אהוד ברק שוב תוקף: "ראש הממשלה פסיבי, פסימי, קורבני ואחוז חרדה"

אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, תקף היום (חמישי) במילים חריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו. בראיון לבן כספית ואריה אלדד ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" שקיים מהארווארד שבבוסטון, אמר ברק: " נתניהו נקלע להלך רוח פסיבי, פסימי, קורבני ואחוז חרדה שלא מאפשר לו לעשות שיקולים נכונים. כשישבתי אתו בממשלה ישבו גם בני בגין, דן מרידור, בוגי, ממשלה שאי אפשר היה תחת כל מצב רוח רגעי להביא אותה להחלטות בלתי אחראיות או בלתי שקולות. כרגע מדובר בממשלת ימין שמובילה אג'נדה סמויה. הייתה על 'הליכוד' השתלטות עוינת. בני בגין מצא את עצמו משתמש ממש באותן מילים כאשר הוא נדרש לתאר את מה שקרה עם מועמדותו של הראפר (הצל) להצטרף ל'ליכוד'".

"אני לא מגיב להודעות של 'הליכוד'", הוסיף ברק בתגובה להודעה של מפלגת השלטון שתקפה אותו אישית, "אני בקושי מגיב להודעות של נתניהו, שנראות לי בלתי ענייניות בעליל, ילדותיות וקצת מבוהלות". כספית שאל על פרסום לפיו ברק רוקם תוכנית סודית להפלת נתניהו יחד עם גבי אשכנזי, וברק השיב: "לא שמעתי ואני לא עוסק בדברים האלה".

על הסכם הסיוע שנחתם בין ישראל לארצות הברית, שתואר כ"גדול ביותר אי פעם", אמר ברק: "מדובר על 3.8 מיליארד דולר בשנה, שהם 3.1 שהיינו מקבלים עד היום, בתוספת 700 מיליון, או 650 מיליון, סכום שהקונגרס היה מאשר בנפרד כל שנה. כלומר המספר הנומינלי הוא אותו הדבר, אולי גדול ב-70 או 80 מיליון מהמספר של השנים האחרונות. לעומת זאת, כושר הקנייה נשחק עם האינפלציה, והאינפלציה במחירי נשק היא כזו שב-2019 ב-3.8 מיליארד שאנחנו מקבלים עכשיו, לא נוכל לקנות את יכולות הלחימה שאפשר היה לקנות עשור שנים קודם לכן, ב-2009, עם ה-3.1 מיליארד הקודם. אז לא מדובר בכלל בהסכם הכי גדול, אלא אם מסתכלים על המספר הנומינלי, וגם זה בשוליים. בנוסף, ישראל התחייבה שלא לבקש מהקונגרס סכומים נוספים וחוסר האמון הוא ברמה כל כך גבוהה, שהממשל האמריקני דרש שישראל תחתום על מסמך שאם בכל זאת הקונגרס יאשר יותר, אז ישראל תחזיר את זה".

"מעבר לזה, יש נזק של 3 מיליארד, שיהיה מדורג על פני שבע שנים", הדגיש ברק. "בסופו של דבר יצטרכו או לבטל פרויקטים או לפטר אלפי פועלים או לקצוץ בתוכניות במקומות אחרים, תוכניות חברתיות, תוכניות חינוך או תשתיות. אבל לא הייתה פה סיבה אחת, שמישהו מצליח להעלות על הדעת, שהיה צריך להיכנס למאבק מאחורי גבו של הנשיא, בתוך הקונגרס, בתוך הפוליטיקה האמריקנית. כתוצאה מהדבר הזה הפסדנו את ההזדמנויות לא רק לקבל 4.5 מיליארד בשנה אלא גם להגיע לתיאום עמוק ביותר עם האמריקנים בנושא הטריגרים, שיכולים להחזיר מחדש את הסנקציות (על אירן) לדיון, בנושא האירועים שיכולים להעלות מחדש את הפעולה הצבאית לדיון ומה ארצות הברית יכולה לעשות כדי שישראל תהיה יותר מוכנה לדברים האלה בעתיד".

אלדד שאל האם יכול נשיא אמריקני לשפר בעתיד את ההסכם. "הלוואי", השיב ברק, "עקרונית יכול להיות, מעשית, מניסיוני בתחום, שמתחיל לפני 35 שנה בתקופת הנשיא רייגן, הסיכוי לכך נמוך. רגע החסד הוחמץ. הנשיא, שקיבל החלטה לחתום על הסכם עם איראן, הבין שמטווח זמן של חמש שנים ואילך, הוא לוקח הימור עצום. לכן מבחינתו הדבר הנכון הוא לגדר את ההימור הזה על ידי העמקת יחסי הביטחון עם ישראל, סיכום לגבי איך מקיימים מעקב אחרי האיראנים, שיאפשר לדעת בזמן (אם הם חוזרים לפתח יכולת גרעינית), סיכום מה הן הסנקציות הנדרשות במקרה ויתחדש (פרויקט הגרעין האיראני), סיכום איך נכנסים לתיאום ולפעולה נפרדת, או משותפת, במידה והאיראנים מפרים את ההסכם באופן בוטה. זה נכס עצום לנשיא, אבל בשביל לסכם דברים כאלה צריך רמת אמון ורמת שיח ויחסים אחרים לחלוטין מאשר מה שגרם נתניהו בהתנהגותו הבלתי אחראית".

כספית שאל האם מדובר באותו מחדל ביטחוני של נתניהו, שהשאיר את ישראל חשופה בתחום מאוד רגיש, עליו דיבר ברק לאחרונה באחד מנאומיו. ברק השיב: "על הנושא ההוא שהזכרתי אני לא יכול לדבר, אלא בתוך החדר הסגור של ועדת המשנה לענייני מודיעין (של ועד החוץ והביטחון של הכנסת). זה המקום היחידי שממנו אין הדלפות. הבעתי את רצוני להופיע שם ובכל מיני תירוצים תעלולים שמקורם בשלכת נתניהו העניין נמנע".