בכפר האולימפי במינכן נחנך היום (רביעי), באיחור של 45 שנים, אתר לזכרם של 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו בספטמבר 1972 בידי מחבלים של ארגון ספטמבר השחור. בטקס חנוכת האתר השתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהמריא אמש לגרמניה עם רעייתו, נשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר, ראש ממשלת בוואריה הורסט זיהופר, ראשי הוועד האולימפי מישראל ומגרמניה וכן בני משפחות הספורטאים שנרצחו בטבח.



ריבלין הצהיר בנאומו בטקס במינכן כי 45 שנים אחרי הטבח הטרור הבינלאומי ממשיך לאיים ולפגוע באזרחים חפים מפשע. "יש שעדיין רואים בטבח הספורטאים מעשה גבורה, רק בשנה שעברה ציינה תנועת פת"ח את טבח הספורטאים כ'אירוע הירואי'. המרכז שאנו חונכים היום צריך להעביר מסר לעולם כולו: אסור להיות סלחניים לטרור. טרור חייב להיות מוקע בכל מקום ובכל תנאי. בברצלונה, בלונדון, בפריז, בברלין, בירושלים, ובכל מקום אחר. עלינו בני הקהילה הבינלאומית - לעמוד מאוחדים במאבק נגד הטרור נחושים להילחם בו ולהביס אותו. הטרור העולמי משתנה כל הזמן".


האנדרטה לזכר הנרצחים באולימפיאדת מינכן. צילום: רויטרס






הנשיא פנה בתחילת נאומו למשפחות הנרצחים והזכיר את הטבח הנורא שהתרחש. "ב-5 בספטמבר 1972 קצת אחרי השעה ארבע בבוקר הגיעו המחבלים הארורים לבניין בו שהתה הנבחרת הישראלית ברחוב קנולי 31. י"א ספורטאים, מאמנים ושופטים שחונכו על ערכי מוסר, וכבוד אנושי נכפתו, עונו, דיממו למוות ונרצחו באכזריות. השתתפות משלחת ספורטאים ישראלית באולימפיאדה דווקא על אדמת גרמניה - הייתה סמלית במיוחד. ספורטאי ישראל באו למינכן ברוח האחווה החופש והאחדות - האולימפיים. בין חברי הנבחרת היו גם בנים למשפחות ניצולי שואה. אבל, ברגע אחד, הכפר האולימפי הפך לשדה קטל. דגלה של האולימפיאדה הוכתם בדם. הטבעות השלובות - סמל האחדות והאחווה, נקרעו ממקומן. אולימפיאדת מינכן - הייתה לאולימפיאדת הדמים", אמר.

ריבלין ונשיא גרמניה. צילום: רויטרס


"המשפחה האולימפית התנכרה שנים ארוכות למחויבותה כלפי הנרצחים"

ריבלין ציין את העוול הנוסף שנעשה לנרצחים באי הנצחתם על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי: "אחינו שנרצחו לא היו רק בניה של מדינת ישראל. הם היו בניה של המשפחה האולימפית. משפחה שהתנכרה שנים ארוכות למחויבותה כלפיהם. The games must go on, כך אמר אז נשיא הוועד האולימפי, במשפט שייזכר לדיראון עולם. 45 שנים (כמעט חצי מאה) ציפו משפחות הקורבנות וציפתה מדינת ישראל לרגע הזה: חנוכת מרכז הנצחה ואנדרטה בכפר האולימפי. חלק מחברי המשלחת ההיא, ששרדו את הטבח, לצערנו כבר אינם בין החיים, ולפני כחודש הלך לעולמו מרים המשקולות, טוביה סקולסקי ז"ל. ועדיין אנחנו מצפים שיתוקן העוול ותהיה גם דקת דומיה לזכר הנרצחים בפתח המשחקים האולימפיים".

האנדרטה לזכר הנרצחים באולימפיאדת מינכן. צילום: רויטרס


"אני רוצה להודות לכם, בני המשפחות, ואנשי המשלחת, על שפעלתם ללא לאות להנצחת יקיריכם. אני רוצה להודות לקונסוליה הישראלית במינכן, ולקונסול הכללי לשעבר טיבי שלוסר, על היוזמה והביצוע. אני רוצה להודות לשר החינוך לודוויג שפנלה ולצוות שלו בראשות ורנר קארג על התגייסותם המלאה לקידום ההנצחה, וכן לראש ממשלת בוואריה הורסט זיהופר ולממשלה כולה על קידום אתר ההנצחה. ואני רוצה להודות לך נשיא גרמניה על החסות הממלכתית שאתה מעניק לרגע הקדוש הזה", אמר הנשיא.

נשיא גרמניה: "דווקא גרמניה לא הצליחה להעניק ביטחון לישראל"

נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר אמר בטקס: ״המשחקים ההם היו צריכים להיות משחקים עליזים והם גם היו בהתחלה. וכך חווינו אותם אנו וגם הספורטאים. הם היו צריכים להיות נינוחים ושמחים. הכל היה צריך להיות שונה מהמשחקים הקודמים בגרמניה כאשר המשטר הנאצי ניצל את המשחקים לתעמולה שלו. מינכן של 1972 היתה צריכה להראות דמוקרטיה, היא היתה צריכה להוכיח שהיא לא גרמניה של 1936. מארגני האולימפיאדה היו מופקדים בטחון הבאים מכל העולם ודווקא גרמניה לא הצליחה להעניק ביטחון לישראל. הביטחון עמד מאחורי הרצון להקל. זה לא היה רגע טוב לא בגרמניה ולא במינכן. רצו להציג גרמניה פתוחה, גרמניה חופשית, וזה נכשל באופן טראגי ביותר".
 
"הכפר האולימפי הפך לבמה של טרור פלסטיני. במה שהעניקה תשומת לב עולמית להפצה של פחד ואימה. במה לשנאתם האינסופית לישראל ולישראלים. אסור היה שזה יקרה. אבל כאן, אני יכול גם לדבר על ההווה, ישנם עדיין אנשים שלא חוששים להביע שנאתם נגד ישראל. יש עדיין אנשים שמבקשים לרמוס את חופש החיים שלנו באמצעות טרור והאמצעים העומדים ברשותם הינם אכזריים מאין כמותם. גם אנחנו חווינו את הטרור בשנים האחרונות. אנו צריכים להתמודד איתו ולחזק את הנחישות שלנו. הסכנות של הטרור הם גדולות אך הנחישות שלנו גדולה יותר. אנו נחושים להגן על צורת חיינו. להיות גרמני זה לומר גרמניה היא ארצי על כל יתרונותיה וגם לקיחת אחריות על כל עברה. הלימוד מההיסטוריה הוא הלקח עבור כל אלה המחפשים את עתידם בגרמניה", הוסיף.

הנשיא ריבלין ואילנה רומנו. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ


אילנה רומנו, אלמנתו של יוסף רומנו, אמרה בטקס חשיפת לוחות הזיכרון: "אז, אמרו כי אנו הישראלים הבאנו את הטרור לאדמת גרמניה וכי הטרור כוון רק כנגד ישראלים. חלפו 45 שנה וכולם נוכחים לדעת כי הטרור מכוון לעולם כולו. לו רק הבינו אז כי הרצח בכפר האולימפי יהיה יריית פתיחה של טרור בעולם כולו. במעמד זה אנו חשים את הכאב העמוק אך גם את תחושת הסיפוק והכרת התודה על הקמת המוזיאון. אנו חשים שזכר ספורטאינו לא נשכח. תבורך הקאנצלרית מרקל על מחויבותה להנצחת הטרגדיה. תודה לראש ממשלת בוואריה שהבטיח להקים את המוזיאון וקיים. היום הגיעה העת לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״.

בין הבאים באירוע היתה גם האצנית אסתר רוט שחמורוב, שהשתתפה באולימפיאדת מינכן ושמאמנה האישי, עמיצור שפירא, היה בנרצחים. הקמת אתר הזיכרון, שיכלול את סיפורם האישי של הנרצחים וסרט בן 20 דקות שיוקרן מסביב לשעון, התאפשרה בעקבות מאבק ממושך שניהלו אילנה רומנו, אלמנתו של מרים המשקולות יוסף רומנו, ואנקי שפיצר, אלמנתו של מאמן הסיף אנדרי שפיצר.


בטבח במינכן נרצחו משה וינברג, יוסף רומנו, יוסף גוטפרוינד, עמיצור שפירא, זאב פרידמן, אליעזר חלפין, אנדריי שפיצר, קהת שור, דוד ברגר, יעקב שפרינגר ומארק סלבין.