דוח מבקר המדינה, אשר הותר לפרסום היום (רביעי) חושף את הבעיות מהן חוששים גורמים במדינה בכל הנוגע להיערכות למצב חירום.
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פירט בדוח את הבעיות הקריטיות כאשר, חס וחלילה, יתרחש אסון בישראל. על פי הממצאים, אין בישראל גוף אשר אחראי על התפקוד וכי חלוקת האחריות במידה ויקרה אסון כזה לא ברורה.
שפירא מתייחס למערכת התחבורה במצבי חירום, שם נתן כדוגמא ליקויים משמעותיים בהיערכות. המבקר מתריע על מערך הכבישים הקלוקל, מיגון קו הרכבת אשקלון-שדרות אשר לא זוכה למענה והיערכות התעופה האזרחית בשעת חירום. המבקר דורש ממשרד התחבורה, הביטחון, רכבת ישראל ונתיבי ישראל להפיק את הלקחים ולעשות זאת בהקדם האפשרי.
המבקר הזהיר מפני תרחישי מלחמה בעתיד וכתב כי: "צה"ל צופה כי תרחישי מלחמה עתידיים יהיו קשים בהרבה בהיקפם ובחומרתם ממבצע 'צוק איתן'. סבורני כי על דרג מקבלי ההחלטות בישראל, ובראש וראשונה ראש הממשלה ושרי הממשלה, לטפל בדחיפות בממצאים שהועלו בדוח זה, תוך בחינה שלמה של סוגיית היערכות העורף האזרחי לשעת חירום ומוכנותן של המערכות השונות לשעת חירום".
שפירא טוען כי "עדיין לא קיים הסדר חקיקתי מקיף שמרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף במועדי חירום".
שפירא הצביע גם על ההיערכות של התעשייה האזרחית לשעת חירום ואמר כי "אין בידי רשות החירום הלאומית תמונת מצב מלאה בנוגע למוכנותם לשעת חירום של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותיים חיוניים. בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכביבים את שרשת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם.
המבקר החמיא לרשויות המקומיות וטען כי יש שיפור מסויים מאז אסון הכרמל ב-2010, אך סייג כי עדיין יש ליקויים מהותיים בתחום.
עוד הוסיף משרד מבקר המדינה הערה למשרד האנרגיה כי עליו לעדכן את נוהל "יחסי הגומלין משרד האנרגיה ורשות הכוח (חשמל)" כך שהפקת לקחים תיעשה כהליך משותף לכל הגופים הממלכתיים הנוגעים לרשות הכוח (חשמל). תהליך כזה יסייע לכך שהלקחים שיופקו יהיו מערכתיים, וגם האחריות ליישומם ולתקצוב מימושם תהיה ברורה לכל הגורמים המעורבים בו".
עוד הוסיף משרד מבקר המדינה הערה למשרד האנרגיה כי עליו לעדכן את נוהל "יחסי הגומלין משרד האנרגיה ורשות הכוח (חשמל)" כך שהפקת לקחים תיעשה כהליך משותף לכל הגופים הממלכתיים הנוגעים לרשות הכוח (חשמל). תהליך כזה יסייע לכך שהלקחים שיופקו יהיו מערכתיים, וגם האחריות ליישומם ולתקצוב מימושם תהיה ברורה לכל הגורמים המעורבים בו".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדוח המבקר: "מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רשות החירום הלאומית (רח"ל), יחד עם פיקוד העורף, הסדרה של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף. הסמכויות יעוגנו ב'חוק העורף', שיקנה לרח"ל את הסמכויות הראויות כלפי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים השונים הפועלים בעורף בשגרה ובחירום.
"במקביל, הובילה רח"ל גיבוש של תרחיש ייחוס חדש לעורף, שיובא השבוע לאישור שר הביטחון, ועקרונותיו תורגלו לאחרונה על-ידי כלל משרדי הממשלה וגופי החירום, בתרגיל העורף הלאומי 'נקודת מפנה 15'. על בסיס תרחיש הייחוס נבנית בימים אלה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020), מבוססת על תקציב ייעודי, שתובא לאישור שר הביטחון והממשלה.
"יודגש, כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בכל הקשור למוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום לרבות אירועי מזג אוויר, ומשרד הביטחון השקיע ומשקיע עשרות מיליוני שקלים בשדרוג של מרכזי ההפעלה, האימונים וההכשרות במרבית הרשויות במדינת ישראל".
על קו הרכבת שלא מאובטח נכתב כי "במהלך תכנון תוואי הרכבת, הוגדר על ידי מערכת הביטחון הצורך למגן את הקו בתוואי הסמוך לרצועת עזה. האחראיות לתכנון, מימון ומימוש פתרונות המיגון הוטלה על רכבת ישראל בכפוף לאישור הפתרונות המוצעים על ידי מערכת הביטחון. מערכת הביטחון נכונה לסייע ככל הנדרש באיתור פתרונות אלטרנטיביים להשלמת המיגון בתוואי הדרומי."
על קו הרכבת שלא מאובטח נכתב כי "במהלך תכנון תוואי הרכבת, הוגדר על ידי מערכת הביטחון הצורך למגן את הקו בתוואי הסמוך לרצועת עזה. האחראיות לתכנון, מימון ומימוש פתרונות המיגון הוטלה על רכבת ישראל בכפוף לאישור הפתרונות המוצעים על ידי מערכת הביטחון. מערכת הביטחון נכונה לסייע ככל הנדרש באיתור פתרונות אלטרנטיביים להשלמת המיגון בתוואי הדרומי."