ישיבת הכנסת המיוחדת לזכרו של השר לשעבר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל , מתקיימת היום (שלישי) בכנסת ישראל. בצל הטענות הקשות כלפיו על הטרדות מיניות והתנהלות לא סדירה במהלך ימי חייו. מוקדם יותר תקף באזכרה הממלכתית יפתח פלמ"ח זאבי, בנו של חבר הכנסת לשעבר, בחריפות את תכנית הטלוויזיה "עובדה" עם אילנה דיין. כזכור, בתחקיר ששודר בחודש אפריל האחרון נטען כי זאבי ז"ל ביצע מעשי אונס והטרדות מיניות לכאורה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר במהלך הישיבה: "הדברים שהוטחו בגנדי הכאיבו לכולנו, ובוודאי לבני המשפחה קודם כל לכם. הם הכאיבו כי הוא לא כאן להגן על שמו. הזכות לשם טוב שמורה לכל אחד. גם לחיים וגם למתים, לכן אנחנו צריכים משנה זהירות, כי מגנדי נבצר למסור את גרסתו על מה שהיה ומה שלא היה. אין ויכוח על מה שגנדי עשה ברמה הלאומית, הצבאית, המדינית. כאן על אדמת הארץ.
"אסור למחוק את זכויותיו, את עשייתו הגדולה למדינת ישראל, כלוחם דור תש"ח. גנדי כבש במו רגליו את שבילי הארץ, באותו הלהט כתב על דרכיה. הקשר נובע מהקשר הרציף והכביר שלנו למולדת מול כל מכשול. קשר שאין לו אח ורע בתולדות העמים. הוא הבין את רציפות הדורות וכמיהת הדורות לחדש את ריבונותינו, ושאת זה יש לתעד.
"הוא פעל באופן אישי ללקט כל ספר, כל מפה, כדי להוכיח בכתובים את הזיקה המיוחדת של עם ישראל לארץ ישראל. ביקרתי פעם בספרייתו, אני בדרך כלל מכיר תעודות, אבל מה שראיתי שם, בסיפרייה של גנדי, שלא היה איש עתיר אמצעים, לא ראיתי אצל אדם פרטי אוסף כזה, עשיר כ"כ, מקיף כ"כ, של תעודות כאלה. הוא לא פעל ברמה האישית, אלא ברמה הציבורית והלאומית, כדי לאשש את הקשר הזה, כשעמד בראש מוזיאון הארץ ושינה מיד את שמו למוזיאון ארץ ישראל, במקום שמעיד על הקשר שלנו לארץ".
"יש אנשים שבהינף יד מוחקים את ממלכות יהודה וישראל, את בתי המקדש, את החשמונאים, את חג החנוכה. אגב, לא רק את ההיסטוריה שלנו, אלא גם של הנצרות. מקומות כמו אונסק"ו, הארגון ששומר על התרבות העולמית. יש טעם שני לראיית ההחלטות של אונסק"ו כאבסורד. מכל מה שקורה מסביבנו, הארגון מאשים את ישראל באי שמירה על המקומות הקדושים, ובאי שמירה על הזכויות של בני הדתות השונות. אם יש מדינה אחת במרחב גדול מאוד ששומרת בקפדנות על המקומות הקדושים, על חופש הפולחן, הרי זאת מדינת ישראל".
קנאי האסלאם הורסים מכל הבא ליד, אין להם עכבות מוסריות, באותה ברבריות שהם עורפים ראשים, הם הופכים לאבק אוצרות היסטוריות. מול השקר וההכחשה, נדבק באמת ההיסטורית, ובאמת העכשווית. ההחלטות מותירות אותנו פעורות פה, אך לא אילמים. גנדי היה מצטרף אלינו בדברי התוכחה. אני רואה אותו פה על הבמה, פותח ספר או מפה, ובקול רועם ובלתי מתנצל מוכיח כי איגרת שמעון החשמונאים לסלקים כי לא בארץ נוכריה אנחנו יושבים.
"זוהי מולדתנו בהווה, בעבר ובעתיד. זוהי בשבילי מורשת גנדי, היא מבטאת בעיניי את מהותו של האיש, את הלב הפועם שלו, את מה שבער בתוכו ומה שהניע אותו בחייו. אני חושב שזה מה שהניע גם את רוצחיו. הם ידעו במי הם מתנקשים. הם לא בחרו את הקורבן באקראי, רצו לפגוע דווקא בו, בגנדי האיש והסמל. אני חייב להגיד שכל העם הבין זאת, והזדעזע. גם תומכיו, גם מוקיריו, וגם מתנגדיו. רוצחיו הצליחו לקפד את חייו, אבל עבור רוב העם, הם לא הצליחו לקפד את הקשר שלנו לארצנו ואהבתנו לבירתנו. הם לעולם לא הצליחו. גנדי בוודאי היה שמח מאוד".
ח"כ הרצוג: "נואם כאן למרות הלבטים"
ח"כ יצחק בוז'י הרצוג נאם בשם האופוזיציה, שרוב ספסליה נשארו מיותמים: "בחרתי לשאת את נאומי לציון 15 שנים לרצח רחבעם זאבי כמתחייב מפרוטוקול הכנסת לא בלי לבטים. מצד אחד, רצח שר בממשלת ישראל, מפקד ואלוף בצה"ל בידי מחבלים שפלים הוא אירוע שחובה עלינו לציין ולהפיק ממנו את מלוא הלקחים. זה מעל לכל ויכוח ומחלוקת.
מצד שני, הפרסומים בשנה האחרונה בעניינו של זאבי ז"ל, במיוחד בתכנית התחקיר "עובדה", חשפו עדויות למעשים חמורים וקשים מאוד. למרות שזאבי איננו בין החיים ולא יכול להשיב על הטענות, אי אפשר להתעלם מכך. בנושא ערכי ומהותי מאוד הנוגע ליחסים בין נשים וגברים בחברה, לא ניתן להתעלם מן הטענות ולעבור עליהן לסדר היום. זוהי עננה שללא ספק מעיבה על דמותו. וכפי שאמר כבוד הנשיא לפני שעה קלה באזכרה לגנדי בהר הרצל, "המתים אינם יכולים לטהר את שמם".
לאחר מכן המשיך והוסיף: "לרצח הזה יש לקח ברור: לא לטמון את הראש בחול. הכל אפשרי. כל תרחיש. אם אמרנו שהטרור פושט ולובש צורה אחרת במהירות ומשתנה טקטית לצורך אסטרטגי, הרי זה חל עלינו כיום ובכל עת. מאז לבש הטרור האזורי והגלובלי מימדים אחרים לגמרי, באיומים משוכללים יותר, מתוחכמים יותר ומאיימים יותר. אבל עדיין זהו הטרור. ומול הטרור לא מתפשרים ולא נכנעים ונאבקים בו בכל הכלים.
לעולם לא נתפשר מול הטרור ואנו מצווים להיות דרוכים כל רגע לכל התפתחות. לצפות מראש לכל פעולה אפשרית ולמצוא ולשמור על האיזון הראוי, בין המאבק הנחוש בטרור לבין הצורך לקיים חברה דמוקרטית וחיים שלווים ותקינים.
בסוף הנאום חזר הרצוג והוסיף: "בחודשים האחרונים התפתחה מחלוקת נוספת סביב הנצחתו של זאבי. הוויכוח עם לוחמי חטיבת הראל בשער הגיא מחייב דיון ממשלתי מחודש, שצריך לבוא ממקום של כבוד לכל הצדדים, לאפשר דיאלוג שקט ולמצוא פתרון לסוגיה.
"הזכויות בבאב אל וואד שמורות בראש ובראשונה ללוחמי ומפקדי חטיבת הראל. לזאבי זכויות בפלמ"ח, בחטיבת יפתח, בארץ המרדפים ובצה"ל ואני ממליץ למשפחתו ולמוקירי זכרו של גנדי להידבר עם דור לוחמי הראל ועם נציגי הממשלה ולמצוא מוצא למחלוקת".
השר אריאל להרצוג: "דוחה את הביקורת"
שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי), שהיה אחרון הדוברים, יצא בחריפות נגד הביקורת המוטחת בשנה האחרונה בגנדי ואמר: "אני דוחה בשאט נפש ובבוז את הביקורת הנשמעת לאחרונה על ידי אנשים שידעו שאין לו אפשרות לענות. זה מעשה נואל שמבזה את כולנו". הוא גם מתח ביקורת על יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג על שמצא לנכון בדבריו לפנות למשפחת זאבי וקרא לה להגיע לפשרה עם אנשי חטיבת הפלמ"ח הראל בנושא הנצחתו של גנדי בשער הגיא וקרא לבני משפחתו של גנדי שלא להיעתר להצעה ולדחות אותם על הסף.
בסיום דבריו כינה את גנדי "האיש שמגלם בעיני יותר מכל יהודי אחר את הספרא והסיפא. אני מצדיע לך אלופי" וציטט את הפסוק שגנדי ז"ל נהג לסיים בו כל נאום במליאת הכנסת: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".