באחד מכינוסיו של מרכז הליכוד המיתולוגי, בשנת 2002, התייצבה השרה דאז לימור לבנת בפני אלפי חברי המרכז בגני התערוכה בתל אביב והתריסה כלפיהם: "האם נבחרנו בשביל לחלק ג'ובים?". "כן, כן", השיבו לה חברי המרכז במקהלה.



לבנת ידעה את מה שידע כל ליכודניק מצוי בטרם עברה המפלגה לשיטת פריימריז. כל חבר מרכז הוא מלך וכל נציג של הליכוד בכנסת הוא עפר לרגלי חברי המרכז. גם כיום די באזכור שמו של המרכז הכוחני באוזני השרים וחברי הכנסת של הליכוד כדי לגרום להם להחוויר.
 
על פי חוקת הליכוד, המרכז הוא המוסד העליון של התנועה. הוא רשאי להחליט בכל עניין של המפלגה. בזמן התכנסותו הראשונית נקרא מוסד זה ועידת הליכוד, אך לאחר מכן הוא נהפך למרכז למשך ארבע השנים הבאות, עד לבחירתו מחדש. במרכז חברים כ-3,700 צירים.
 

המרכז מוסמך בין השאר לשנות את חוקת המפלגה. עד 2006 הופקדה בידי המרכז רב העוצמה בחירת חברי הכנסת של הליכוד, אולם מספר שבועות לפני הבחירות הכלליות באותה שנה בחר המרכז לקבל את הצעתו של היו"ר דאז, בנימין נתניהו, ולשנות את חוקת התנועה כך שהסמכות לבחירת הח"כים תועבר למתפקדים.
 
כיום יש מי שרוצה להשיב למרכז את הסמכות לבחירת רשימת הליכוד לכנסת. על כך מתנהל עימות חריף בין ראש הממשלה, שגייס לצדו כמעט את כל השרים וחברי הכנסת של הסיעה, לבין חברי המרכז וראשי סניפים של הליכוד ברחבי הארץ. את קולם בסיעת הליכוד מוביל ח"כ דוד אמסלם, יו"ר סניף הליכוד בירושלים. ההכרעה תיפול ביום ראשון בכינוס של מרכז הליכוד. עוד קודם לכן, יתכנסו הערב חברי המרכז כדי לדון בהצעות שעל הפרק.
מתקופת הזוהר שלו, ויש האומרים תקופת השפל של הליכוד, זכורים שני חברי מרכז בולטים, שהלכו בינתיים לעולמם. עוזי כהן שהיה סגן ראש עיריית רעננה וגסטון מלכה.
 
כהן היה ממליך המלכים בליכוד, כל יכול. בכנסת ה-16 עלו כהן וחברי מרכז נוספים למשכן הכנסת. הם מילאו את מזנון הח"כים עד אפס מקום והפעילו לחץ פיזי בלתי מתון על חברי כנסת, כשהם רודפים אחריהם במסדרונות, אורבים להם בכניסה לאולם המליאה, או יושבים מאחורי גבם בוועדות הכנסת החשובות, בעיקר ערב בחירות או ערב אישור תקציב המדינה.
 
מסדרונות הכנסת, חדרי הוועדות ואפילו מזנון הח"כים המיתולוגי, שהיה בעבר קודש הקודשים, הפכו לטיילת שבה הסתובבו מדי יום מאות חברי מרכז. הם התגודדו סביב שרים וחברי כנסת, עוררו מהומות, לעתים קיללו וגם איימו.
 
חברי הכנסת נראו מבוהלים וכנועים לידם. באחד המקרים, בעקבות הצבעה על אישור התקציב, רדפו כמה פעילי מרכז ליכוד אחרי ח"כ דניאל בן לולו (ליכוד) עד לביתו באשדוד ואיימו לפגוע בו בגלל הצבעתו במליאה. 
 
יום אחד החליט יו"ר הכנסת ראובן ריבלין לשים קץ לתופעה. הוא הציב מחסומים בפתח המסדרון שהוביל לוועדת הכספים ושלל את אישורי הכניסה מחברי מרכז רבים, ובהם עוזי כהן. זה בתגובה הודיע ברבים כי מבחינתו ריבלין הוא "בר מינן פוליטי".



עוצמה רבה בידי הגוף הבוחר, מרכז הליכוד
 
גסטון מלכה, לעומת זאת, הפך לשם נרדף לבלגן במרכז. בשנת 1986 הוא חולל סערה כשהפך את בימת הנואמים בוועידת המפלגה באמצע נאום של רוני מילוא. הוא פירק את הבמה, שבר את המיקרופון והדף כל מי שניסה להוריד אותו ממנה. גם ניסיון של מאיר שטרית להרגיע את הרוחות בעזרת שירה בציבור לא עזר. הוועידה הפכה לזירת התגוששות. כשרוצים לדבר על כוונה לפוצץ ישיבה, אומרים בליכוד "גסטון".
שלטון הליכוד בסכנה
בדיונים שהיו בשבועות האחרונים הזהירו ראש הממשלה וכמה מתומכיו בסיעה מפני חזרה למרכז של פעם, על כל ההשלכות והדימוי השלילי.
עם זאת, נתניהו חושש להפסיד במרכז ועל כן הסכים להצעת פשרה שניסח ח"כ דוד ביטן. לפי ההצעה, מתפקדי הליכוד יבחרו בפריימריז הכלליים את מועמדי הליכוד לכנסת ברשימה הארצית, כלומר עד המקום ה-15, ואילו חברי המרכז יבחרו את מועמדי המחוזות המשובצים במקומות הבאים ברשימה. 
 
נתניהו החתים השבוע 26 מחברי הסיעה על מכתב תמיכה, בו צוין:  "חברות וחברי מרכז היקרים, בעוד ימים אחדים נעמוד בפני מבחן נוסף: ההחלטה על שיטת הבחירות של מועמדי הליכוד לכנסת. ההחלטה בידיכם: האם נמשיך לחזק את תנועתנו או נידרדר אחורה ונסכן את שלטון הליכוד. 
 
 "כדי לשמר את הלכידות בתנועה וכדי למנוע מאבק פנימי מיותר שיישרת את יריבינו הפוליטיים, החלטתי לקדם הצעת פשרה שמשלבת בין הצורך שלנו להיפתח לציבורים חדשים לבין הרצון שלנו לחזק את מעמדם של חברי המרכז. על פי השיטה המוצעת, נציגי הרשימה הארצית ייבחרו על ידי כלל המתפקדים ונציגי המחוזות ייבחרו על ידי חברי מרכז הליכוד".
 
נתניהו הוסיף כי "אני מאמין שטובת התנועה מחייבת פשרה זאת שמשלבת בצורה אחראית בין שתי גישות: הרצון של כולנו לשמר את הכוח האדיר של למעלה מ-100 אלף מתפקדים, שהרגישו מעורבים בבחירת נציגי הליכוד לכנסת וסייעו לנו להביא לקלפיות קרוב למיליון מצביעים. התחושה של רבים היא שיש להחזיר מעמד ראוי לחברי המרכז, שמהווים את עמוד השדרה של התנועה בימים טובים וקשים כאחד".
 
וכמו בשוט מאיים, הזכיר נתניהו לחברי סיעתו את הימים הקשים בהם התרוצצו בכל בר מצווה, ברית או חתונה של חבר מרכז, ואמר:  "אין זה סוד שהתנועה שלנו סבלה במשך שנים ממיתוג שלילי של מרכז הליכוד. גם אם הדבר נעשה שלא בצדק, הרי הוא פגע בנו קשות. אין ספק שאם לא נשכיל לבחור שיטה מאוזנת, יריבינו ישתמשו בצעד זה כדי לפגוע בנו בבחירות הבאות. הצעת פשרה זו תאפשר לנו ללכד כוחות ולהגיע ליעד שאני מציב לליכוד בבחירות הבאות: לפחות 40 מנדטים".
בשליחות ליברמן?
מי שמתנגד בתוקף להצעת הפשרה הוא ח"כ אמסלם שיש מי בליכוד שטוען כי הוא פועל נגד ראש הממשלה בשליחותו של ידידו אביגדור ליברמן, איתו הוא שומר על קשרים אמיצים מאז הבחירות לעיריית ירושלים.
 
"שטויות", אומר אמסלם. "הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל. היום אומרים שאני חבר של ליברמן, מחר של כחלון ומחרתיים דרעי, אבל אני לא שליח של אף אחד. אני לא עשוי מקרטון. אני אדם בעל דעות עצמאיות. אני חושב שתנועת הליכוד וגם תנועת עם ישראל מחייבת לבטל את שיטת הפריימריז ולהחזיר את בחירת הרשימה לידי חברי המרכז".
 
אמסלם מנמק: "הפריימריז היא השיטה המושחתת ביותר. אני חבר ליכוד כבר 35 שנה, השתתפתי בהרבה מערכות בחירות, מתוכן שתי מערכות פריימריז, ואני קובע באופן חד משמעי שבחירה בידי חברי מרכז היא הטובה ביותר. כדי להיבחר בפריימריז אתה צריך לגייס תרומות של מאות אלפי שקלים. אני לא ראיתי שמישהו דופק לי בדלת ומציע לי 100 שקל. כשאנשים תורמים למועמד לפריימריז יש להם ציפיות ממנו. בפריימריז פועלים קבלני קולות ורבים מהמצביעים מאורגנים במקומות עבודה, כמו תעשיה אווירית, חברת חשמל, נמלי הים. מה בין זה לדמוקרטיה? מרכז הליכוד הוא קולו האותנטי של השטח".
 
חבר הכנסת מוסיף כי "היום המפלגה מתה. אמרתי לנתניהו בישיבת הסיעה שסניפי הליכוד לא פעילים בגלל שיטת המתפקדים. אם נתניהו יזמין שר לפגישה בארבע לפנות בוקר, הוא ירוץ אליו מצוחצח ומהודר. אם תזמין שר לפגישה עם חברי ליכוד בסניפים, הוא לא יגיע. אם הוא יידע שחברי מרכז וראשי הסניפים הם שבוחרים אותו, הוא יבוא וייפגש איתם, ישמע את טענותיהם ובעיותיהם. כך צריך לנהוג ליכוד אמיתי".
 
לדברי אמסלם, "המרכז של היום הוא לא אותו מרכז מיתולוגי של פעם. בכל מרכז ובכל ארגון יש תופעות שליליות. היום יש סינון קפדני של חברי המרכז והתופעות שהזכרת הם בשוליים".
 
חבר הכנסת הביע תקווה שחברי מרכז הליכוד, המתכנסים להצבעה המכרעת ביום ראשון, יידעו לעשות את הבחירה הנכונה ולהחזיר לעצמם את הכוח. "זאת לא הצבעת אי אמון בראש הממשלה", אומר אמסלם. "נתניהו הוא חבר מרכז כמוני. יש פה קרב אידיאולוגי. אם ראש הממשלה יפסיד בהצבעה, לא מדובר בפוטש".
 
לעומתו אומר ח"כ יואב קיש, שחתם על מכתב התמיכה בראש הממשלה: "הליכוד לא יכול להרשות לעצמו להחזיר את הבחירה למרכז. מי שאוהב את הליכוד, ולא חושב על טובתו האישית, לא ירים יד בעד החזרת בחירת הרשימה למרכז. יש קו ברור בין מי שטובת המפלגה והעם לנגד עיניו ובין מי שטובתו האישית לנגד עיניו".
 
קיש הוסיף כי "אם הכוח יחזור למרכז, חלקית או באופן מוחלט, המפלגה תתמוטט בבחירות הבאות. דמיינו מה היריבים הפוליטיים שלנו יעשו עם זה, שלא לדבר על הבגידה באמון של מאה אלף מתפקדים".
 
ביטן, שגיבש את הצעת הפשרה: "יש מאבק ואני מקווה שאנחנו לא נפסיד. ראש הממשלה מאמין ששינוי השיטה והחזרת הכוח למרכז יפגעו בליכוד. במקרה כזה אין לי ספק שהתקשורת תבלע אותנו חיים ושחזרה לימי המרכז תבריח מאיתנו מתפקדים רבים. אני מאמין שחברי המרכז, שיצטרכו להכריע בעניין, הם מספיק בוגרים, יקבלו את הצעת הפשר וינהגו באחריות".