כנס לשכת עורכי הדין: היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט התייחס היום בנאומו להפגנות שנערכות זה חודשים רבים סמוך לביתו, במחאה על מה שהמפגינים טוענים כסחבת בטיפול בפרשיות ראש הממשלה בנימין נתניהו, והגן על המפגינים. "חופש הביטוי ובכללו הזכות להפגין הם מזכויות הייסוד במדינה דמוקרטית", אמר מנדלבליט. את פניו של היועמ"ש אל הכנס קידמו מספר מפגינים שנשאו שלטים שקראו לו להתפטר בשל "גרירת הרגליים בחקירות ראש הממשלה".
עם זאת הבהיר מנדלבליט כי אין בכוונתו לבצע קיצורי דרך בחקירות בגלל ההפגנות ואמר כי "יש להפוך כל אבן ולעשות ככל הניתן כדי לברור את האמת. אכיפת חוק איננה עניין פוליטי ואסור שתושפע משיקולים שזרים להליך הפלילי. השיקולים היחידים שניצבים בפנינו ואין זה משנה אם זה נבחר ציבור או מישהו אחר הם השיקול הראייתי להוכחת עבירה פלילית להגשת כתב אישום. ההחלטה על הגשת כתב אישום תתקבל אך ורק על בסיס האינטרס הציבורי. לעולם לא נהיה מונעים משיקולים זרים".
פרקליט המדינה: "פרשות רה"מ נחקרות באינטנסיביות, לא נקבל החלטה בדין הכיכרות"
גם פרקליט המדינה שי ניצן התייחס בנאומו שנשא בכנס לחקירות ראש הממשלה, ואמר כי הן "נחקרות באינטנסיביות על ידי המשטרה והפרקילטות ובלווי אישי של היועמ"ש. השיקול היחיד העומד לנגד עיניו הוא חקר האמת. לא תישאר אבן בלתי הפוכה בחקירה".
ניצן התייחס גם להפגנות ואמר כי הלחץ לא יישנה את החלטת הפרקליטות, ואם יוגש כתב אישום נגד נתניהו, הוא יהיה רק לפי הראיות שאותן תלקט הפרקליטות. "אני שומע שוב ושוב מצד גורמים שונים קריאות רבות לקבלת החלטה מידית" אמר והוסיף כי אם הפרקליטות תיכנע ללחץ ו"תקבל החלטה לפני שהחקירה מוצתה, פשוט נמעל בתפקידנו. אסור שקריאות מעין אלה ישפיעו עלינו. עלינו לקבל החלטה בתיק לפי דיני הראיות ולא דיני הכיכרות. תנו לנו לעבוד. תנו למשטרה למצות את החקירה ולנו להחליט רק לפי שיקולים ענייניים".
"הציונות לא תמשיך לכוף ראשה בפני מערכת זכויות הפרט"
לפני כן, נאומה של שרת המשפטים איילת שקד בכנס נקטע בצעקות פעילי שמאל, כאשר קומץ אנשים מהקהל החלו לצעוק לעברה ולהאשים אותה בניהול "מדינת אפרטהייד". לאחר ההפרעה, הוציאו המאבטחים במקום את המפגינים מהאולם ונאומה של שקד נמשך. במהלך נאומה התייחסה שקד למתח שבין זכויות הפרט בישראל לבין היותה של המדינה מדינת הלאום של העם היהודי, וטענה כי "הציונות הפכה לשטח המת של המשפט.
"שאלת הרוב היהודי אינה רלוונטית בשום מקרה", טענה שקד אל מול מערכת המשפט, "היא לא רלוונטית כאשר אנחנו מדברים על המסתננים מאפריקה שהשתכנו בדרום תל אביב והקימו בה עיר בתוך עיר, תוך דחיקת תושבי השכונות, ותגובת מערכת המשפט בישראל היא פסילה ופסילה חוזרת של החוק המבקש להתמודד עם התופעה".
השרה הדגישה: "מערכת זכויות הפרט בישראל היא עניין שהוא כמעט מקודש בעיניי", אך סייגה את דבריה והוסיפה כי "לא כשהיא מנותקת מכל הקשר. לא כשהיא מנתקת את עצמה מהייחודיות הישראלית, מהמשימות הלאומיות שלנו, מהזהות שלנו, מההיסטוריה שלנו, מהאתגרים הציוניים שלנו. הציונות אינה צריכה להמשיך, ואני אומרת כאן – גם לא תמשיך, לכוף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים.
"רק מהפכה מוסרית ופוליטית בסדר גודל דומה לזו שחווינו בשנות התשעים, כזו שתעניק אישור מחודש להישגי הציונות ועמדותיה המרכזיות מאז ראשיתה, תוכל להפוך את המגמה הבעייתית. 'חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי' שנעביר במושב הקרוב של הכנסת עושה בדיוק את זה. הוא שינוי כולל. הוא מהפכה מוסרית ופוליטית. הוא פרדיגמה חדשה ביחס לכל מה שעברנו בחצי היובל האחרון", סיימה השרה את דבריה.
נאור: "פסיקת בג"ץ - בעקבות הסדר הממשלה"
לפני שקד, דיברה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, והתייחסה להחלטת בג"ץ בנוגע לגירוש מסתננים למדינה שלישית, וטענה כי רבות מהתגובות ניתנו לפסק הדין הטילו את האשמה על בית המשפט העליון, כשלטענתה האצבע אמורה להיות מופנית אל הממשלה. "כפי שציינו בפסק הדין, הדין בישראל והדין הבינלאומי מאפשרים כעיקרון להרחיק שוהים שלא כדין ללא הסכמתם ובניגוד לרצונם. זו מהותה של הרחקה להבדיל מיציאה מרצון", אמרה נאור, אך הבהירה כי "במקרה הנוכחי, ההסדר הספציפי שהמדינה עצמה היא זו שגיבשה אותו עם המדינה השלישית הרלוונטית אינו מאפשר להרחיק מסתננים ללא הסכמתם", ופירטה כי "במהלך דיון שנערך במעמד צד אחד ביום 9.10.2016 הצהיר נציג המדינה במפורש כי "מוחזק במשמורת שעומד על דעתו ואומר עד העלייה למטוס שאין הוא מוכן להיות מורחק לא יגורש בכפייה".
"אלה דברי נציג המדינה וזו אינה קביעה שלנו", הדגישה נאור, "מאחר שנדרשת כאמור הסכמה, הסכמה שכזו נדרשת להיות מדעת, חופשית ומרצון – כפי שחזרנו ושנינו בשורה ארוכה של פסקי דין קודמים, הן בנוגע למסתננים הן בנוגע לתחומים אחרים. משזו ההסכמה הנדרשת, ברי כי לא ניתן להחזיק מסתננים במשמורת לצורך השגת ה"הסכמה" כביכול. אם היינו אומרים אחרת, היה בכך כדי לעקר את דרישת ההסכמה מתוכן".