יו"ר מרצ זהבה גלאון התייחסה היום (שבת) להצעת חוק הלאום של ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שתעלה מחר בוועדת השרים לענייני חקיקה.
"חוק הלאום הוא הכרזת מלחמה נגד אזרחי ישראל הערבים ונגד ישראל כחברה דמוקרטית ומתוקנת", אמרה גלאון.
"גם בגרסתו החדשה ו'המרוככת', החוק מבקש לבסס את הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית, לא לצד היותה דמוקרטית, אלא על חשבון הגדרתה כדמוקרטית", הוסיפה חברת הכנסת.
לטענתה, "העיתוי חסר הרגישות של הגשת החוק מהווה הצהרת כוונות ברורה יותר מכל קריאה ריקה מתוכן להרגעת הרוחות שמגיעה מכיוון הקואליציה".
"ההצעה מנוגדת למגילת העצמאות"
גם במחנה הציוני תקפו את הצעת החוק. ביום חמישי נמסר מהמפלגה כי "מי שחושב שהוא מצביע על חוק שיחזק את מדינת ישראל טועה ומטעה. הצעת החוק מנוגדת לחלוטין למגילת העצמאות, לפיה יהיה "שוויון זכויות לכל אזרח, ללא הבדל דת גזע ולאום", ומשמיטה את החלק השני של המשפט. זהו חוק אנטי ציוני, אנטי יהודי ואנטי דמוקרטי".
במחנה הציוני הוסיפו: "ראש הממשלה ניסה השבוע לשכתב את ההיסטוריה ונאלץ להסביר את עצמו, ראוי שיורה לממשלתו שלא לשכתב את מגילת העצמאות".
גם במכון לדמוקרטיה הביעו התנגדות להצעת החוק. בחוות הדעת, אותה כתבו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, נטען כי מדובר ב"הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה-יהודית ודמוקרטית". קרמניצר ופוקס הסבירו כי "מדובר בחוק יסוד שתכליתו לקבוע את זהותה של המדינה ללא כל איזון בין היותה מדינת לאום להיותה מדינה דמוקרטית, ובכך יש דחיקה של היסוד הדמוקרטי במדינה מן המרכז אל שולי השוליים. מהפכה המשנה מן היסוד את הסדר החוקתי הקיים במדינת ישראל מאז הקמתה".
עוד נטען כי הצעת החוק טומנת בחובה כשלים קשים שיביאו לעיגון בחוק של עקרונות בלתי דמוקרטים כמו הקמת יישובים קהילתיים ליהודים בלבד, הדרת השפה הערבית ופגיעה בפעילות מערכת המשפט. כל זאת, בנוסף לפגיעה הבלתי הפיכה ביחסי יהודים-ערבים בתקופה רגישה זו ולפגיעה בתדמיתה הבינלאומית של ישראל כדמוקרטיה מערבית.
הצעת החוק עפ"י דיכטר
הצעת החוק של ח"כ דיכטר ו-13 חברי כנסת נוספים ממפלגות הליכוד, הבית היהודי, כולנו וישראל ביתנו באה להגדיר בחוקי היסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכי לעם היהודי יש במדינה זכות ייחודית להגדרה עצמית לאומית.
לדברי דיכטר, במטרה להרחיב את הבסיס הקונצנזואלי סביב ההצעה נערכו בהצעה שינויים והתאמות תוך שמירה על זכויות המיעוטים, חופש הדת וההגנה על המקומות הקדושים לכל הדתות. דיכטר הוסיף כי "חוק יסוד שכזה מחויב למציאות בה השאיפה הפלסטינית למחיקת מדינת הלאום של העם היהודי כבר לא מוסתרת. אירועי החודשים האחרונים הוכיחו לכל מי שעוד היה צריך הוכחה, כי יש כאן מאבק על דמותה של המדינה וזהותה הלאומית. המסכות ירדו והשאיפה הפלסטינית כבר אינה מוסתרת. אנו שומעים בהפגנות ובראיונות את מנהיגי הפלסטינים מדברים על חיסול מדינת הלאום היהודי, ודרישה לקבל את הארץ כולה - ממטולה דרך תל אביב ועד באר שבע ואילת".
"ההצעה מנוגדת למגילת העצמאות"
גם במחנה הציוני תקפו את הצעת החוק. ביום חמישי נמסר מהמפלגה כי "מי שחושב שהוא מצביע על חוק שיחזק את מדינת ישראל טועה ומטעה. הצעת החוק מנוגדת לחלוטין למגילת העצמאות, לפיה יהיה "שוויון זכויות לכל אזרח, ללא הבדל דת גזע ולאום", ומשמיטה את החלק השני של המשפט. זהו חוק אנטי ציוני, אנטי יהודי ואנטי דמוקרטי".
במחנה הציוני הוסיפו: "ראש הממשלה ניסה השבוע לשכתב את ההיסטוריה ונאלץ להסביר את עצמו, ראוי שיורה לממשלתו שלא לשכתב את מגילת העצמאות".
גם במכון לדמוקרטיה הביעו התנגדות להצעת החוק. בחוות הדעת, אותה כתבו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, נטען כי מדובר ב"הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה-יהודית ודמוקרטית". קרמניצר ופוקס הסבירו כי "מדובר בחוק יסוד שתכליתו לקבוע את זהותה של המדינה ללא כל איזון בין היותה מדינת לאום להיותה מדינה דמוקרטית, ובכך יש דחיקה של היסוד הדמוקרטי במדינה מן המרכז אל שולי השוליים. מהפכה המשנה מן היסוד את הסדר החוקתי הקיים במדינת ישראל מאז הקמתה".
עוד נטען כי הצעת החוק טומנת בחובה כשלים קשים שיביאו לעיגון בחוק של עקרונות בלתי דמוקרטים כמו הקמת יישובים קהילתיים ליהודים בלבד, הדרת השפה הערבית ופגיעה בפעילות מערכת המשפט. כל זאת, בנוסף לפגיעה הבלתי הפיכה ביחסי יהודים-ערבים בתקופה רגישה זו ולפגיעה בתדמיתה הבינלאומית של ישראל כדמוקרטיה מערבית.
הצעת החוק עפ"י דיכטר
הצעת החוק של ח"כ דיכטר ו-13 חברי כנסת נוספים ממפלגות הליכוד, הבית היהודי, כולנו וישראל ביתנו באה להגדיר בחוקי היסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכי לעם היהודי יש במדינה זכות ייחודית להגדרה עצמית לאומית.
הצעת החוק הנוכחית של דיכטר גובשה ועוצבה לאחר אינספור התייעצויות עם משפטנים, מומחים ונציגי המפלגות השונות. ח"כ דיכטר, יזם כבר לפני ארבע שנים את הצעת חוק הלאום הראשונה, שעוררה סערה ציבורית וטורפדה על ידי יו"ר קדימה דאז ציפי לבני.
לדברי דיכטר, במטרה להרחיב את הבסיס הקונצנזואלי סביב ההצעה נערכו בהצעה שינויים והתאמות תוך שמירה על זכויות המיעוטים, חופש הדת וההגנה על המקומות הקדושים לכל הדתות. דיכטר הוסיף כי "חוק יסוד שכזה מחויב למציאות בה השאיפה הפלסטינית למחיקת מדינת הלאום של העם היהודי כבר לא מוסתרת. אירועי החודשים האחרונים הוכיחו לכל מי שעוד היה צריך הוכחה, כי יש כאן מאבק על דמותה של המדינה וזהותה הלאומית. המסכות ירדו והשאיפה הפלסטינית כבר אינה מוסתרת. אנו שומעים בהפגנות ובראיונות את מנהיגי הפלסטינים מדברים על חיסול מדינת הלאום היהודי, ודרישה לקבל את הארץ כולה - ממטולה דרך תל אביב ועד באר שבע ואילת".
לדברי דיכטר, חוק הלאום מקבל משנה תוקף במיוחד בזמנים אלו, בהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. "מדינת ישראל הדורשת מיריביה להכיר בה כמדינתו של העם היהודי ומבקשת מתומכיה בעולם גיבוי לדרישתה זו צריכה להיות מסוגלת להכריז בנורמה החקיקתית העליונה הנוהגת בה כי היא עצמה נושאת בגאון את זהותה זו", ציין דיכטר והדגיש כי בכוונתו לקדם ההצעה נוכח העיכוב הרב בהקמת הצוות לגיבוש חוק הלאום כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים.