בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "כיום נוצר עיוות בשימוש בתעודת השחרור, כאשר תוכנה מכיל לעיתים סיבת שחרור והתנהגות שלילית. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא האחוז הגדול מבין החיילים שנשפטים ונענשים בעונשי מאסר בגלל עריקות או נפקדות, שמקורן בנסיבות כלכליות קשות ביותר. בדרך כלל, הנסיבות הללו כוללות חובות כבדים של החייל או של משפחתו או עקב משבר כספי חמור שבגינו נאלץ החייל לצאת לעבוד. במקרים הללו, תעודת השחרור אינה ממלאה את ייעודה כמליצת יושר, אלא להפך – פוגעת בחייל שהיה מעוניין בשירות צבאי, אך נמנע ממנו מסיבות כאלה ואחרות להשלימו עד תום".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יוזם הצעת החוק, הוסיף ואמר כי "הצעירים מגיעים עם מוטיבציה גבוהה, והתמונה מתהפכת עד שהם עוזבים את צה"ל, פצועים וחבולים נפשית. מענישים את אותם צעירים שרוצים שירות קרבי אבל נעדרים מסיבות כלכליות פעמיים - פעם אחת כשהם נשלחים לכלא, ופעם נוספת בתעודת השחרור. התעודה שמהווה את קורות החיים היחידים שיש להם, מונעת מהם להשתלב בשוק התעסוקה וחוסמת בפניהם השתלבות אמתית בחברה".
על הצעת החוק חתומים חברי כנסת מסיעות המחנה הציוני, ישראל ביתנו, יש עתיד ומרצ מהאופוזיציה, אך גם חברי כנסת רבים מסיעות הקואליציה - הבית היהודי, כולנו, ש"ס והליכוד. היום תחליט ועדת השרים לחקיקה אם להעניק את תמיכת הממשלה והקואליציה להצעת החוק.
לאורך השנה האחרונה התפרסם במעריב כי מסתמנת תופעה בה חיילים אתיופים משתחררים מצה"ל שחרור מוקדם כשבתעודת השחרור שלהם מצוין כי סיימו את שירותם עקב "התנהגות רעה". הסעיף שומש בצורה רחבה במיוחד על האוכלוסייה האתיופית, והופיע למשל בתעודת השחרור של לוחם גולני שנדהם לגלות את הסעיף כתוב בתעודה שלו, לאחר ששוחרר עקב מחלה. בסוף השנה קיימה ועדת העלייה והקליטה של הכנסת דיון בעקבות פרסומי "מעריב".