לצד המאבקים הגדולים והמתוקשרים על התיקים בממשלה בכלל ועל התיקים הבכירים בפרט מתנהל לו בשבועות האחרונים קמפיין מתוקשר פחות אבל מאוד יצרי על כבודה של העדה הדרוזית ועל כבודו של אחד מוותיקי הליכוד, ח"כ איוב קרא, שמנסה להפוך עולמות כדי להבטיח לעצמו תפקיד של שר בממשלה.



מתברר שלא רק השרים הבכירים יודעים לארגן לעצמם עצומות ומכתבי תמיכה. גם קרא גייס ראשי רשויות דרוזיות ובכירים בעדה שמציפים את לשכת ראש הממשלה בפניות הדורשות להפוך את קרא לאחד מ-22 השרים בממשלת נתניהו שתוצג בקרוב.
לא אישי

קרא גייס גם את המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, שייח מופק טריף, את הבישוף הנוצרי גבריאל נדאף, הקים קבוצות תמיכה בפייסבוק ואפילו פתח קבוצת וואטסאפ שבה מתנהלים דיונים סוערים בעד ונגד מינויו לשר.
 
קרא נולד בשנת 1955 בכפר דליית אל כרמל. בנעוריו למד בבית הספר התיכון החקלאי כפר גלים ובפנימיית בית הספר החקלאי כדורי. בחופשות התגורר אצל בני זוג יהודים ניצולי שואה. את השרות הצבאי סיים בדרגת רב סרן. קרא הוא נכה צה"ל. אחיו הצעיר נהרג בלבנון ואחיו הבכור נפצע באורח קשה. 
 
לכנסת הוא התמודד לראשונה בשנת 1996. הוא הוצב במקום ה-35 ברשימת הליכוד-גשר-צומת לכנסת ה-14 ונותר בחוץ. בבחירות בשנת 1999 הוא נבחר במקום ריאלי וכיהן כסגן יושב ראש הכנסת מטעם הליכוד וכיושב ראש הועדה לעובדים זרים. "בסך הכל התמודדתי שמונה פעמים. ארבע פעמים לא הצלחתי להעבחר בגלל כל מיני קוניקטורות וחיבורים עם סיעות אחרות שדחקו אותי אחורה, כמו החיבור עם ישראל ביתנו, וארבע פעמים נבחרתי וכיהנתי בכנסת", משחזר קרא את הקריירה הפוליטית שלו.
 
הרקורד שלו כולל גם כהונת סגן השר לפיתוח הנגב והגליל בממשלה ה-32. בבחירות האחרונות, לכנסת ה-20, נבחר קרא במקום ה-26 וכעת הוא מצפה לשדרוג במעמדו ולצירופו לממשלה כשר.
 
"לא מדובר פה בעניין אישי", מנסה קרא לשכנע. "מדובר פה בעקרון חשוב מאין כמוהו. לא יתכן שבממשלת ישראל לא יהיה נציג לבני המיעוטים ובראשם הדרוזים, הבדואים והצ'רקסים, במיוחד לא לאחר ההתבטאויות הקשות של ראש הממשלה ביום הבחירות והניסיונות לקדם את חוק הלאום שפגע בנו קשה מאוד".
 
"זה לא אינטרס שלי", מסביר קרא. "זה קודם כל צריך להיות אינטרס של נתניהו לחבק את הציבור שפנגע קשה מאמירותיו. החיבוק צריך להיות במעשים ולא במילים. לגבי העדה הדרוזית והצ'רקסית אני יכול לומר שלא יתכן שהם טובים למות בקרב אבל לא טובים לשבת ליד שולחן הממשלה".
 

"הדרך הטובה ביותר לתקן את הרושם הרע שיצרו דברי נתניהו היא למנות את קרא לשר". צילום: מורן מעיין
 
קרא מזכיר לנתניהו כי הוא מגדולי נאמניו. "אני איתו ולצידו מאז 1992. אין יותר נאמן ממני אליו והוא יודע את זה. הוא יכול לסמוך עלי בעיניים עצומות. בחיים לא זגזגתי כמו אחרים ולא הלכתי, לא לקדימה ולא עם אריק שרון.
 
"עם כל הכבוד לאלה שלוטשים עיניים לתפקידי שרים, הרקורד שלי טוב לאין ערוך משל אחרים. אני גם ותיק בתנועה, גם כיהנתי בשורה של תפקידים בכנסת, גם הייתי סגן שר, אני גם קצין בצה"ל, גם נכה צה"ל, גם בן למשפחה שכולה, גם משפטן, גם בעל תואר שני. המשפחה שלי הקריבה ושלמה בדם למען הקמת המדינה".
 
קרא, המגדיר את עצמו כציוני, שולף עוד נימוק מדוע הוא ראוי לכהן כשר בממשלת ישראל: "באדמה של סבא שלי בדליית אל כרמל חברו את ההמנון הלאומי. על האדמות של סבי נבנה בשנת 1884 ביתו של סר לורנס אוליפנט. נפתלי הרץ אימבר היה מזכירו של סר אוליפנט וגר איתו בביתו, ושם הוא כתב את התקווה. לימים פעלתי להפוך את המקום למרכז מורשת לאומי ואת המעגל סגרתי כשפעלתי בכנסת לקדם את הצעת חוק ההמנון והדגל אותו יזמתי".
 
מלבד מזכרו של נפתלי הרץ אימבר גייס קרא למערכה גם את משפחתו של סלים שופי, קצין דרוזי בסיירת מטכ"ל שנפטר לפני כשלוש שנים. באחת הפעולות בשנות השישים סייע שופי לחלץ את בנימין נתניהו וצוותו בשלום, כשאלה חזרו מפעולה חשאית בסוריה. בני משפחת שופי שלחו השבוע מכתב לראש הממשלה בו הם מבקשים למנות את קרא לשר.
הכל דיבורים
בין התומכים במאבקו של איוב קרא נמצא בייאן קבלאן, ראש המועצה המקומית בית ג'אן, שאומר: "המיעוטים מהווים כעשרים אחוז ממדינת ישראל ומן הראוי שיהיה שר שייצג אותם בממשלה. קרא הוא חבר כנסת ותיק בליכוד שכיהן גם כסגן שר. מינוי כחבר ממשלה יתרום רבות הן למגזר והן למדינה".
 
לדברי קבלאן מינוי כזה גם ישפר את דימויה הבינלאומי של ישראל. "מינוי קרא לשר יוכיח לכל העולם שראש הממשלה מכבד את המיעוטים בכלל ואת הדרוזים בפרט", הוא אומר. "מבחינתנו הדרוזים עדיין יש פער רציני בין הדיבורים על היותנו אחים בדם לבין המעשים. אנחנו צריכים לצאת למאבק על תקציבים שהבטיחו לנו בהחלטת ממשלה מדצמבר 2014 ועוד טרם קבלנו. כל כמה שנים אנחנו צריכים לצאת למאבק מחודש לכן שר דרוזי בממשלה יוכל לקדם את האינטרסים שלנו ושל המגזר כולו".
 
תמיכה בלתי מסוגיית משמיע גם העיתונאי לשעבר רפיק חלבי, ראש מועצת דליית אל כרמל, המועצה הדרוזית הגדולה בארץ, שאומר למגזין: "אם נתניהו באמת רוצה לשפר את האווירה הכואבת והקשה בקרב בני העדה מוטב לו למנות את איוב קרא לשר.
 
"אני אומר לנתניהו שזה יועיל לו גם מבחינת דימוי הממשלה. הרי איוב קרא הוא לא איש שמאל ולא מחנה ציוני. הוא ציוני אבל במובן אחר. הוא הרבה יותר קרוב לימין המיליטנטי מאשר לימין של הליכוד. אני אומר שהרבה יותר חכם ונכון אם נתניהו ימנה אותו למיניסטר. הוא לא פחות טוב מאחרים. יש לו את הניסיון שלו ולדעתי הוא בשל לתפקיד. למרות שאני לא איש ליכוד זה חשוב מאוד שנתניהו ימנה אותו לשר. אני תומך בזה. תמיכה מוחלטת". 
 
"אם כל מה שמניתי לא מספיק כדי שאהיה שר, אני לא יודע מה מספיק", מדגיש ח"כ קרא. הוא אומר כי לא יסתפק בפחות מכך וכי אם יוצע לו לשוב ולכהן בתפקיד סגן שר הוא ידחה את ההצעה על הסף. "אני לא מחפש פירורים. למינוי שלי יש משמעות סמלית. מדובר בכבוד של העדה הדרוזית כולה ובכבוד של בני המיעוטים כולם. אם לא אתמנה לשר זה יהיה רמיסת הכבוד של מגזר שלם ברגל גסה. מינוי של אדם כמוני לשר בממשלת ישראל ישדר מסר לעולם כולו, לציבור המיעוטים בארץ ולאלפי חיילים דרוזים, צ'רקסים ובדואים הפרושים לאורך גבולות המדינה. הדרך לתקן את הרושם הרע שהשאירו דבריו של נתניהו ביום הבחירות ואת הפגיעה שחשנו כתוצאה מחוק הלאום עוברת דרך שולחן הממשלה".

האם נפגשת אם ראש הממשלה, האם העברת לו את בקשתך באופן אישי?
"כשנתניהו יזמן את חברי סיעה לשיחות לקראת מינויי שרים הוא יזמן גם אותי אבל אני חושב שראש הממשלה וכל מי שסביבו מבינים את הצורך למנות אותי. גם בשיחות ובמפגשים שהיו לי איתו בתקופה האחרונה הוא היה מאוד חיובי. אני מקווה לא רק בשבילי אלא גם בשביל נתניהו שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה".

ואם נתניהו לא ימנה אותך בסופו של דבר?
"אז נתכנס ונחליט לגבי התגובה. מכל מקום זה יהיה רע מאוד לו אם הוא לא ימנה אותי לשר. זה צורך שלו יותר משלי. אני לא רוצה שהוא יפגע. הציבור לא יקבל את זה. זה יראה משהו מוזר ביותר. הנאמנות שלי מוכחת. אין אחד מכל ההנהגה שתמכו בו. כולם זגזגו בינו לבין שרון וקדימה. אני הייתי נאמן לדרכו ולמשפחתו".
 
מקורבי ראש הממשלה אמרו בתגובה כי נתניהו יעסוק בסוגיית התיקים והמינויים של חברי הליכוד רק לאחר שתושלם מלאכת הרכבת הקואליציה.