"באווירה של היום יכול להגיע מצב שבו רוצחים עיתונאי. האלימות הולכת ומחריפה", כך אמרה היום (שישי) חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) בכנס לימוד FSU 2015, שנערך בקיבוץ גינוסר.
סבטלובה, עיתונאית לשעבר וביטחוניסטית בהשכלתה, הספיקה לסקר זירות בלוב, סוריה, אפגניסטן, לבנון, ראיינה את יאסר ערפאת, וסיקרה את הלווייתו של רפיק אלחרירי. לכיכר תחריר הגיעה ימים ספורים אחרי תחילת המהפכה כשהעיר היתה נצורה. "כל שכבות האוכלוסייה היו מאוחדות, אבל לזמן קצר מאוד. לראות את רצון העם לשנות את המצב שלהם, זה מהו שלא יישכח לעולם", סיפרה.
היא ממשיכה להתגעגע לעיתונות אבל לדבריה, "הייאוש של אנשים מסביב הוא שגרם לי לעזוב את מה שאני הכי אוהבת בעולם". "כעיתונאי אתה מסתכל מהצד, מסקר משהו ועובר לנושא הבא. כפוליטיקאי אין לך את הזכות הזאת. ישנם חוקי דת ומדינה שחשובים לכלל הישראלית שהוטל עליהם וטו עכשיו. אסור לנו לשתוק. אני מעלה עכשיו חוק בנושא ברית הזוגיות. ולהעלות אותו לסדר היום זה לא פחות חשוב, כי לא נכון להמשיך להיכנע לתכתיבים שהם זרים לנו".
בעניין ההסכם המתרקם מול טורקיה, כחברת ועדת החוץ והביטחון, סבטלובה אופטימית: "אני רואה בישראל כלה מחוזרת. היחסים לעולם לא יחזרו להיות כפי שהיו בשנות השמונים. האם אפשר להביא להתקרבות? אני בספק רב. אני בעד הסכם אבל לא בכל מחיר בשום אופן. טורקיה חשובה אבל לא יותר מרוסיה. כמדינה קטנה שבדרך כלל לא מכתיבה את קצב העניינים סופסוף יש לנו מילה. ערכנו עולה בעיני הטורקים".
על התחזקות ארגון דאעש בחצי האי סיני אמרה סבטלובה: "גורמים קיצוניים תמיד יפרחו במצב של דיקטטורה. הייתי בסוריה ב-2006. בעיניי היא נראתה כמו ברית המועצות בשנות השלושים, כשאנשים פחדו מהצל של עצמם והיו נעלמים כמו במיטב המסורת הסובייטית. זה צפוי. תמיכה במשטר הדיקטטורי בכל מקום שהוא, מביאה את ההיפך".