שנת הלימודים החדשה, החלטות בג"ץ בנושא המסתננים וגם המתקפה של נתניהו על התקשורת. בכל זה עסק הבוקר (ראשון) שר החינוך נפתלי בנט, שהתראיין בגלי צה"ל וניסה להסביר את הכיוון אותו הוא מנסה למשוך את מערכת החינוך. בנט שיבח את התנהלות מערכת החינוך, והוסיף כי הוא מתכוון להוסיף עוד השנה בין חמישה לעשרה ימי לימודים, שצפויים לעזור להורים המתקשים לקחת הרבה חופשים ממקומות העבודה. כמו כן התייחס לאיומי השביתה בעקבות המחאה על האלימות נגד המורים.
"שנת הלימודים נפתחה כסדרה, שני מיליון תלמידים חזרו למעגל הלימודים, ויש זינוק במדעים ומתמטיקה. אני מקווה שבהידברות נכונה נוכל למנוע את השביתה המתוכננת, אנחנו פותחים שנה בצורה מאוד רגועה. אני לא יכול להבטיח כי צריך שניים לטנגו. פעם בחמש שנים נעשה מו"מ על השכר, ושנינו מעוניינים להעלות את השכר של המורים הראשונים. המשכורת נמוכה מדי, ואנחנו יודעים שאיכות הלימודים נקבעת על ידי איכות המורים".
"בשנים האחרונות אנחנו עושים שורה של צעדים שמהווים הקלה דרמטית לכיס של ההורים, השנה נכנסים צהרונים מסובסדים, שבמצב סוציו-אקונומי נמוך ישלמו רק 50 ש"ח בחודש, לא הגענו לחינם מלא, עוד לא. אני מבין ושותף באמצעות סבסוד לצהרונים מהכיס הפרטי של החופש הגדול. אני לא יכול באמצע שנת תקציב להביא תקציב, הקפדתי לא להעלות את תשלומי ההורים, לכן אני לא מקבל שיש תנועה לכיוון השני".
לגבי החופשות הוסיף: "אנחנו בדיאלוג רציף עם ארגוני המורים, ואני מתחייב שלא נפגע במורים בשום אופן. אנחנו צריכים מאות מיליוני שקלים כדי שיהיה אפקט, ואני אופטימי. היעד יהיה שיתווספו עוד חמישה-עשרה ימים, מקומות כמו איסרו חג, החגים באמצע שנת הלימודים. יש חופשות מאוד ארוכות, כמו פסח, שיוצרים בעיה מאוד קשה כי ההורים צריכים ללכת לעבוד.
על ההדתה: "תלמידי ישראל הם לא פראיירים, וגם ההורים שלהם לא. מערכת החינוך היא מצוינת. תמיד יש מה לתקן, מחנכים גם לערכים, ואנחנו הולכים ומשתפרים. אני צריך לצמצם פערים בפריפריה ובמרכז, דברים שלא היו מזמן. יש קו גרבוז שרואה בצורה שלילית כל סממן יהודי, אני לא חלק מזה. החוק קובע שצריך ללמד תורה, ציונות ומורשת יהודית, בצורה נהדרת על ידי מורי בתי הספר. זאת הליבה. אנחנו נמשיך לחנך לערכים הומניים, גם ערכים של כיבוד אב ואם, ונוציא
שרת המשפטים תקפה בחריפות את בג"ץ ואמרה שהוא עיוור לצרכים של דרום תל אביב
"איילת צודקת לגמרי, חרטנו את הנושא הזה על דגלנו כבר לפני שש שנים, להחזיר את האיזון. אנחנו מקדשים את זכויות הפרט, אבל גם מקדשים את האינטרס הלאומי, תמיד יש איזון מסוים. חוק השבות תקף רק לישראל, אבל בשם האינטרס של המדינה, אז עכשיו יטענו נגד חוק השבות. אנחנו צריכים שהאינטרס הלאומי יובא בחשבון בבג"ץ. בשנים האחרונות נתנו משקל עצום לזכויות הפרט".
40 אלף איש יפרו את האיזון?
"לך תגור שבוע או יום אחד יחד איתם. גם להם יש זכויות. אנחנו לא לשכת העבודה של אפריקה, מדובר על מהגרי עבודה, שאין לנו מחויבות על פי החוק הבינלאומי, ומצאנו פיתרון שבג"ץ פסל. השאלה היא מהו הביטוי הסכמה. כפייה זה לאזוק ולהעביר אותם בכפייה למדינות אחרות. העניין הוא שזה מקובל על המדינה השלישית, כי אמרו להם 'רוצה אני', אז זה בסדר. בג"ץ אמר שזה לא מספיק טוב. אני חושב שהפסיקה לא היתה נכונה, אני מכבד את זה. עכשיו או שנחזור למדינה השלישית או לחוקק חוק. אין דבר כזה חוק עוקף בג"ץ. הריבון שקובע ומחוקק הוא הכנסת".
מה אתה חושב על המתקפה של נתניהו על התקשורת?
"זוהי זכותו, הוא לא עובר על חוקי המשחק הדמוקרטיים, זכותו לערוך הצהרות כאלו והכל. אני לא מתכוון לתת עכשיו ציונים לראש הממשלה לנאום כזה או אחר. זה לא בלתי לגיטימי, זה משרת את מטרותיו".