הסערה סביב חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור המכונה "חוק המישוש" לא שככה גם בעת שנערכה ההצבעה על החוק, בהתנגדות עזה של האופוזיציה. אך לבסוף, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5 והוראת שעה), ברוב של 39 מול 31. החוק עורר מחלוקת עוד בקריאה ראשונה, אז טען השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כי "לאור המצב הביטחוני הייחודי שאיתו מתמודדת מדינת ישראל נוצר צורך דחוף לתת למשטרה כלים להתמודד עם המצב". גם היועצים המשפטיים של ועדת החוקה הביעו הסתייגות מהחוק בתחילת הדיונים בנושא.
החוק מציע להסמיך שוטר לערוך חיפוש לנשק על גופו של אדם שיש חשד סביר שיבצע עבירת אלימות נגד אחר. בנוסף מוצע לקבוע, כהוראת התקפה לשנתיים, כי שוטר יהיה מוסמך לערוך חיפוש לנשק על גופו של אדם גם ללא חשד סביר. זאת, במקום אשר הוכרז על ידי מפקד מחוז במשטרה כמקום שיש לגביו חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת. מוצע לקבוע הוראות לגבי אופן ההכרזה, תוקפה, סמכות המפקח הכללי של המשטרה לקבוע נהלים לביצועה וכן חובת דיווח של השר לביטחון פנים, לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סמכות חיפוש כאמור במקומות המועדים לאלימות, תאפשר למשטרה לפעול לצמצום האלימות. יצוין כי כדי למזער את הפגיעה בפרטיות כתוצאה מחיפוש על גופו של אדם, הוגבלו הסמכויות על ידי צמצום מטרת החיפוש לאיתור כלי נשק בלבד."
יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה ואמר: "נוכחנו בוועדה, שהסמכות שבחוק הנתונה היום בידי המשטרה היא צרה מדי: לשוטר מותר לחפש על גופו או בכליו של אדם, בנסיבות שבהן אנו עוסקים, רק אם יש לו יסוד סביר להניח שהאיש נושא נשק. מי שרוצה בהגינות להפעיל את הסמכות הזו צריך לחכות למשהו נראה לעין כדי שיתעורר אצלו החשד הסביר שאדם נושא נשק דווקא ואז כבר לא ניתן לעצור, ברוב הפעמים, את המעשה האלים שעלול להיות קטלני. על מנת להגן על הציבור מצאה את עצמה המשטרה מפתחת נוהל של "חיפוש בהסכמה", שביחסי הכוחות שבין אדם לשוטר לא באמת מתקיימת ואין לה גדרים".
"החוק מעביר מסר לשוטרים: תעשו מה שאתם רוצים מה שבא לכם"
ח"כים מהאופוזיציה תקפו בחריפות את החוק. "מה עומד לעבור פה בדלת האחורית?", שאלה ח"כ רויטל סוויד. "מה עומד לעבור כאן וקשור לכל אחד מאתנו כאן, במיוחד אלה עם החזות המזרחית, עם העור הכהה, יוצאי העדה האתיופית, בני מיעוטים, חרדים? כל מי שיש לו, בנסיבות מסוימות, חזית מרתיעה או חזות זרה או חזות שבעיניים מסוימות היא מאיימת?".
ח"כ דב חנין טען כי החוק מזיק: "החוק שאנחנו דנים בו הוא חוק מסוכן, חוק פוגע, חוק מיותר. ולכן ההתנגדות לחוק הזה כל כך רחבה. לכן ההתנגדות לחוק הזה מקיפה חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה. לכן ההתנגדות לחוק הזה כל כך רחבה בזירה המשפטית. כוללת משפטנים, מומחים, עורכי דין, אנשים שמכירים את המטריה היטב. תשאלו את השאלה איך קרה שחוק כזה מגיע לכנסת לקריאה שנייה ושלישית? התשובה היא מאוד פשוטה. הביטחון הוא התירוץ האחרון של מי שאין לו תשובות אמתיות. וגם כאן, היזמה לחוק הזה לא נולדה בגל האירועים האחרון. החוק הזה המתין שנים רבות, ארב במסתורין ובחשיכה, וחיכה לרגע מתאים שבו ניתן יהיה להתגבר על מנגנוני החיסון וההגנה של הכנסת. שבו ניתן יהיה להתגבר על ההתנגדות העמוקה שחקיקה כזו עוררה כל כך הרבה שנים. והנה, הנה הגיעה שעת הרצון. שעה קשה".
ח"כ יעל גרמן הזהירה מההשלכות הצפויות: "אנחנו כאן נותנים רישיון, פשוט מאוד. אנחנו נותנים רישיון למשטרה להיטפל לכל מי שהיא רוצה. בתירוץ של בדיקה על סמך חשד סביר, שהוא דבר ממש סובייקטיבי ולא אובייקטיבי – בתירוץ הזה לגרום לכך שאותו אדם שאולי מפגין ומביע את דעתו – יפחד. כי אף אחד לא רוצה שייטפלו אליו, ואף אחד לא רוצה שיחפשו אצלו, בוודאי אם אולי יש לו, אולי יש לו גם חמישה גרם של חומר מסוים שנמצא מחוץ לחוק. אבל לא רק, אפילו אם אין לו כלום, אף אדם לא רוצה שיבואו ויחפשו. זאת הרגשה של השפלה".
ח"כ אילן גילאון טען כי החוק פועל באופן הפוך מהדין הפלילי: "הבעיה המרכזית בחוק מהסוג הזה, היא שזה מנציח וממשיך, את התפיסה האומרת שכל אזרח הוא בגדר נאשם כל עוד לא הוכחה חפותו - בדיוק הפוך מאשר הדין הפלילי צריך להיות. אני תמיד מפחד כשאומרים לי: ביטחון הציבור, שלום הציבור. אני תמיד מפשפש ומחפש מה כוונת המכוונים בסופו של דבר, ואין כאן רק מקרה, כמובן. חוק המישוש הוא שוב המשך של אותה נטייה להרוג את היתושים לא לייבש בשום פנים ואופן את הביצה".
ח"כ ג'מאל זחאלקה הוסיף כי החוק מהווה התרת רסן עבור המשטרה: "החוק הזה מעביר מסר לשוטרים, תעשו מה שאתם רוצים מה שבא לכם. לא צריך שום קריטריונים ושום דבר, בדיעבד אפשר לאשר הכל. יש מגוון רחב של אפשרויות שנותנות לשוטר את האפשרות לערוך חיפוש. במקום לבוא עם חקיקה מרסנת, מגבילה, כאשר נטייתו של השוטר המצוי הוא לחפש איפה שהוא רוצה, המחוקק צריך להגיד לו שהוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. לב ליבו של החוק נוכחי זה התרת הרסן".