ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גינה את כתובות הנאצה שרוססו הלילה (רביעי) בבני ברק נגד הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ואמר כי "כתובות מסוג זה ראויות לכל גינוי ואין מקומן בשיח הציבורי בישראל". בגרפיטי נכתב "משומד נאצי" ו"צלם בהיכל" והמעשה זכה לגינויים מכל קצוות הקשת הפוליטית.



יו״ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, אמר כי הוא "מביע שאט נפש מהכיתוב החמור שרוסס נגד ריבלין". אדלשטיין הוסיף כי "השיח הקלוקל שרווח במדינה מתדרדר מיום ליום ועלול להביא לפגיעה בנפשות ולכן על כולם לגנות מעשים מעין אלה ולפעול נגד תופעות של הסתה ביד קשה וללא רחם".


יו"ר 'יש עתיד' יאיר לפיד צייץ בטוויטר: "לכל מי שהסית נגד הנשיא אתמול 'והזדעזע' היום מכתובות הנאצה נגדו. מה חשבתם שיקרה?". ח"כ עמיר פרץ (העבודה) גם הגיב לכתובות הנאצה וכתב: "יש לגייס סופרטנקר לכיבוי מדורת השנאה המאיימת לכלות כל חלקה טובה במדינה".



יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג הגיב: "הנה זה בא: לפני יומיים אמרתי שתכף יכנו את הנשיא ריבלין בוגד. התחלנו בחמוצים ומהר מאד הגענו למשומדים נאצים. הפה שהתיר, נדרש מיידית לאסור ולעצור!".



מאוחר יותר דיבר הנשיא עצמו בפני מנכ"לים של רשויות מקומיות והתייחס לאירוע: "אני שמח לפתוח את הבוקר הזה במפגש עם אנשי ציבור במובן הטהור של המילה. לא פשוט לפעמים לשאת בתואר 'משרת ציבור'. לעתים הוא מביא אותך לקו האש, לנקודות העימות. אבל האמונה הפנימית בצמד המלים הזה 'משרת ציבור' היא חזקה מהכל".

ביום שני נאם בכנסת הנשיא והתייחס בדבריו למערכת היחסים בין הכנסת והממשלה לבית המשפט העליון. הוא טען כי אם בעבר פחד מהתחזקות בג"ץ על חשבון המחוקק, עתה התהליך התהפך, ודווקא עליו יש להגן. "לפני כעשור עמדתי לפני אחד מענקי המשפט הישראלי לדורותיהם, אהרון ברק, והתרעתי שההכרזה על המהפכה החוקתית הייתה למעשה הכרזה על הפיכה. אמרתי לו אז, ואני מצטט: 'כל הגדרה שמפרה את האיזון, כל מעשה שמבטא או אפילו רק מסמל, זליגה לתחומה של רשות אחרת, מחוללים מציאות של "דמוקרטיה כאוטית", של תוהו ובוהו מערכתי ומסוכן". 



הנשיא הוסיף: "כשלושה עשורים אחרי ההכרזה על ה"הפיכה החוקתית" ההיא, אני מבקש להצביע על מה שנדמה לי כתנועת הנגד של המטוטלת ההיסטורית, על מה שנראה שוב כהחלטה של הצמרת לבלבל את היוצרות בתוכה. אנו עדים היום לרוחות של מהפכה או הפיכה שנייה. הפעם, שלטון הרוב - הוא השליט הבלעדי. במקום 'היקום השפיט', אנו מוצאים את ה'יקום הפוליטי'. ותחת המציאות שבה 'הכל שפיט', צומחת המציאות שבה 'הכל פוליטי'. במהפכה הזאת, השליט הוא גם הקורבן. 'אנחנו נראה לכם מה זה', זהו פס הקול של המהפכה, תמה ממלכתיות מן הארץ ואחרינו המבול".