יום לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי ישקול לאפשר את חידוש הביקורים של שרים וחברי כנסת בהר הבית בעוד כשלושה חודשים, עתר הבוקר (שלישי) חבר הכנסת יהודה גליק (ליכוד), הידוע בפעילותו למען עליית יהודים לאתר הקדוש, לבג"ץ בדרישה להוציא צו ביניים שיבטל את איסור הביקורים בהר הבית ויורה לחדשם כבר בערב פסח הקרוב. העתירה הוגשה מטעם גליק והקרן למורשת הר הבית באמצעות עורך דין אביעד ויסולי והיא מכוונת נגד ראש הממשלה, השר לביטחון פנים, יושב ראש הכנסת, ועדת האתיקה של הכנסת, המפכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה.
גליק מבקש בעתירתו מבג"ץ להוציא צווים על תנאי, צווים מוחלטים וצו ביניים שיאפשרו את חידוש הביקורים בהר הבית באופן מיידי. בעתירה מוזכר כי בחודש אוקטובר 2015 פרסם ראש הממשלה הנחייה למשטרה שלא לאפשר עליית שרים וח"כים להר הבית עד הודעה חדשה מתוך כוונה לצנן את האווירה סביב הר הבית. מהודעת דובר ראש הממשלה משתמע מפורשות כי נתניהו נתן הנחייה אופרטיבית למשטרה למנוע מח"כים לעלות להר הבית והמשטרה ביצעה את הנחייתו.
בעקבות הנחיית נתניהו, פרסם יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ יצחק וקנין מש"ס, הנחיה הקובעת כי עלייה להר הבית תיחשב לעבירה אתית שתגרור סנקציה וזאת בעקבות פנייה של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך לוועדה. בעתירתו טוען חבר הכנסת גליק כי ראש הממשלה חרג מסמכותו כאשר נתן למשטרת ישראל הוראות אופרטיביות ככלל, ובנוגע להר הבית בפרט. צוין בעתירה גם כי ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים הפוסל לחלוטין את הוראותיו האופרטיביות למשטרה, שהן בלתי חוקיות מיסודן.
לטענת גליק, המשטרה פעלה בניגוד לחוק כאשר צייתה להוראותיו של ראש הממשלה בהקשר זה, שכן היא הפלתה את חברי הכנסת לרעה ביחס לכל אדם, בכל הנוגע לזכויות האדם היסודיות שלהם, ופגעה בחופש פעולתם, בסתירה גמורה להוראות החוק המורה על חסינות והפליה לטובה של חברי הכנסת, בכל הנוגע לחופש הפעולה והתנועה שלהם.
למשטרה, בראשות המפכ"ל, אומרים העותרים, אין ולא הייתה סמכות חוקית לפגוע בחסינות חברי הכנסת ולהרחיק את חברי הכנסת מהר הבית, אלא בנסיבות קיצוניות שלא התקיימו בתקופה הנדונה. נטען כי המשטרה נכנעה להוראותיו הפוליטיות של ראש הממשלה תוך הצגת מצגי כזב לחברי הכנסת אילו מדובר בשיקולים ביטחוניים.
לחילופין, נאמר בעתירה: "אף אם הייתה סיבה מוצדקת כלשהי להרחקת חברי הכנסת מהר הבית בחודש אוקטובר 2015, הרי שסיבה זו חלפה מן העולם כעבור חודשים ספורים לאחר מכן, ומאז רק שיקולים פוליטיים עומדים בשורש האיסור על חברי הכנסת לעלות להר הבית, חרף המצגים הכוזבים של המפכ"ל לחברי הכנסת".
עוד נאמר כי ועדת האתיקה של הכנסת חרגה מסמכותה כאשר קבעה מראש באורח גורף כי עליית חברי כנסת להר הבית עלולה להוות הפרה של כללי האתיקה ואפשרי שתגרור הטלת סנקציות על חברי הכנסת שיפעלו בניגוד להחלטה זו. ציות המפכ"ל והמשטרה להוראות הנובעות משיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה הינו אסור ופסול במשטר דמוקרטי, ועומד בסתירה גמורה לשלטון החוק.
לטענת גליק ניתן לפגוע בחופש התנועה של חברי הכנסת אך ורק מטעמים של ביטחון המדינה, ובהקשר זה אין חברי הכנסת שונים מכל אדם אחר. מאחר והחוק לא הקנה למשטרת ישראל כל סמכות בנוגע לביטחון המדינה, הרי שמשטרת ישראל מנועה מלהתערב או לפגוע בחופש התנועה של חברי הכנסת המוגן בחוק החסינות, ועל כן, יש להורות למשטרת ישראל בצו מוחלט להימנע מלפגוע בחופש התנועה של חברי הכנסת המוגן בחוק החסינות.
— yehudah glick (@YehudahGlick) March 28, 2017חבר הכנסת מהליכוד טען כי הפוליטיקאים מהדרג המדיני נמצאים בניגוד עניינים בכל הנוגע להחלטות הקשורות לחסינות חברי הכנסת, וכי אין להם את הסמכות להחליט בנושאים הנוגעים לכניסה להר הבית ככלל, ולחופש התנועה של חברי הכנסת בהר הבית, בפרט. השיקולים בעניין זה חייבים להיות שיקולים מקצועיים בלבד, ומבלי שלפוליטיקאים תהיה כל נגיעה בנושא.
לדבריו, חברי הכנסת עצמם אינם מהווים גורם סיכון ביטחוני בהיכנסם להר הבית: "איש אינו מצפה מהם שהם יתפרעו או יפעילו אלימות כנגד איש. ההערכה הספקולטיבית היחידה ביחס לכניסת חברי הכנסת להר הבית אומרת כי עלייתם עלולה להביא להחרפת המתיחות והסלמת האירועים בהר הבית וסביבתו, ואין בה כל ודאות שכך יקרה".
העותרים מסכמים ואומרים כי העתירה הוגשה לביטול תופעה ייחודית וחסרת תקדים בתולדות מדינת ישראל, לפיה חברי הכנסת הודרו מהר הבית לתקופה של למעלה משנה, בעוד שכל אזרח, תושב או תייר נכנסו למקום הקדוש ללא כל הפרעה או בעיה.