ממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת "החוק הנורבגי הקטן", לפיו שר או סגן שר יוכלו להתפטר מן הכנסת ולאפשר לחבר נוסף במפלגתם להיכנס במקומם.
במקרה והשר יעזוב את הממשלה, הוא יחזור אוטומטית לכהן כחבר כנסת, ואילו חבר הכנסת שמונה יתפטר. עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכניס לחוק תנאי שהוא יחול רק על מפלגות עם 12 מנדטים ומטה.
בדברי ההסבר לחוק, כתבה היוזמת, שרת המשטים איילת שקד, כי המצב בו ח"כ מחזיק בכפל תפקידים פוגע בתפקודה של הכנסת. מכיוון שתפקידה המרכזי של הרשות המחוקקת היא לפקח על הרשות המבצעת.
"במצב בישראל היום כשליש מחברי הכנסת מכהנים גם כשרים וסגני שרים. מכיוון ששרים וסגני שרים אינם יכולים לשמש חברים בוועדות הכנסת ושדולות הכנסת, נוצר מצב שבו מעט מאד חברי כנסת צריכים ויכולים לשמש חברים בוועדות ובשדולות הכנסת. בכך למעשה, נפגמת עבודת הפיקוח על הרשות המבצעת", כתבה שקד בתזכיר החוק.
בדרך החוצה מהכנסת? איילת שקד. צילום: דוברות משרד המשפטים
לדבריה, החוק יאפשר לשר להתמקד בעבודתו הממשלתית, ויאפשר לחבר הכנסת שיבוא במקומו להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. בזכות החוק חברי הממשלה יוכלו להשקיע את זמנם ומרצם בעבודת משרדם מבלי לתמרן בין התפקידים השונים. בנוסף, החוק ישפר את עבודת הכנסת כרשות מחוקקת, שכן חברי הכנסת יתפקדו כחברי כנסת 'במשרה מלאה', ייעל את עבודתה של הכנסת כמפקחת על הרשות המבצעת, וכן יסייע בתפקודם המקצועי של השרים וסגני השרים. בנוסף - בזכות החוק נזכה בפרלמנטרים מצוינים וחרוצים בכנסת, דוגמת ח"כ שולי מועלם, שכהונתם היא רווח נקי לציבור", כתבה.
החוק עובר כעת לוועדת השרים לחקיקה שתדון בו היום וכבר מחר יעבור להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. מאחר ומדובר בתיקון לחוק יסוד הממשלה, הוא מצריך רוב של 61 חברי כנסת, אך הקואליציה תיהנה מתמיכתה של סיעת ישראל ביתנו. יו"ר הסיעה, ח"כ רוברט אילטוב: "אנו תומכים בקידום החוק; ישראל ביתנו תומכת לאורך שנים ארוכות בחקיקת החוק הנורבגי כחלק מן התפיסה של המפלגה הדוגלת בהגברת המשילות. גם לפני הבחירות אמרנו שנקדם חוק כזה".
במקום שרת המשפטים שקד, צפויה להיכנס לכנסת חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי. בש"ס, צפוי להיכנס אברהם מיכאלי במקום השר אריה דרעי ואילו ביהדות התורה, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן צפוי להתפטר ובמקומו ייכנס יעקב אשר.
שולי מועלם רפאלי. צילום: פלאש 90
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יצא נגד אישור החוק הנורווגי שעבר בממשלה: "זו הצעת חוק פרסונלית ובמתכונתה הנוכחית היא מהווה לא יותר מאשר פרס ניחומים לח"כים שלא נבחרו".
"חשוב שנבין כולנו שחקיקה לטובת סידור עבודה זמני רק תעמיק את היעדר האמון הציבורי בפוליטיקה ועדיף לפעול בדחיפות לתיקון שיטת הממשל באופן שיחזק את המערכת הפוליטית וישקם את אמון הציבור בנבחריו. הסיטואציה הנוכחית שבה תופרים בכל פעם מחדש טלאי על טלאי סעיף כזה או אחר לא תביא לשום תוצאה שתשפר את המשילות או תתן מענה לצורך ציבורי אמיתי", אמר פלסנר.