טיוטת חוק הלאום פורסמה היום (ראשון) לקראת הדיון המתוכנן בכינוס הוועדה המיוחדת האחראית לחקיקתו שיתקיים מחר. בטיוטת החוק נמצאו מספר סעיפים שעשויים לעורר מחלוקת ואף התנגדות לקראת חקיקתו בקריאה שנייה ושלישית בתחילת מושב החורף, כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו, ושותפיו הקואליציוניים בבית היהודי מעוניינים.
בטיוטת החוק שהתפרסמה לקראת הדיון ישנו דגש על חשיבותו של המשפט העברי בכל הנוגע לפסיקת בתי המשפט. כלומר, והיה ובית המשפט נתקל בסוגיה ולה לא ניתן מענה בחקיקה או בפסיקות קודמות יכריע בסוגיה על פי "המשפט העברי". בנוסח הקודם של הטיוטה נכתב על פי "החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", כעת בנוסח הנוכחי נוסף "המשפט העברי". תוספת זו עשויה להיתקל בהתנגדויות מצד האופוזיציה כמו גם מצד חלק מחברי הקואליציה. שכן, פסיקה על פי עקרונות המשפט העברי יכול ולא תתיישב עם עקרונות המודרניים שבמדינה דמוקרטית, בייחוד בכל הנוגע למעמדן של נשים ולא יהודים. תומכי החוק טענו לעומת זאת כי מדובר בעקרונות, בבחינת רוח, "המשפט העברי" ולא פסיקה אחד לאחד כמו בימי קדם.
קיסם במדורת מתווה הכותל
הצעת החוק גם דנה בקשר שבין מדינת ישראל לתפוצות ובנוסח העדכני נוספה מילה שעלולה לעורר התנגדויות. מעבר לצורך של מדינת ישראל לפעול לחיזוק הזיקה שבין יהדות התפוצות למדינה נכתב בהצעת החוק כי המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית וההיסטורית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות." בטיוטת הנוסח המתוקנת נוסף "לשימור המורשת הדתית" לצד המורשת התרבותית וההיסטורית. לאור המתיחות שבין ממשלת ישראל ליהדות התפוצות הלא אורתודוכסית, מתיחות שהגיעה לשיאה במשבר מתווה הכותל. עם זאת המילה דתית לא הוגדרה בהצעת החוק, ולא ברור האם המורשת הדתית של הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות יכללו תחת הגדרה זאת.
מוקש נוסף הוא הגדרתה של השפה הערבית בישראל. בעוד שהשפה העברית מוגדרת כ"שפת המדינה" לשפה הערבית יינתן מעמד שונה "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה; הכול כפי שייקבע בחוק" ישנה הצעת לנוסח חלופי שתיבחן בדיון והיא מבקשת אולי להסיר את ההתנגדות מצד חברי הכנסת הערבים "אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה" כלומר, להשאיר את מעמדה כשפה הרשמית בישראל על כנו.
האם ייחתם דיל עם כחלון?
במקביל להצעת חוק הלאום, הודיעו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד כי הם יקדמו את חוד יסוד החקיקה, שבו יוגדר באילו מקרים בג"צ יכול לפסול חוקים ובאילו מקרים הכנסת יכולה לעקוף את החלטת בג"צ ולחוקק חוק מחדש. שני החוקים הללו הם חלק מתהליך אותו מובילה הקואליציה בניסיונות להצר את סמכויותיו של בג"ץ. גם השר לוין ששקד על טיוטת חוק הלאום הנוכחית שהוגשה לראשונה על ידי ח"כ אבי דיכטר וגם השרה איילת שקד שמובילה את "חוק יסוד: החקיקה" מחזיקים בדעות כי בג"ץ חורג מסמכויותיו החוקיות כשהוא פוסל חוקים שחוקקה הכנסת.
לצורך קידום שני החוקים הקואליציה זקוקה למפלגת כולנו של כחלון. בעוד שבחוק הלאום ישנם תיקונים ספציפיים שעליהם מתעקשים בכולנו, נראה שב"חוק יסוד: החקיקה" יהיה לבית היהודי קשה יותר לגייס את כחלון. אחת הספקולציות במערכת הפוליטית היא שבנט יציע לכחלון לחוקק מחדש את את חוק מס דירה שלישית ללא התנגדות מצדם ובתמורה כחלון יתמוך בהצעת "חוק יסוד: החקיקה". לפי שעה לא ניתן אישור על כך מאף אחד מהצדדים.