"סליחה? מפתיע לראות אישה חרדית במפלגה שמאלית?” תוהה מיכל צ’רנוביצקי, שעומדת בראש התא החרדי החדש של מפלגת העבודה לצדו של דניאל יטיב. עבור צ’רנוביצקי (36) תושבת אלעד, מפלגת העבודה היא הבית הפוליטי הטבעי שלה. “אני פה כבר שש שנים, ופעילה חברתית בכמה תחומים במקביל”, היא מספרת. “זה התחיל לגמרי במקרה, במפגש לא מתוכנן עם עמיר פרץ. הוא אמר לי: ‘למה שלא תהיי פעילה אצלנו?’ בהתחלה זה נראה לי מופרך, אבל ככל שהזמן עבר זה נראה לי מאוד טבעי. זו מפלגה חברתית, עם ראייה סוציאל־דמוקרטית שהיא גם מקובלת על הציבור החרדי, בקטע המדיני דעתם חופפת לדעת הרבנים, שכבר מזמן קבעו שבשביל שלום אפשר לסגת משטחים, אז איפה פה הסתירה? גיוס בני ישיבות? מי שלומד – שילמד, ומי שלא - שיתגייס. כל העמדות האלו לא מנוגדות בשום צורה לתפיסות עולם מקובלות מאוד בחברה החרדית. אני הרבה פחות מבינה מה יש לחרדים לחפש במפלגות ימניות”.
החרדים של "העבודה": "הליכוד פוגע בנו, אין לנו מה לחפש בימין"
מיכל צ'רנוביצקי ודניאל יטיב לא מתרגשים מהביקורת שעורר המהלך ההיסטורי של הקמת תא חרדי במפלגה שנמצאת בצד השמאלי של הפוליטיקה, או מתגובות הרבנים
גם יטיב, רכז קורסים בן 27, נשוי ואב לשניים מבני ברק, לא מבין למה תא חרדי במפלגת העבודה נשמע לרובנו קצת כמו דג מחוץ למים. “מי שהשאיר את החרדים מחוץ לממשלות שלו בינתיים זה הליכוד, מי שפגע בחרדים זה הליכוד”, הוא אומר. “יש שלושה נושאים על הפרק: מדיני, חברתי והחוסן הדמוקרטי של ישראל. ברגע שיש הסכמות כלליות על נושאים האלו – אין בעיה להיות חבר במפלגת העבודה, גם אם אני לא מסכים עם כל פרט קטן במצע שלה. נכנסתי לפעילות הזאת אחרי הבחירות האחרונות. ראיתי שאם אשב בבית זה לא מה שיעזור והחלטתי ללכת בכיוון הזה”.
חישבו מסלול מחדש
התא החרדי במפלגת העבודה הוקם לפני כחודשיים, בין היתר בידי צ'רנוביצקי ויטיב, ומאז מאות חרדים התפקדו למפלגה. בתחילת השבוע אישרה ועידת מפלגת העבודה את הקמתו באופן רשמי. אך עד לפני כמה שנים ייסודו של תא כזה בעבודה היה נשמע כמעט כמו מדע בדיוני לנוכח הקרע שהיה בין המפלגה הזו לציבור החרדי לאורך שנים רבות.
הקשר בין החרדים לבין תנועת העבודה ההיסטורית החל אי שם בשנות ה־20 של המאה הקודמת. “החרדים הבינו אז שהכוח מצוי בידי הציונים, ומפא”י הייתה הכוח הפוליטי החזק ביישוב, עוד לפני קום המדינה”, מסביר ד”ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. “היו אז מכסות של אשרות כניסה לארץ, ולאגודת ישראל היו אחוזים. אחרי השואה הייתה קרבה יותר גדולה בין החרדים לאנשי מפא”י בזכות ההתרגשות מהקמת המדינה. זה חרג מהפוליטיקה. היה, כמובן, הסטטוס קוו. במשך רוב שנות שלטון מפא”י החרדים היו אופוזיציה מנומסת. מפא”י שמרה גם על האוטונומיה החרדית וגם על הסטטוס קוו”.
מערכת היחסים בין העבודה לציבור החרדי הגיעה לשפל ב"נאום השפנים" המפורסם שנשא ב־1990 הרב המנוח אלעזר מנחם מן שך, מנהיג החרדים הליטאים, בעיצומו של התרגיל המסריח, שבו אמר שיש "קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים... מערך זה דבר קדוש? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה". למעשה, בנאום זה הכריע הרב שך שיש ללכת עם הליכוד ולא עם המערך.
מאז עברו כמה מערכות בחירות. הבוחרים הלכו ימינה, והציבור החרדי יישר קו, גם בעמדותיו וגם בנאמנות של נציגיו לממשלות הימין שהוקמו כאן בעשורים האחרונים. עד השנים האחרונות לא ממש התנהל קרב על הקול החרדי, שנותר נאמן למפלגות הוותיקות ש”ס ויהדות התורה ונחשב לטריטוריה אבודה עבור הימין והשמאל גם יחד, אך נדמה שהמצב השתנה.
“חברת הלומדים החרדים פשוט קרסה כלכלית, והמערכת הייתה חייבת לשנות את עצמה”, מסביר ד”ר מלאך. “יש יותר חרדים באקדמיה, בשוק העבודה ובצבא, ובין היתר עולה צורך בציבור החרדי לביטוי פוליטי. חומת ההתבדלות פשוט הפכה לנמוכה יותר. כשהחרדי הולך לעבודה, יש לו ממשק עם החילוני, יש פחות הסתגרות, וזה מוביל לשינויים מסוג זה וכמובן, מביא לירידה בכוח המסורתי של הרבנים”.
מה המשמעות של מהלך כזה?
“הייחודיות של המהלך הזה היא כפולה: ראשית, מתארגנת פעילות שהיא מעבר למפלגות חרדיות קלאסיות. שנית, הפעילות נערכת בשמאל. העובדה שיש פומביות למהלך, והוא לא נעשה בסתר, בהחלט מעידה על חידוש. המהלך הזה כל כך משמעותי כי באופן מסורתי, החרדים חשים קרובים יותר לימין. יש רגש של ‘זו המולדת וזו הארץ’. סוגיית הכיבוש לא כל כך מעניינת אותם. העובדה שיש פומביות למהלך הנוכחי, והוא לא נעשה בסתר, מעידה בהחלט על חידוש”.
בין היתר, מהלך כזה גם מבטא את האכזבה הקיימת בקרב “המערכניקים החדשים” מהפוליטיקאים החרדים. “הרבה מהפוליטיקאים החרדים הולכים אחרי גורמים מאוד קיצוניים בתחום הדתי, ולא לכולם כאן זה מתאים”, אומר אחד המתפקדים הטריים לתא החרדי, שביקש להישאר בעילום שם. “יש כל מיני קבוצות קיצוניות שקיבלו כוח רב מדי, והן משפיעות הרבה יותר ממה שהן השפיעו פעם. לכן, אנו מחפשים גם חלופות אחרות ולא מתעקשים להצביע לפי מה שהרב אמר”.
בעוד במפלגת העבודה מדובר בתא חדש, בליכוד קיים תא חרדי כבר שנים. “יש בקרב האוכלוסייה החרדית 15%, נכון לבחירות האחרונות, שלא מצביעים למפלגות חרדיות”, אומר ד”ר מלאך. “זה אומר כמה עשרות אלפי קולות שהמשחק עבורם הוא פתוח. מדובר בכשני מנדטים, אבל לפי הסקרים שלנו, רק 5% מהחרדים מגדירים את עצמם ככאלו שקרובים בדעות שלהם לשמאל”.
“לחרדים אולי קל יותר להצטרף לליכוד כי הם בשלטון”, טוען יטיב. “זה מראה שמי שכן מצטרף לעבודה עושה את זה מתוך אמונה. זה לא מפקד ארגזים. אני רואה במפלגה אנשים מכל הזרמים, צעירים אידיאליסטים שאוהבים את המדינה. יש חבר’ה חרדים שאומרים לי: ‘כל הכבוד שהרמתם את הכפפה’”.
קלישאה נפוצה בקרב פעילים פוליטיים חרדים היא שיש במגזר חופש הצבעה, אך לא חופש בחירה. למרות זאת, ולמרות הרבנים, בבחירות האחרונות קיבלה מפלגת העבודה אלף קולות בבני ברק. “זה נעשה בלי עבודת מטה, בלי שמישהו דיבר איתם, מצביעים חופשיים”, מדגיש יטיב. “אני חושב שאפשר לצרף עוד. מפלגת העבודה תחזור לשלטון, והחרדים בה לא יהיו עלה תאנה כפי שאולי חושבים עליהם היום”.
שנים של פריחה
צ’רנוביצקי, שגדלה בבני ברק במשפחה חרדית והתמודדה בעבר בבחירות למועצת עיריית אלעד, היא פעילה בולטת במפלגת העבודה בשנים האחרונות. “בהתחלה שאלו אותי מה הקשר ביני לבין השמאל”, היא מספרת. “יש דיון בין ימין לשמאל בחברה החרדית, ואנשים אוהבים לשמוע דעות אחרות”.
איך זה התקבל? ספגת נאצות או קיבלת תמיכה?
“ברור שיש ויכוח, וזה לא קל להגיד שאת מהשמאל, אבל יש עוד תגובות. יש אנשים שאומרים שהם חושבים כמוני, ולא מעט. בבית שלי אף פעם לא עיקמו את האף. דווקא לצאת החוצה היה נורא קשה, אבל זה כבר סיפור אחר”.
מה יותר קשה להיות: שמאלנית במגזר החרדי או אישה בפוליטיקה?
“אני לא חושבת על זה ככה, כי המאבק הוא בדמי. אני עושה את זה כי אני אוהבת את זה, זה לא כמו עבודה שאתה עושה כי אתה חייב. אבל אם מסתכלים בראייה יותר רחבה, מבינים שהרבה יותר קל לאישה חרדית שרוצה להיות פעילה פוליטית לעשות את זה במסגרת חילונית, כי הרי אי־אפשר לעשות פעילות פוליטית במסגרת מפלגה חרדית. אז התשובה היא שיותר קשה להיות אישה”.
לטענתו של ד”ר מלאך, על רקע השינוי שחל אט־אט במעמדה של האישה בחברה החרדית, אין זה מפתיע שגם מאחורי התא החרדי עומדת אישה. “חלק מהשינוי בתפיסה החרדית נוגע גם לשינוי במעמד האישה בחברה החרדית”, הוא אומר.
יש מי שטוענים שהפתיחות של החברה החרדית בעת הזאת מסכנת את עצם קיומה.
מלאך: “להיות חרדי זה לא רק ללבוש בגד שנראה לנו מוזר ולהצביע בקלפי. יש עוד קווים לזהות הזאת. זו המוזיקה שאתה שומע, זה עולמך החברתי, זו תרבות שיהיו לה חיים גם אם החרדי ילך לעבוד ויצביע באופן חופשי. החרדיות ממש לא נעלמת, היא משתנה”.
יטיב: “אני ממש לא חושב שאנחנו בדרך להיעלם. להפך, אני חושב שהשנים האחרונות הן שנים של פריחה עבור החרדים, בעיקר בגלל השינויים”.
אך המהלך של צ’רנוביצקי ויטיב כבר הספיק לספוג גינויים בחברה החרדית. כך למשל, הרב מרדכי בלוי, יו”ר משמרת הקודש והחינוך, תקף בראיון לאתר “בחדרי חרדים” את מייסדי התאים החרדיים בליכוד ובעבודה וכינה אותם “אנשים הזויים”, “לא חרדים” ו”ליצנים”. צ’רנוביצקי מצדה אינו מוטרדת מחצי הביקורת שמכוונים נגדה. “הנושא הזה לא מעסיק אותי בכלל”, היא אומרת. “אם הרבנים חוששים, אז הם חוששים, ואתה תצטרך, כמובן, לשאול אותם. זה לא קשור אלינו. אם יש לך זירה להשפיע בה - אז תשפיע. מפלגת העבודה אמורה לדאוג לכלל החברה. אנחנו מפלגה של החברה הישראלית. במפלגה כזו צריכים להיות חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, בדואים וכמה שיותר סקטורים”.
יש לכם רצון להתקדם בפוליטיקה?
יטיב: “כרגע אני לא רוצה ללכת למקום הזה. אני לא רוצה להיבחר ולהתקדם במפלגה רק כי יש לי כיפה על הראש, אלא בזכות הדעות שלי”.
“פעילות פוליטית אינה חייבת לקרות בהכרח בכנסת”, אומרת מצדה צ’רנוביצקי. “יש הרבה ארגוני עובדים, יש לא מעט מקומות להשפיע בשלטון מקומי. יש הרבה עבודה לעשות בכל מיני תחומים, הכנסת זו לא הזירה היחידה שאפשר לעשות בה שינויים. אותי מעניין, למשל, איך מטפלים בנשירה ממוסדות חינוך חרדיים. זו בעיה מאוד קשה אצל החרדים ואיש לא מטפל בזה, גם לא ביחס שמקבלות המורות החרדיות מהממסד”.
את הפעילות המפלגתית שלה צ’רנוביצקי משלבת עם עבודה בהיי־טק וגידול ילדים. “אני לא עושה ספורט ואני לא ישנה כמעט”, היא מספרת. “הבית שלי מבולגן כל הימים, אני לוקחת איתי את הילדים לכל מקום. יש לי ילדה בת שבעה חודשים, והיא הפעילה הפוליטית הכי צעירה במדינה. אם אני מעזה להגיע בלעדיה, ישר שואלים אותי איפה היא. ההורים מאוד עוזרים, זה ממש לא קל, אבל אני מסתדרת”.