במערכת הפוליטית מנסים להגיע להבנות עם תושבי עמונה כדי למנוע פינוי אלים של המאחז, ואף החלו במגעים מאחורי הקלעים עם מנהיגי היישוב, לאחר שהתושבים דחו שלשום בלילה את המתווה לפינוי שהציעה הממשלה. כעת שני הצדדים נערכים לפינוי המאחז והריסת מבניו בימים הקרובים, ולכולם ברור שהדבר לא יתנהל על מי מנוחות.
בתום ישיבה שארכה עשר שעות החליטו תושבי המאחז שלא להתחייב על עזיבה מרצון בתמורה להסדר שהוצע להם - התיישבות במקום זמני ואחריה מעבר למגורי קבע בנקודה אחרת ביו"ש. ההסדר שהוגש לתושבים הציע חמש חלקות חלופיות שגודלן 57 דונם, אולם התברר כי המדינה הייתה יכולה להתחייב בינתיים רק לגבי חלקה אחת בלבד, שבה ישתכנו לפי התוכנית רק 11 מתוך כ־40 המשפחות המתגוררות במאחז. באשר ליתר החלקות הציעה הממשלה לתושבים להיכנס להליך מזורז של הסדרה ואישור מתוך כוונה להעתיקם למקום הזמני בתוך כחודש.
מנגד החלו במערכת הביטחון ובמשטרה כבר לפני מספר שבועות להיערך לתרחישים שונים, ובהם עימותים אלימים עם ציבור גדול של מתנחלים ותומכיהם מהמאחז ומחוצה לו. שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר אתמול בכינוס לימוד באילת: "אני מקווה שיימצא פתרון ברגע האחרון ושלא נצטרך להתעסק בהתנגדות אלימה. יש רצון ונכונות ללכת לקראת תושבי עמונה ככל האפשר. עם זאת, אנו נערכים לפינוי באמצעים מינימליים, ללא אלימות, אך לא הכל תלוי באנשי מערכת הביטחון. עלינו להתנהל בזהירות ובאחריות ולחכות ל־21 בינואר (יומו הראשון של נשיא ארה"ב הנכנס דונלד טראמפ בתפקיד - ד"ס), כדי שלא להביך את הממשל הנוכחי ולא את הממשל הנכנס".
אתמול הייתה הדרך לעמונה מלאה בנערים ובנערות עטופים היטב בדרכם לגבעה לחיזוק תושביה לקראת פינויה. בכניסה – מצבור צמיגים מוכנים לבעירה. מאות צעירים הולכים בשבילי הגבעה, בקור המקפיא הצורב את הפנים. משפחות היישוב פותחות את בתיהן ומוזגות להם מרק חם.
"פשוט עבדו עלינו"
כדי להסביר מדוע דחו תושבי המקום את המתווה שהוצע להם, כינס מטה המאבק מסיבת עיתונאים ובה הסביר ראש המטה אביחי בוארון כי לאורך כל השנה נאבקו אנשי עמונה להישאר על ההר, ומאבק זה הביא לידי הישגים רבים להתיישבות כולה. "לצערנו, בישורת האחרונה נותרנו מחוץ לחוק ההסדרה. נותרנו מול אמת מרה של גירוש צפוי: הרס הבית והיישוב וטראומה לילדינו ולנו".
בוארון הדגיש כי הוא קורא למאבק עממי ובלתי אלים, תוך כבוד לכוחות הביטחון שיוציאו את הפינוי אל הפועל. באשר למתווה אמר בוארון כי למרות מה שנאמר לתושבים בעל פה בתחילת השבוע, המתווה הכתוב מתאר מציאות אחרת לגמרי, ובה רק רבע מהתושבים יישארו על הגבעה, ולגבי שאר המשפחות אין התחייבות ממשלתית כלל. "היינו מוכנים לספוג את הרס ביתנו הפרטי, ובלבד שיישאר יישוב יהודי על ההר", הוסיף בוארון, "אך המתווה שהוצע לנו אינו מספק כל ודאות או התחייבות כי אכן נצא מבתינו לבית חלופי. המדינה אף איננה מתכוונת לכרוך בין עזיבתנו את ביתנו ובין מימוש המתווה".
כנגד הפער בין הכותרת "עמונה תישאר על ההר" מתחילת השבוע לבין המתווה בפועל, יצאה נחרצות גם תושבת המקום, אילת וידל. "פשוט עבדו עלינו", היא אמרה. "אני לא מאשימה את בנט, אולי גם אותו השלו, אבל אני מאמינה שאם היו עושים עבודה פוליטית ומשפטית עיקשת יותר – היינו יכולים להישאר".
וידל מספרת על התחושה ביום שאחרי ההחלטה. "זאת הקלה עצומה של התרת ספקות. בלאו הכי היו הורסים, לפחות ככה אנחנו הולכים בראש זקוף ולא מתפשרים על איזה מתווה מבזה".
"בסופו של דבר, התבקשנו לקפל את הדגל תמורת לא יותר ממשאלות לב", אומרת זיוה כ"ץ, תושבת המאחז בשבע השנים האחרונות. "בשנתיים האלה עברנו, היישוב והמשפחה, מסכת קשה של מתחים, עליות וירידות שרק מי שעמד לבדו מול מערכת המשפט בישראל מכיר. עמדנו מול מפלצת ההרס. אין דרך אחרת להסביר את היוזמה הנלהבת של הפרקליטות ושל בג"ץ להרוס יישוב שלם בגלל 2% חלקות שבבעלות ערבים".