הקרב על הגז עובר לכנסת, שתצביע היום (שני) על מתווה הגז שהתגבש. שר האוצר משה כחלון, שר הרווחה חיים כץ ושר השיכון והבינוי יואב גלנט מנועים מלהצביע בשל ניגודי עניינים, וראש הממשלה בנימין נתניהו תולה יהבו בחברי כנסת באופוזיציה שיתמכו בהצעה -גם במחיר של שינויים קלים במתווה המוצע.
את הניצחון לנתניהו עשוי להעניק יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שמפלגתו צפויה להצביע בעד המתווה. גורם בישראל ביתנו אמר ל״מעריב־השבוע״ כי ״אנו לא מגבים את נתניהו, אלא מצביעים לגופו של עניין, ובנושא זה מצביעים כאן עקרונית בעד. כפי שבפעם הקודמת, כשהיינו בממשלה, הלכנו לפי הקו שהתווה עוזי לנדאו כשהיה שר התשתיות - כך נעשה גם הפעם״.
למרות זאת, נתניהו לא לוקח סיכונים והציב בפני שלושת השרים שתי אפשרויות: לדאוג לעצמם לקיזוז בהצבעה בכנסת היום או להשתתף בהצבעה. עם זאת, בקואליציה מעריכים כי יהיה בידם רוב בשל כוונת סיעת ישראל ביתנו לתמוך בהחלטה.
יהיה חבל ההצלה של נתניהו? ליברמן. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
גם מפלגת יש עתיד רמזה שתסכים לתמוך בתוכנית, אם יוטל פיקוח על מחירי הגז, אך ראש הממשלה מתנגד להטלת הפיקוח. ״אני נחוש לקדם פתרון ריאלי שיביא גז למשק הישראלי״, אמר אתמול נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, ״לא אכנע להצעות הפופוליסטיות שישאירו את הגז במעמקי האדמה. כבר ראינו מספיק מדינות שנכנעו ללחצים הללו, והגז נשאר באדמה - אסור לתת לזה לקרות כאן״. ראש הממשלה הוסיף כי ״המתווה שגיבשנו מפרק את המונופול ויכניס בעשורים הקרובים מאות מיליארדי שקלים לחינוך, לתרבות, לבריאות, ולעוד דברים רבים אחרים לטובת כל אזרחי ישראל. אחרי שנים של דיונים הגיע הזמן להכריע כדי שהגז יצא מהאדמה ויגיע לכלכלת ישראל ולאזרחי ישראל״.
השר להגנת הסביבה אבי גבאי (שר שאינו ח״כ מכולנו) היה היחיד שהתנגד בישיבת הממשלה להצעהלעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים בדרך לאישור המתווה להסדרת משק הגז. הוא תקף את נתניהו ואמר שהמדינה לא צריכה לנהל מו״מ עם חברות הגז, אלא לקבוע רגולציה.
״המדינה היא ריבון ולא שותף עסקי של חברות הגז״, אמר גבאי, ״עליה לקבוע את הרגולציה ולא לנהל משא ומתן עם חברות הגז. על המדינה לשמוע וללמוד את טענות ודרישות החברות ולאחר מכן להפעיל את סמכותה וריבונותה בנושא זה כדי להגיע למתווה הנכון ביותר עבור אזרחי ישראל״.
גילוי נאות
בתוך כך, היועץ המשפטי לכנסת, עו״ד אייל ינון, קבע כי שרים וחברי כנסת שלגביהם יש ניגוד עניינים בנושא הגז, יצטרכו להיעדר היום מההצבעה במליאת הכנסת או למסור בטרם ההצבעה גילוי נאות על ניגוד העניינים.
הכנסת תתבקש היום לאשר את החלטת הממשלה אתמול להעביר את סמכויותיו של שר הכלכלה אריה דרעי בעניין הגז, לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים במשק, אל הממשלה כולה. שלושת השרים שלא השתתפו בהצבעה אתמול בשל ניגוד עניינים הם שר האוצר כחלון (כולנו), שהודיע כבר לפני כחודש שלא ישתתף בהצבעות הקשורות בגז בשל חברותו הקרובה עם קובי מימון, שחברת ישראמקו שבבעלותו מחזיקה ב־28% מזכויות מאגר הגז תמר; כץ (הליכוד), שגם הוא חבר של מימון ובנוסף מחזיק במניות חברת חיפושי הנפט ישראמקו; וגלנט (כולנו), שפרש לפני כשנה מתפקיד מנכ״ל נמקס אויל אנד גז שבבעלות המיליארדר בני שטיינמץ.
בחוות הדעת של עו״ד ינון, שניתנה בעקבות פנייה של יו״ר ועדת הכלכלה ח״כ איתן כבל (המחנה הציוני), קובע ינון כי אומנם לא ניתן למנוע משרים וחברי כנסת להצביע במליאה, גם אם הם נגועים בניגוד עניינים, אולם על פי כללי האתיקה של הכנסת הם מחויבים בגילוי נאות קודם להצבעה.
בעקבות חוות הדעת אמר ח״כ כבל כי בכוונתו לבחון אפשרות לעתור לבג״ץ בעניין. ״שיהיה ברור לכל חבר כנסת או שר, שהוא לא ינקה את עצמו רק בהכרזה של גילוי נאות. יובהר שכל מי שיש לו ניגוד עניינים ולמרות זאת יבחר להצהיר על כך ולהשתתף בהצבעה - כשזו תגיע לכנסת, הרי שהיא תרדוף אותו לדיראון״, הכריז ח״כ כבל.
לקראת ההצבעה היום פנתה אתמול ח״כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) בדף הפייסבוק שלה אל הח״כים בקריאה ״אל תהיו חותמת גומי בהצבעה על מונופול הגז. האצבע שלכם עשויה להכריע את עתיד החברה והכלכלה בישראל לעשרות השנים הבאות״, כתבה, ״השתמשו בה. אל תלחצו אוטומטית על 'בעד'. על הפרק סעיף כאילו טכני, אבל בפועל מדובר בסמכות לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים ולאשר לשותפות פרטית מונופול עוצמתי, דורסני ומפקיע מחירים מטעמים 'מדיניים ובטחוניים' - סמכות שמעולם בתולדות המדינה לא הופעלה״.
לדבריה, ההצבעה היום תהיה המגע היחיד של מתווה הגז עם מליאת הכנסת. ״זו הזדמנות יחידה שלנו, 120 ח״כים, להשפיע בנושא דרמטי שישפיע לעשרות שנים על הכל: יוקר המחיה, תעשייה, תעסוקה והעצמאות האנרגטית שלנו״, הוסיפה. יחימוביץ' קראה לחבריה באופוזיציה שלא להתקזז עם השרים שלא ישתתפו בהצבעה.
גם התנועה לאיכות השלטון פנתה לח״כים בקריאה ״למנוע עקיפה של סמכויות הלמונה על ההגבלים העסקיים מטעמי מדיניות חוץ וביטחון והעברתן לידי ממשלת ישראל״.