אחד הנושאים השנויים במחלוקת בכל מערכת בחירות לכנסת הוא הבקשות לפסילת מועמדים או רשימות, תהליך המתנהל בפני ועדת הבחירות המרכזית, שהיא פורום פוליטי שבו יושבים נציגי הסיעות המכהנות בכנסת. כעת מבקש ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) להוציא את הסמכות לפסול מועמדים לכנסת מועדת הבחירות המרכזית ולהעבירה לידי בית המשפט העליון.
רשימות המבקשות להתמודד בבחירות לכנסת מחויבות על פי חוק להגיש את רשימות המועמדים ואת מצע המפלגה לועדת הבחירות המרכזית, פורום פוליטי המורכב מנציגי הסיעות המכהנות בכנסת היוצאת, ובראש עומד שופט מבית המשפט העליון.
ועדת הבחירות המרכזית אמורה לאשר את הרשימות לאחר בדיקת ולדון בבקשות לפסול רשימות ומועמדים בודדים. על פי החוק, פסילה של מועמד לכנסת עוברת באופן אוטומטי לביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון, הדן בבקשה בהרכב מורחב, וטעונה את אישורו. זאת בניגוד לפסילת רשימה שרשאית לערער על פסילתה לבג"צ, אך החוק אינו מחייב לעשות זאת.
"ההחלטות מתקבלות לרוב על פי שייכותם הפוליטית של חברי הוועדה"
בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד הכנסת שהגיש השבוע מסביר ח"כ פרץ כי "החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמד מלהתמודד בבחירות לכנסת טעונה אישור של בית המשפט העליון. כיום נעשה שימוש ציני באפשרות להגיש בקשות פסילה לועדת הבחירות המרכזית, ולא באופן ישיר לבית המשפט העליון. התוצאה הסופית נקבעת על ידי בית המשפט, ואילו הדיון המוקדם בועדת הבחירות יוצר לעתים שיח מתלהם ופוגע. לכן, מוצע לקבוע שהסמכות לפסול מפלגות תינתן מראש לבית המשפט העליון".
לדברי פרץ ההצעה באה על רקע שורה ארוכה של פסילות מועמדים לכנסת שאת רובן הפך בית המשפט העליון. "כך למשל בפברואר האחרון הפך בית המשפט העליון את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, לפסול את חברת הכנסת חנין זועבי ואת ברוך מרזל מהתמודדות בבחירות הקרובות. הפסילות אושרו בועדת הבחירות המרכזית לאחר הליך מעין משפטי סוער שכונה בידי אחדים 'קרקס' והזכיר יותר אסיפות בחירות".
"לאורך השנים נמתחה ביקורת על החלטות בעניין פסילות שהתקבלו בועדת הבחירות המרכזית לכנסת כשעיקר הטענה היא על כך שההחלטות מתקבלות לרוב על פי שייכותם הפוליטית של חברי הוועדה ולא על פי טיבן של ראיות המוצגות לצורך אישוש בקשת הפסילה", הוסיף פרץ.