שר הביטחון המיועד אביגדור ליברמן דרש בסוף השבוע משר האוצר משה כחלון לממן תוספת לפנסיות של יוצאי חבר המדינות, מה שעשוי לעלות למדינה כשלושה מיליארד שקלים נוספים. זאת משום ששר האוצר כבר הבהיר שאי אפשר לשלם את התוספת רק לעולים מרוסיה ויש לממן תוספת גם למיעוטים, לחרדים ולאוכלוסיות מוחלשות, שאף הם לא הספיקו לצבור די זכויות כדי לקבל פנסיה ראויה.
ליברמן מינה מטעמו את רו"ח משה ליאון כדי לרכז את המגעים. עלות מימון תוספת הפנסיה הישירה נאמדת ב־1.9 מיליארד שקל, אולם יחד עם הזכויות האחרות המשולמות המגיעות למקבלי הפנסיה המוגדלת היא עשויה להגיע ל־2.9 מיליארד שקל. חישוב זה מעלה כי ישראל ביתנו של ליברמן תקבל בגין חמשת המנדטים שלה תוספת של כמעט שלושה מיליארד שקל, בעוד שהתוספות התקציביות של כולנו של משה כחלון היוו כמחצית מסכום זה.
באוצר חוששים כי פתיחת מסגרת התקציב הדו־שנתי, שגם כך מכיל עודף הוצאות על הכנסות בגובה 15 מיליארד שקל, עלולה בהמשך להוביל לקיצוץ תקציבי. בהיעדר מקורות תקציביים חלופיים מציעים באוצר לפרוס את התוספת לאורך עשר שנים.
בישראל קיימת פנסיית חובה משנת 2008. עולים שהגיעו בשנים האחרונות לא הספיקו לצבור זכויות כך שהפנסיה שלהם נמוכה. משנת 2008 ועד היום נצברו זכויות פנסיה מרביות של 16%, והפנסיה של מי שפרש עלולה להיות נמוכה מ־1,000 שקל לחודש. זו הסיבה שעולים חדשים שיצאו לפנסיה נאלצו להסתמך בעיקר על קצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי, שמגיעה לכל היותר ל־2,400 שקל בחודש. בסך הכל מדובר ברבבות אזרחים או יותר בני 50 פלוס.
עוד קודם לפגישה עם ישראל ביתנו הביעו באוצר חששות שליברמן מבקש לפתוח גם את תקציב הביטחון, העומד על 60 מיליארד שקל, ולדרוש תוספת. באוצר הובהר מראש כי לא ניתן לשנות את תקציב הביטחון וכי מה שסוכם עם יעלון יבוצע.
למרות הביקורת הקשה על מינוי ליברמן לביטחון, שר האוצר כחלון הבהיר בסוף השבוע כי אינו פוסל אותו אישית לתפקיד. כחלון שמר על קשרים עם ליברמן גם כשישב בספסלי האופוזיציה ובין השניים שוררים יחסים טובים.