביר ישראל בורוביץ מבעלי המניות באל על. "אבל אני לא מאמין שזה יקרה ולא חשוב כמה אתה ברוגז. הניסיון מוכיח שהתעופה לא נפגעת מחיכוכים פוליטיים".
 

  דני יתום הרבה פחות אופטימי. "בלי התמיכה האמריקאית נוקע בעולם, ירבו עלינו הלחצים, יטילו עלינו סנקציות, עסקים יתמוטטו, התל"ג ירד, הממשלה תוכל להקצות הרבה פחות כסף לדיור, רווחה ותעסוקה". 
 

דני אילון מצטרף לתחזית הפסימית. "שום דבר לא מובטח. לאובמה דעות שונות מאלה של הממשלה בישראל ועד שהוא יעזוב עלולים להיגרם לנו נזקים קשים ולכן אנחנו חייבים להיות יותר חכמים מאשר צודקים ולנסות להחזיר את היחסים לפסים נורמליים. בינתיים אנחנו זקוקים לאמריקאים, בלי התמיכה האמריקאית הסיכונים לישראל ממשים ואמתיים. רק בעוד 15 שנים נהיה עצמאים לחלוטין".