דו"ח מבקר המדינה על מחדלי מבצע "צוק איתן" יתפרסם מחר הקרוב וכבר כעת מעורר סערה. אלוף במילואים יעקב עמידרור לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, מזכירו הצבאי של שר הביטחון וראש חטיבת המחקר באמ"ן, התייחס לדו"ח בראיון לבן כספית ואריה אלדד ב-103FM. "אנחנו יותר מדי מוכי תחקירים וחקירות של בדיעבד ויש בזה תועלת מאוד מאוד קטנה, וככל שיש יותר חקירות ככה התועלת שבהן יותר קטנה", אמר. "ברוב דו"חות מבקר המדינה אין טעם כי השאלה שהוא שואל היא לא השאלה האמיתית. השאלה היא, על סמך מה שהיה, מה ניתן לעשות יותר טוב בעתיד. את זה הוא לא שואל, וגם לא עונה, אז זה חסר משמעות".



"הרבה פעמים חוכמת המבקר היא חוכמה שבדיעבד", הדגיש עמידרור. "נניח שהמבקר צודק בכל טענותיו, אבל נאמר שבאותה עת מערכת הביטחון הייתה עסוקה עד מעל לראש בעוד חמישה נושאים, שלא בוקרו ולכן לא מדברים עליהם עכשיו. ואז בזמנו מישהו אמר, שהסכנות ההן יותר גדולות מהסכנות האלה, אז בוא נתעסק איתן קודם. בסוף הן לא קרו, אבל אי אפשר היה לדעת מה יקרה. לכן תמיד המבקר ימצא שמשהו היה חסר.



"מי שעסק בדברים האלה הרבה שנים מבין שזו הבעיה העיקרית. נאמר שנעמוד מחר בפני מצב דומה ומישהו יחשוב שא', ב' ו-ג' יותר חמורים מ-ד', אז הוא יקדיש להם יותר זמן ובסוף יקרה ד', נו אז מה? לכן מראש טענות המבקר, שהן בדרך כלל נוהליות, על מספר הדיונים שנעשו והמספר שהיו צריכים לקיים, או מישהו היה צריך להיות יותר בוטה או פחות בוטה, כאשר הן מוצאות מההקשר ההיסטורי של אותה עת, מהקונטקסט, ורק מסתכלות על הבעיה הצרה, כמעט ולא תורמות ללהיות יותר טובים".



עם זאת הדגיש עמידרור: "בשום פנים ואופן אסור ליצור מצב שבו דברים לא נבדקים בראייה לאחור, כדי לבדוק איפה היינו יכולים להיות יותר טובים ובואו נשפר לעתיד. הבעיה היא שכל דבר כזה הופך להיות מיד עניין אישי. ובגלל שהעומס כל כך גדול וכל אחד מתגונן אישית, קשה מאוד להפיק לקחים. אני בעד השיטה הבריטית, שלא מחפשים לערוף ראשים, ולהגיד שההוא אמר ככה וההוא אמר ככה, אלא מחפשים מה אפשר לעשות יותר טוב בעתיד. עזבו רגע את מה שהיה, מה שהיה מת. עכשיו צריך לשאול את עצמנו איך לעשות יותר טוב".



 "זה לא נכון שלא עשו" 






אלדד טען שאחרי חטיפת גלעד שליט ב-2006 מבקר המדינה אמר מה צריך לעשות מול המנהרות ולא עשו דבר. "זה לא נכון שלא עשו, אבל לא הגיעו לפיתרון", השיב עמידרור, "נאמר שהוא אמר את זה, ואחרי שהוא אמר נשארו אלה שצריכים לטפל. והם השקיעו בשלושה דברים אחרים. האם ניתן היה לעשות יותר? אני מניח שאם מישהו היה חושב שזה מה שעומד לקרות, הוא היה מטפל. מאז המבצע האחרון עברו שנתיים וחצי והשקיעו בנושא 2.5 מיליארד שקל.



וגם היום, אם ניקלע לכזה אירוע, נעמוד מחדש מול חלק מאותן בעיות מולן עמדנו, כי אין לזה פיתרון קל ופשוט, ועוד לא נמצאה 'כיפת ברזל' נגד המנהרות".


כספית הזכיר שב-2013 ראש הממשלה הגדיר את המנהרות כ"איום אסטרטגי", ולמרות זאת צה"ל הגיע ב-2014 ל"צוק איתן" בלי תורת לחימה, בלי ציוד מתאים ובלי אימונים. "אף אחד לא ידע מה לעשות כשנתקלו במנהרות, וזה מחדל", אמר.



עמידרור השיב: "זה מזכיר לי את טילי הסאגר במלחמת יום הכיפורים. מבחינה מודיעינית ידעו עליהם הכל ובמלחמה הם הכו בנו קשה. מישהו בא לגולדה ודיין בטענות לסאגרים? יש דברים שהם באחריות הצבא. אם יסתבר שצה"ל לא התאמן ולא הייתה לו תורת לחימה וטכניקות מתאימות, זו בעיה כלפי הצבא וצריך לשאול איך מונעים כזה דבר בעתיד. אחרי יום הכיפורים הקימו מחלקה מיוחדת בראשות אלוף משנה שכל תפקידו היה לומר מה יש לאויב שלנו אין אליו תשובה. ברבות הימים המחלקה הזו גוועה ונעלמה. אולי יש פה לקח, אבל לבוא בגלל זה לשר הביטחון או בוודאי ראש הממשלה? זה נשמע מופרך מעיקרו".