משרד האוצר מתכוון לשריין למערכת הביטחון תוספת תקציבית של כשלושה מיליארד שקלים, שתועבר אם וכאשר ייושם דוח לוקר. נכון להבוקר, עדיין לא הושגו הסכמות בנוגע לגודלו של תקציב הביטחון והוא עומד על 56 מיליארד שקל.
מערכת הביטחון דורשת שהתקציב יעמוד על 62 מיליארד שקל, שלושה מיליארד שקל יותר ממה שהומלץ על פי מתווה לוקר. התוספת, המיועדת ליישומו, תהיה חלק מהתקציב ותשפיע גם על גודל הגירעון.
עד כה התנגדו במערכת הביטחון ליישום המלצות הדוח, בעיקר לרפורמה בפנסיה, ולכן התקציב שיאושר כולל יעד הוצאות נמוך יותר בתקציב הביטחון. עם זאת, ההערכה היא כי לאחר שהתקציב יאושר בממשלה יחולו בו שינויים, ועד לאישורו בכנסת יועבר הסכום המוגדל.
עם זאת, תוספות תקציביות אחרות הנוגעות בעיקר לפינוי מחנות צה״ל במרכז ולמעבר לדרום, לא יופיעו בתקציב, אלא יהיו חלק מהוצאות מינהל מקרקעי ישראל. גם הוצאות אחרות הנוגעות למימון מחיר למשתכן יופיעו במסגרת תקציב המינהל. בימים האחרונים קיימו אגף התקציבים במשרד האוצר ואנשי בנק ישראל מגעים לגבי מתכונת רישום ההוצאה. בבנק ישראל דורשים שקיפות וחוששים שמימון חלק מההוצאה כהוצאה חוץ־תקציבית נועד להקטין מלאכותית את הגרעון. נגידת בנק ישראל הזהירה בישיבת הממשלה שלשום: ״שקיפות ברישום הוצאות הממשלה היא נכס חשוב לשימור האמון במדיניות התקציבית. לכן חשוב לדבוק ברישום על פי הכללים המקובלים. למשל, יש הצעות לרשום את העלות של תוכניות בתחום הדיור מחוץ לתקציב. מדובר בפינוי הקרקעות של מחנות צה״ל במרכז, חלק ממענקי הגג ותוכנית מחיר למשתכן. חשוב שהעלויות של תוכניות אלה יירשמו כמקובל. אם יש צורך, עדיפה הגדלה חד־פעמית של הגירעון לצורך רישום הוצאות אלה, מאשר רישום לא סטנדרטי בסעיפי המימון בתקציב״.
הנגידה גם העריכה שגירעון של 2.9% מהתוצר, כפי שמוצע בתקציב, לא יאפשר את המשך המגמה של ירידה ביחס חוב־תוצר, העומד כיום על 67%, ויהיו לכך השלכות שליליות מצד חברות הדירוג. הנגידה ממליצה לממן את הוצאות הביטחון העודפות באמצעות העלאת מסים.
הממשלה תדון היום ביישום הרפורמות המופיעות בחוק ההסדרים. במערכת הבנקאית הביעו אתמול חשש מיישום הפרק ברפורמות הנוגע בנושא המלחמה בהון השחור. במערכת חוששים מפגיעה בסודיות הבנקאית וממנדט שניתן לרשות המסים לקבל פרטים על חשבונות הלקוחות ללא צורך בפנייה לבית המשפט.