נתניהו במליאה לציון 67 שנים לכנסת: "לא נקבל רצח יהודים או ערבים"

נתניהו התייחס לפיגוע הדקירה שאירע אתמול בעתניאל וסיפר: "הייתי בבוקר אצל משפחת מאיר בעתניאל. משפחה אצילית, שנושאת את אבלה על הרצח של דפנה, הרעייה והאם, בצורה מעוררת כבוד, בצורה קורעת לב. תהום עמוקה מבדילה בינינו. אישה שהקדישה את כל זמנה, ומכאן, רוצח שפל בן 15 שלא היסס ליטול חיים באכזריות. הוא ספג את רעל השנאה ליהודים מהיום בו נולד. ההסתה בצמרת ובכלל בחברה הפלסטינית, היא איננה פוסקת. לא מחנכים לשלום, אלא מזינים אותם באשליות לחזרה ליפו, חיפה, עכו, צפת במקום מדינת היהודים. זוהי תקוות שווא, איש לא יעקור אותנו מארצנו, אנחנו נוסיף לבנות אותה ולהגן עליה". 

אחרי הדברים הללו, יצאו כמה מחברי הכנסת הערבים מהמליאה, ולאחר מכן אמרו כי "זו דמגוגיה ימנית זולה וניצול ציני של המעמד". נתניהו המשיך  אחרי כן בדבריו: "אני רוצה לשבח את כוחות הביטחון. במיוחד לכוח השב"כ וכוח דובדבן שאיתרו וביצעו במהירות. אנחנו מפיעילים אמצעים חסרי תקדים, אמצעים שבעבר לא נדרשנו אליהם, או שלא הפעלנו. נוסיף עוד כאלה ככל שנצטרך", אמר נתניהו והוסיף כי "אנחנו רוצים לקדם שיגרת חיים שלנו ושלהם. לא נהסס על איסור כניסת פועלים ליישובים. הכוונה להחזיר את השקט, הדו קיום, ויום אחד את השלום. על יסודות הדמוקרטיה צריך להגן מבפנים וגם מבחוץ. רוזוולט אמר: אנחנו שומרים על הלהבה של הדמוקרטיה מפני החושך של הברברים. יש לנו דמוקרטיה פעילה ותוססת, בחופשיות, בבחירות, עם מערכת משפט מצוינת. יש לנו זכויות אזרח וחופש ביטוי".

 

"הרמה שבאה לידי ביטוי בכנסת הראשונה, והשנייה והשלישית, ומעת לעת אני קורא את הדיונים והוויכוחים, הרמה הזאת היתה גבוהה. גבוהה מאוד. יש לנו לאן לשאוף. יש לנו מה לשפר. דמוקרטיה מחייבת בגרות פוליטית, זוהי שיטת ממשל מורכבת שמצריכה איזונים ובלמים, הפרדת רשויות, זכויות היחיד, יחסי רוב ומיעוט, היא יצור שמתאפיין בסתירות פנימיות, צריך להתמודד איתן כל הזמן ולגבש הסכמה רחבה", אמר נתניהו.

"בתולדות הזמן החדש יש תקופות של התפשטות הדמוקרטיה, יש תקופות של נסיגה וכרסום בערכים דמוקרטי. שניהם התנהלו במשך המאה ה-20. בפתח המאה ה-21, אנחנו רואים את האיומים החריפים. ראינו את זה ב-9/11 בארצות הברית, וגם בימים אלו שבהם המוסלמים הקנאים ממשיכים לאיים. השיעים והסונים מבקשים להחריב את העולם החופשי. התנגשות בין תנועות משעבדות שרוצות הרס וחורבן, לעומת חופש האדם והאנושיות שיש בצד השני", הוסיף ראש הממשלה.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קרא במליאה המיוחדת לציון 67 שנים להיווסדה של כנסת ישראל - לכונן מעין חוקה, שלא תהיה מעוגנת בחוק אלא תתבסס על יסודות של שותפות. "הכנסת שלנו צעירה, אך מלאת יצירה ומעש. גם אם התרגשויות שלא  מן המניין, פוקדות אותה. האמת ההיסטורית היא, שמאז ימי עריכת המשנה והתלמוד לא גובשה יצירה חוקית ומשפטית רחבה כל כך, בעומק ובהיקף, כפי שיצרה הכנסת לדורותיה. ספר החוקים שלנו, פרי עמלם של יושבי הבית הזה, הוא יצירה קולקטיבית המהוה בסיס לחיינו המשותפים כאן כחברה. זוהי יצירה המסמלת יותר מכל את חזרתנו כעם, להיסטוריה. את תחיית האומה העברית, את היותנו הריבון החוקי על חיינו, במולדתנו. במובנים רבים, ביום הזה זכינו בעצמאותנו. על היום הזה חלמנו ובשמו נלחמנו", אמר ריבלין.

 

"גם אם אין בידינו חוקה, דווקא משום שבתנאים אלה אנו מתקשים לחשוב על חוקה, אנו מוכרחים, אתם מוכרחים, לסלול עבורנו את הדרך לשותפות ולהבנה בינינו, בין כלל הקבוצות בחברה הישראלית. לא לעגן אותה בחוק, כי אם לפרש אותה יחד, בעדינות ובכבוד. אני מאמין שיש ארבעה יסודות עליהם צריכה לעמד  השותפות הזאת". 

 

ריבלין פירט ואמר כי "היסוד הראשון, הוא בתחושת הביטחון של כל מגזר בכך שרכיבי היסוד של זהותו, ציפור הנפש שלו, אינם נמצאים בסכנה או תחת איום מתמיד" וציין כי "גם כאשר אנחנו נמצאים במלחמה בלתי מתפשרת בפונדמנטליזם אסלאמי בכל מקום בו הוא נמצא, באותה נשימה עלינו להזכיר כי אין ולא תהיה לנו מלחמה בזהותם של אזרחי ישראל הערבים". "היסוד השני הוא האחריות המשותפת. אף קבוצה ומגזר המיוצגים כאן, אינם פטורים מנשיאה באחריות לגורלה, לעתידה ולביטחונה של מדינת ישראל וכלל החברה הישראלית. שותפות מטילה אחריות. אחריות משמעותה בראש ובראשונה השתתפות. כל מגזר בחברה הישראלית צריך למצוא את דרכו להשתלבות בשירות, יהא זה שרות צבאי, לאומי, אזרחי או קהילתי, במרחב ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה". 

 

עוד הוסיף הנשיא כי "ממילא מובן מאליו שאחריות משותפת, היא בראש ובראשונה ערבות לכללי המשחק ולחוק. ולצערי, לא מיותר לומר שכל קריצה או הנחה לטרור, גינויים מאולצים או רפים מדי שנשמעים בצורה אחת בעברית ואחרת בערבית - וחמור מכך, קולות המגלים "סימפטיה" ו"הבנה" לפגיעה ורצח של חפים מפשע, הם לא רק כישלון של המנהיגות, אלא גם מקעקעים את היכולת לבסס אמון בינינו".

 

"היסוד השלישי, הוא הוגנות ושוויון. אם חזון המדינה היהודית והדמוקרטית הוא חזון חיינו, אנחנו מוכרחים להבטיח, אתם מוכרחים להבטיח שאף אזרח אינו מפלה לרעה או לטובה, מתוקף השתייכותו המגזרית. הדבר נכון גם לגבי תקציבי חינוך, תשתיות, תרבות ועוד, לדתיים ולחרדים ולכל המגזרים השונים". וביסוד הרביעי, ולפי ריבלין "המאתגר מכולם" הוא "הישראליות המשותפת. התקווה הישראלית המשותפת. הבית הזה, גם אם באופן אירוני, הוא בעיני הביטוי המובהק ביותר לאפשרות הזאת. אמנם הבית הזה הוא גם כזה שמחדד את ההבדלים בין הציבורים השונים, אבל בבית הזה באותה הנשימה מתעצבת יום יום הישראליות המשותפת. בבית הזה כולנו מיוצגים. הבית הזה הוא הבית של כולנו. כאן משתפים פעלה, יום יום, נציגי המגזרים השונים לטובת מטרות משותפות, לטובת עתיד טוב יותר, משותף יותר".

ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר האופוזיציה אמר מעל בימת הכנסת כי "עלינו לברך על בית המחוקקים, המהווה את עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית. יש לנו הרבה במה להתגאות, אך חובה עלינו, גם ביום זה, לבחון בחינה ביקורתית את אופיו, פועלו, ותרבותו של בית זה - המייצג את פניה של החברה הישראלית" וכי "החלשת הכנסת, פגיעה בפעולותיה וביטול סמכויותיה הן סכנה ממשית ומוחשית לדמוקרטיה הישראלית ולעקרון הפרדת הרשויות".