הביטחוניסטים מתעוררים: "בלי היפרדות מהפלסטינים אנו הולכים לאבדון"

תנועת “מפקדים למען ביטחון ישראל", שהוקמה לאחר מבצע צוק איתן בקיץ 2014, מונה כיום מעל 200 חברים, כולם מפקדים בכירים לשעבר בזרועות הביטחון, בהם ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, ראש השב"כ לשעבר עמי אילון, ראש המוסד לשעבר דני יתום, ניצב בדימוס אליק רון, אלוף במיל' דני רוטשילד ותא"ל במיל' אהוד גרוס. לקראת הוצאת התוכנית נערכו חברי התנועה לקמפיין תקשורתי, אך אז הצטרף אביגדור ליברמן לממשלה ומונה לשר הביטחון החדש, וחברי התנועה חששו שכל הקלפים נטרפו. עם זאת, הצהרותיהם המשותפות של ראש הממשלה בנימין נתניהו וליברמן על הנכונות של ישראל לשאת ולתת על יוזמת השלום הערבית הפיחו בהם תקווה מחודשת שאחרי ההצהרות יגיעו גם המעשים.

 

“ישבנו בכמה צוותים מעל חצי שנה", מספר אלוף במיל' דני רוטשילד. “דנו והתווכחנו והחלטנו לצאת עם התוכנית לתקשורת, וקרה מה שקרה בממשלה. אני מקווה שמקבלי ההחלטות יקראו את התוכנית ויבינו שבלי זה הולכים לאבדון".
 

בחוברת בת 55 עמודים שנשלחה בשבוע שעבר לשרי הממשלה, לחברי כנסת ולעיתונאים נכתב כי “תוכנית הפעולה מתווה דרך ליציאה מהמבוי הסתום שבו נמצאת ישראל ולשיפור מצבה הביטחוני־מדיני. רק פעולה משולבת – ביטחונית, אזרחית־כלכלית ומדינית בגדה המערבית, ירושלים ועזה – יכולה להביא לשיפור משמעותי ובר קיימא בביטחון ישראל, ולכן יש לאמצה כמקשה אחת".
 

"ככל שתחושת הביטחון האישי מידרדרת, השיח בישראל מתפלג ונעשה אלים יותר", אמר יו"ר התנועה, אלוף במיל' אמנון רשף, בעת השקת התוכנית. "במקום להתווכח אם ישנו פרטנר או לא, מדינת ישראל יכולה לקחת יוזמה עצמאית ולהוביל מהלכים ביטחוניים שישפרו את מעמדה בעולם, ייצרו שקט ביטחוני ויעצרו את השסע בעם".

 

לפי תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", מטרות התוכנית "ביטחון תחילה" הן חיזוק ביטחון תושבי ישראל, מניעת הידרדרות ביטחונית נוספת, שמירת התנאים להסדר קבע עתידי עם הפלסטינים, הגברת הסיכויים להסדרים מדיניים־ביטחוניים עם מדינות האזור ושדרוג מעמדה הבינלאומי של ישראל.
 

התוכנית מציגה מצד אחד את הצורך בהגברת הביטחון האישי והלאומי, ומצד אחר את הצורך בשמירה על התנאים שיאפשרו בבוא העת לקיים משא ומתן להסדר קבע עם הפלסטינים. התוכנית נשענת על תפיסת ביטחון המשלבת עוצמה צבאית לצד הבנה של מגבלות הכוח והצרכים הכלכליים־חברתיים של כל האוכלוסיות.
 

על פי העקרונות המרכזיים של התוכנית, שאותה מגדירים ראשיה כ"יוזמה ביטחונית־מדינית ישראלית עצמאית", תימשך השליטה של צה"ל בגדה המערבית עד להסדר קבע; יינקטו צעדים עצמאיים ללא תלות בקיומו או אי קיומו של פרטנר פלסטיני; תוסר העמימות המדינית, תוך הצגת תנאים באשר לעמדות ישראל בעניין פתרון הסכסוך ועתיד הגדה המערבית; ויינתן מענה רב־תחומי ומשולב לאיומים: מהלכים ביטחוניים־מדיניים ואזרחיים־כלכליים בגדה המערבית, בירושלים ובעזה.
 

"המטרה שלנו היא לגייס את דעת הקהל של אנשים שמתחילים להתייאש ממה שקורה במדינה, ושיבינו שבלי היוזמה שלנו שום דבר לא יזוז ויישאר כמו שהוא", אומר רוטשילד. "רע לנו. אי אפשר רק לנהל את הסכסוך, צריך לפתור את הסכסוך. יש היענות בעולם הערבי ליוזמות מהסוג הזה. אני מאוד שמח על הנאום של נתניהו וליברמן, אבל השאלה הגדולה היא אם אלו רק מילים, או שהם יעשו גם את ה'אקסטרה מייל' של מעשים".

 

כיצד יושגו עקרונות התוכנית בפועל? על פי המתווה המוצע, בתחום הביטחוני, תושלם בניית גדר הביטחון בגדה המערבית, ויושלט חוק וסדר בשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים על ידי החרמת נשק לא חוקי וחיסול קני טרור. בתחום האזרחי־כלכלי, ישראל, בין היתר, תחוקק את חוק “קליטה, פינוי מרצון ופיצוי" עבור המתיישבים הישראלים שיסכימו להעתיק את מגוריהם לתחומי הקו הירוק.
 

על פי התוכנית, בתחום המדיני, ישראל תודיע על נכונותה להכיר בשכונות ובכפרים הפלסטיניים בירושלים כחלק מהמדינה הפלסטינית, לכשתוקם, בהסכם עתידי. היא גם תודיע על הקפאת הקמתם של יישובים ישראליים חדשים, הרחבתם של יישובים קיימים ופיתוח תשתיות ממזרח לגדר הביטחון. כמו כן, היא תודיע גם על מחויבותה לשמירה קפדנית על הסטטוס קוו בהר הבית ובמקומות הקדושים האחרים.
 

ליבת החלק המדיני של התוכנית היא הצהרתה של ישראל על קבלה עקרונית של יוזמת השלום הערבית כבסיס למשא ומתן ופרסום הצהרה כי “אין לה תביעות ריבוניות לשטחים שממזרח לגדר הביטחון בגדה המערבית, והיא תוסיף להחזיק בהם למשמרת עד ליישום הסדרי ביטחון חלופיים בהסדר עתידי עם הפלסטינים". לדברי רוטשילד, "משיחות שלי עם אנשים בעולם הערבי, הצהרה מהסוג הזה תספק אותם". 
 

"אני מקווה שכן, למרות שזה לא פשוט בקואליציה כזאת. גל הפיגועים הנוכחי לא עבר, ובכל פעם שהמתיחות הביטחונית עולה, הציבור מתעורר. יש סללום כזה, וכשהמצב הביטחוני יידרדר, אנשים יתעוררו ויבינו שאין ברירה אלא לצאת למהלך יזום שלנו". 

 

יש אולי מי שיאשימו אותם בנאיביות ובתלישות מהמציאות, אבל את חברי התנועה זה לא מרתיע. לדבריהם, למרות הניסיון הביטחוני העשיר שלהם, ואולי בגללו, הם לא מתייאשים ומנסים לנקוט צעדים שישנו את המציאות שבה אנו חיים. "אני מבין את הטענה של ניתוק מהמציאות, אבל אם מבינים את פשר התוכנית - זה לחלוטין לא מנותק", אומר תא"ל במיל' אהוד גרוס, לשעבר קצין חינוך ראשי. "יש מי שיגידו שכל כך הרבה תוכניות נהגו לפנינו, ואין כאן חדשנות מיוחדת, אבל יש כאן חדשנות כי מדברים על פעולה שמנותקת מצורך בפרטנר. התוכנית ממליצה כמה דברים שיעניקו לנו ביטחון רב יותר ויבשרו למדינות העולם שאנו רוצים שלום.
 

"אנחנו והפלסטינים זה כמו חוט ברזל שצריך לכופף", מוסיף גרוס. "מקפלים שוב ושוב ולא מצליחים לשבור את חוט הברזל, ואחרי מספר מסוים של קיפולים הוא יישבר. כך גם לגבי התמימות. אסור לשבת בחיבוק ידיים, אלא להתאמץ ולהביא תוכנית שאין בה צורך בפרטנר. 
 

"התפיסה הייתה ש'קודם כל תפתרו את הבעיות עם הפלסטינים, ואחר כך ננרמל יחסים עם מדינות ערב המתונות'", מוסיף גרוס. "אבל היום הדברים הפוכים: יש התקרבות למדינות ערב המתונות, ואולי דרכן אפשר יהיה להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים. ההצהרה על כך ש'אין לישראל תביעות ריבוניות לשטחים שממזרח לגדר הביטחון בגדה המערבית' תפתח דלת בעולם הערבי".

 

בדבריהם מקפידים חברי התנועה שלא לתקוף את ממשלת נתניהו ומסרבים לנקוט עמדה של ימין או שמאל. "אנחנו לא פוליטיים", אומר גרוס, "אנו נזהרים מזיהוי פוליטי. הדעות הפוליטיות שלנו הן מכל קצוות הקשת. עד כמה שאני יודע, החברים בתנועה לא רוצים ללכת לפוליטיקה. הרעיון הוא קירוב הצדדים ולא קיטוב. כיום יש חשש שצד אחד יישבר ונגיע למדינה אחת לשני עמים. מטרת הקמפיין בסופו של דבר היא להביא יותר ביטחון ולשכנע את הציבור שזאת הדרך לפתרון של שתי מדינות".
 

ועידת פריז, שנערכה בשבוע שעבר בהשתתפות שרי חוץ מ־29 מדינות במטרה להתניע את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, אומנם ספגה ביקורת רבה מצד ישראל, אבל חברי התנועה דווקא מקווים שהלחץ המדיני שמופעל על ישראל יוביל לקבלת החלטות ואולי לאימוץ התוכנית שלהם. "התוכנית שלנו נועדה להוציא את ישראל מהבידוד", אומר גרוס. "לשנות את יחס העולם הנאור אלינו. אם נצא אנחנו עם יוזמה, העולם יצטרף אלינו, ואם לא - יכפו עלינו תוכנית חיצונית, בעיקר בעיתוי הנוכחי. לעומת זאת, אם נתניהו יאמץ תוכנית שמתאימה להצהרותיו, תוכל להיווצר הזדמנות חדשה במזרח התיכון והתקרבות למדינות ערב. מצדנו, שיקרא לזה התוכנית שלו. אנחנו מציעים: קחו את זה, ואם לא - קחו רק את מה שטוב, שיביא לנו פתרון. הקמפיין שלנו להנחיל תוכנית יכול לסייע לממשלה לבוא לעולם עם תוכנית. במקום שיכפו עלינו, בואו נראה יוזמה משלנו".