או"ם טראח: האם דני דנון יוכל להצליח בתפקיד המאתגר?

דנון יגיע לניו יורק באחת התקופות הקשות והמאתגרות ביותר לישראל מבחינה דיפלומטית: המתיחות ביחסים עם ארצות הברית, שהגיעו לשפל חדש נוכח המשבר סביב הסכם הגרעין עם איראן; היוזמות המדיניות השונות שנמצאות על השולחן, על רקע הקיפאון במשא ומתן עם הפלסטינים; וחשוב מכל: היוזמות השונות להחרים את ישראל ולנקוט נגדה סנקציות כלכליות ואחרות (תנועת BDS) והצעות החלטה הקוראות להעמיד לדין את בכירי צה"ל בגין פשעי מלחמה, שמדירות שינה מעיני בכירי הממשל בישראל.
 

מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל אומר כי האתגר המקצועי הראשון שמחכה לדנון הוא החלטת מועצת ביטחון חדשה בנושא הפלסטיני. "מדובר בנושא קשה וסבוך שמחכה לו מיד עם כניסתו לתפקיד", אומר ליאל ל"מעריב המגזין". על פי נוסח הצעת ההחלטה, שהוגשה בשנה שעברה על ידי הירדנים ונפלה בהצבעה, על ישראל והפלסטינים להגיע בתוך שנה להסכם שלום אשר "מגשים את החזון של שתי מדינות דמוקרטיות עצמאיות ומשגשגות".

אחת התקופות המאתגרות. הפגנה אנטי ישראלית. צילום: רויטרס

המסמך גורס גם כי הפתרון המוסכם לסכסוך צריך להתבסס על כמה פרמטרים, ובהם נסיגה לגבולות 1967, הסדרי ביטחון וכן הגדרת ירושלים כעיר הבירה המשותפת של שתי המדינות, "אשר מקיימות את השאיפות הלגיטימיות של שני הצדדים ומגנות על חופש הפולחן". עוד מאשר המסמך הירדני "את עיקרון אי קבילות של רכישת השטחים בכוח הקובע, בין היתר, כי המדיניות והנהלים של ישראל בהקמת התנחלויות בשטחים כבושים מאז 1967, כולל מזרח ירושלים, חסרי תוקף משפטי ומהווים מכשול רציני להשגת שלום כולל, צודק ובר קיימא במזרח התיכון".
 

"בשנה שעברה הפלסטינים חיכו עם ההצעה הזאת ליום האחרון בשנה, הגישו את ההצעה על ידי הירדנים ונפלו", אומר ליאל. "השנה האתגר של דנון יהיה קשה יותר, כי לא ירדן תגיש את זה אלא צרפת, וזה כבר סיפור אחר לגמרי. תפקידו של דנון הוא לטרפד את ההצעה. הוא יצטרך לעבור מדינה־מדינה ולשכנע אותה מדוע להצביע נגד. אומנם יש מדינות אבודות, כמו ונצואלה ומלזיה, אבל יש מדינות שיש על מה לדבר איתן כמו ליטא, לדוגמה. דנון יצטרך לשאול מה הן צריכות מבחינה צבאית, מודיעינית. הוא יצטרך לעבוד לקראת הצעת ההחלטה הזאת בשתי חזיתות: מבחינה תקשורתית להכריז שישראל תצפצף על ההחלטה הזאת אם תעבור, ומהצד השני להשקיע בעבודה הדיפלומטית".
 

"כל הסיפור הזה קורה מיד עם כניסתו לתפקיד, כך שקל זה לא יהיה", מוסיף ליאל. "יש דברים שייקח לו המון זמן ללמוד: משפט בינלאומי, ה־ICC (בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג), העבודה בוועדות. אני מעריך שאת כל זה ילמד תוך כדי השנה הראשונה, אבל כל השאר זה פוליטיקה. לעשות שתדלנות. מה שצריך זה מנוע גדול ואמביציה". 
 

"אם בדצמבר 2015 יקבעו דד־ליין להצבעה בהצעת ההחלטה הפלסטינית, זה יהיה כישלון שלו ושל נתניהו. אם תעבור החלטה כזו ללא וטו אמריקאי, זה יהיה כישלון עצום".
 

"פה זו החוליה החלשה של דנון ושל ממשל נתניהו. האמריקאים מקדמים את פתרון שתי המדינות ודנון, כידוע, לא תומך של הנושא, ולכן לא ישמחו לדבר איתו על זה. יש כאן שאלה גדולה כי אם דנון פתאום ידבר על פתרון שתי המדינות נגד דעותיו, הוא יהפוך לבדיחה קולוסאלית; ואם הוא לא ידבר, זה מעביר מסר לעולם שפתרון שתי המדינות לא יקרה, ואז המשבר עם האמריקאים יחריף אפילו עד כדי נתק".
 

דנון (44) נחשב לאחד הגורמים הבולטים באגף הימני בליכוד. בעברו היה שליח מטעם הסוכנות היהודית במיאמי, עודד עלייה לישראל ופעל בקמפוסים האמריקאיים בתחום ההסברה. בכל הנוגע ליחסי ישראל־ארצות הברית, נתפס דנון בממשל האמריקאי כסדין אדום: הוא מתנגד לפתרון שתי המדינות, תומך בסיפוח הגדה המערבית לישראל ואף תקף בכמה מקרים את נשיא ארצות הברית ברק אובמה וקרא לו "לחדול מלהתרפס בפני הפלסטינים". הוא נחשב למקורב מאוד לגורמים בימין בארצות הברית, שמרבים לתקוף את הנשיא הדמוקרטי. 
 

לפי גורמים פוליטיים, מינויו של דנון לשגריר באו"ם מחזק את עמדותיו הרפובליקניות של נתניהו ומהווה "התרסה בפני הממשל האמריקאי". עוד הם מתריעים כי משמעות המינוי היא שישראל נשארת ללא דרג דיפלומטי בכיר: שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, נחשב אישיות לא רצויה בבית הלבן, והשגריר היוצא באו"ם, רון פרושאור, שימש כמעין ממלא מקום לא רשמי. כעת לא ברור אם דנון ינקוט קו מתון או קיצוני.
 

מקורבים לדנון בטוחים שהשר יעמוד במשימה בגבורה. "הוא בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטה אמריקאית, בעל אנגלית רהוטה וותק בפעילויות הסברה, ואין ספק שילמד מהר מאוד את מקומו הדיפלומטי", אומרים מקורביו. "מה חשבו, שישלחו לשם את שלי יחימוביץ'? דנון מבטא את עמדת הממשלה, וככזה הוא ימלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר". 
 

אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק, דווקא אומר כי זהות השגריר ודעותיו לא ממש משנות: "המינוי של השגריר, הפרסונה עצמה, כל זה פשוט לא משנה", הוא אומר. "בסוף זה עניין של מדיניות הממשלה. וגם אם מסכימים על המדיניות הנוכחית, קשה מאוד להגן עליה כי היא אנטיתזה למדיניות העולם. נתניהו לא מציע אלטרנטיבה. הייתי ראש מטה של ארבעה שרי חוץ, וכשעבדתי עם אהוד ברק הבנתי שזה לא משנה מי השגריר באו"ם כי עבודתו היא פונקציה של מדיניות הממשלה. זאת הממשלה, זאת מדיניותה".

בצלמו של נתניהו. פנקס. צילום: יח"צ 
 

"המינוי הזה הוא בצלמו ובדמותו של ראש הממשלה נתניהו, בדיוק כמו שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר".
 

"נתניהו מעמיק בעצמו את המשבר עם האמריקאים. זה לא קשור לזהות השגריר. גם דנון וגם דרמר מייצגים את דעותיו של נתניהו, ואני לא מבין את הצדקנות ואת גלגול העיניים של המרכז־שמאל שהמומים מהמינוי. את מי נתניהו ימנה? מותר לו למנות את מי שהוא רוצה שיבצע את מדיניותו. נתניהו לא מאמין במדיניות אלא בנאומים, ואם תהיה הצעת החלטה או נאום חשוב באו"ם, הוא זה שיגיע לשם וינאם וזה בסדר ומותר. אם לא רוצים, שלא יצביעו בשבילו".
 

שגריר ישראל באו"ם לשעבר, ומי שכיהן גם כסמנכ"ל משרד החוץ, יוחנן ביין, סבור שדעותיו של דנון עלולות לשמש את מתנגדי ישראל. "יהיו לדנון אתגרים רבים כי הוא יהיה הנציג של ישראל לפני אומות העולם ותפקידו יהיה לנסות להעביר אליהן את ההכרה שאנחנו נאבקים על דברים נכונים ושאנחנו דוברים אמת ולא מנסים להערים עליהן".
 

"יש לו מאבק רציני מאוד. הדעות שלו ישמשו את הפלסטינים במאבק נגדנו, זה ממש דלק עבורם. זאת יכולה להיות בעיה רצינית עבורו".

 

"מחכה לו זירה מורכבת ולא הכי ידידותית לישראל, אבל אפשר לעשות בה דברים חיוביים", טוען מצדו שגריר ישראל בצרפת לשעבר דניאל שק. "דנון יצטרך להתרגל לכך שהוא מיעוט קטן בתוך סביבה שלא ידידותית לישראל. בניגוד לכנסת, הוא לא יוכל לאיים על שגרירים ערבים שיסלקו אותם, והוא יגלה שיש מאות שגרירים במעמד זהה לשלו. הדרך להתקדם באו"ם זה בשקט, בכבוד, עם אנשים שאתה לא אוהב ושלא אוהבים אותך. זה סוויץ' גדול מאוד מהכנסת. דנון מגיע מזירה כוחנית והוא מאוד אוהב את הסגנון הזה, אבל בטוח שזה לא ילך באו"ם".
 

"אני לא מכיר אותו אישית. אני יכול להתרשם ממנו רק ממופעו הציבורי, ומופעו הציבורי יצטרך להשתנות כדי להצליח באו"ם. ברור שבעל הברית המרכזי שם זה ארצות הברית, וכשהיחסים עם ארצות הברית מעורערים ואי אפשר לסמוך במאת האחוזים על הברית הזאת, זה מוסיף מימד מורכב לזירה הדיפלומטית. 

אישית אני לא חושב שהיחסים בסכנה, אבל בשנה הקרובה זו המציאות, ואם יקרו דברים דרמטיים, יכול להיות שלא נוכל לסמוך במאת האחוזים על הווטו האמריקאי, אבל זה כבר לא קשור ישירות לדני דנון".