על רקע התנגדות היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש) אביחי מנדלבליט והשר לביטחון פנים גלעד ארדן ל"חוק ההמלצות", האוסר על המשטרה להגיש המלצות לכתב אישום בתום חקירה, הגיעו הבוקר (ראשון) תת ניצב (תנ"צ) ערן קמין, ראש חטיבת החקירות, ופרקליט המדינה שי ניצן לוועדת השרים, הדנה בנושא, כדי להגן על עמדת המשטרה והפרקליטות בסוגיה זו.
בפתח דבריו הסביר ניצן כי "שכשהמשטרה אומרת שאין תשתית, הפרקליטות לא משקיעה הרבה זמן בתיק. אם לא תהיה האמירה הזו, היא תצטרך להשקיע הרבה יותר". הוא הוסיף כי "הפרקליטות אינה חותמת גומי של המשטרה", ואף טען שיצטרך לקבל 100 תקנים חדשים באופן מיידי לאחר שהחוק יעבור.
"יש הנחיה מלפני 15 שנה של השר לביטחון פנים לשעבר עוזי לנדאו שהמשטרה לא אומרת אם היא ממליצה או לא ממליצה לגנוז. כתב אישום מוגש כשיש תשתית ראייתית ושיש עניין לציבור", אמר פרקליט המדינה, שהסביר: "הנוהל הוא שהמשטרה אומרת רק אם יש תשתית ראייתית. כמעט תמיד שהמשטרה ממליצה לגנוז גונזים. אם לא תהיה המלצה הפרקליט המלווה יצטרך לקרוא ביסודיות. אם כותבים שאסור להעביר - בשורה התחתונה אצטרך 100 תקנים נוספים. יש משמעות נכבדת לעמדת המשטרה".
לדבריו, "זו תהיה פגיעה בעבודת המשטרה ועבודת הפרקליטות. אני גם לא מצליח לראות את התועלת בהצעה. זה יגרום עינוי דין גם לחשודים וגם למתלוננים. יש גם זכות הציבור לדעת: למשל כשיש ראש עיר. הציבור זכאי לדעת שהמשטרה סבורה שהתגבשה תשתית ראייתית. אם תהיה המלצה כתובה או לא - לא יהיה שום שינוי אם יודלף, ואנחנו צריכים להילחם בכל כוחנו בהדלפות. אי אפשר לגזור מאותם מקרים בודדים שדלף כשיש עשרות אלפי תיקים".
כזכור, מוקדם יותר השר ארדן יצא במתקפה נגד החוק בנוסח הנוכחי שלו, זאת על רקע הצפי לאשר אותו היום בוועדת השרים לחקיקה, כשלדבריו, שהובאו בגל"צ, מדובר בחוק ה"מנוגד למהות עבודת המשטרה והחוקרים". באופן דומה, גם המפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך הביעו את התנגדותם להצעת החוק.
בשבוע שעבר סיכמה שקד עם יו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד) ועם יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם־רפאלי, כי הצעת החוק, המכונה גם "חוק נתניהו 2", תובא היום להצבעה בוועדת השרים - אך כל סיעות הקואליציה יקבלו חופש הצבעה.