מרים נאור על מתווה הכותל: "זה פתרון ראוי, למה לבטלו?"

מתווה הכותל הוא כינוי להחלטת ממשלה מינואר 2016 (החלטה 1075), שעיקרו הקמת רחבה משותפת. ההחלטה, שהתקבלה ברוב של 15 מול חמישה, קבעה שממשלת ישראל תיישם את המלצות הצוות המייעץ לסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי, בראשות היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש) עו"ד אביחי מנדלבליט. זאת, לאחר כמעט שלוש שנות משא ומתן, בו ישבו נציגים מטעם החרדים, נשות הכותל, קונסרבטיבים ורפורמים, והולידו המלצות שגובשו מתוך קונצנזוס משני צדי המתרס.

ההחלטה קבעה כי תוקם רחבת תפילה ייעודית חדשה בחלק הדרומי של הכותל המערבי ובצמוד לרחבה המוכרת. לפי ההחלטה, הרחבה תהווה חלק אינטגרלי מהכותל ותנוהל על ידי מועצה שבה תשב בין היתר נציגות של נשות הכותל. כמו-כן, היא תכלול אפשרויות תפילה שאינן רק אורתודוקסיות.

אולם, לאחר למעלה משנה שלא נעשה דבר לקדם את המתווה, באפריל האחרון החליט בג"ץ להוציא צו על תנאי בעתירה המתוקנת. ביוני החליטה הממשלה להקפיא את יישום המתווה, נוכח התנגדות המפלגות החרדיות.

בתשובה שהגישה המדינה לצו על תנאי ביולי 2017, טוענת המדינה כי עבודות שיפוץ שטיבן אינו ברור שעתידות להתבצע בקשת רובינסון (בתקציב נמוך הרבה יותר מהתקציב שתוכנן על פי המתווה), וכן הקמת ועדת היגוי של משרד ראש הממשלה שתנהל את המקום לצד החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי – נותנות מענה לטענות שמועלות בעתירה.

בסרטון הסברה שהוציאה תנועת נאמני תורה ועבודה הוצגה הצעה למתווה חדש שיהווה פשרה בין הדתיים ליהודי התפוצות בסוגייה. תהלה פרידמן, יו"רית התנועה, הסבירה כי "לא סביר שהמאבק סביב הכותל יתנהל בין החרדים לבין הרפורמים. שתי הקבוצות חשובות אך לא מייצגות את כל העם היהודי, בוודאי לא את כל הציבור הישראלי, אנחנו צריכים ללמוד להסתדר". היא הוסיפה: "בואו לא נדבר רגע רק על איך מתפללים בכותל. בואו נדבר על איך מנהלים את הכותל ואיך מתנהלים עם הכותל".