העימות המילולי שנערך שלשום בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת בין ח"כ אורן חזן (הליכוד) לח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) אינו מפתיע את חברי ועדת האתיקה של הכנסת. בקדנציה הנוכחית הם כבר נתקלו בלא מעט מקרים כאלו. לדברי רחל עזריה (כולנו), חברה בוועדת האתיקה, הוועדה מטפלת ביותר מעשרה מקרים של תלונות נגד חברי כנסת מדי שבוע שהתקשורת בכלל לא יודעת עליהם. “מדובר במקרים מאוד קטנים שמגיעים אלינו, אם על ידי הציבור ואם על ידי חברי הכנסת, ורובם נסגרים במכתב הסבר ובהתנצלות של חברי הכנסת", היא מספרת.
את חושבת שוועדת האתיקה אפקטיבית?
“חברי הכנסת מתייחסים ברצינות לוועדת האתיקה. ברגע שמתקבלת תלונה, אנחנו מוציאים מכתב ומבקשים תגובה. בהרבה מקרים חברי הכנסת לא מסתפקים בשליחת מכתב והתנצלות, אלא מגיעים לוועדה ומבקשים שלא להעניש אותם. זה מפריע להם מאוד".
ועדיין, אנחנו רואים תופעות חמורות של אלימות מילולית והתנהגות בלתי מכובדת.
“יש חריגים שלא מעניין אותם להצטייר כחסרי אתיקה. איתם אנחנו בבעיה קשה. יש גם מי שמגיבים לתלונה נגדם בהגשת תלונה נגדית שלפעמים מגובה בקלטות או בהתקפה של ועדת האתיקה שאינה באה חשבון עם הנפגע. אלו מקרים שקשה לוועדה להתמודד איתם".
את יכולה להבין את חוסר האמון ההולך וגובר בכנסת?
“חברי כנסת עושים טעויות. אנחנו מדברים על מערכת מלאה בלחצים. אבל חשוב להבין שחברי הכנסת הם מגוונים. באופן כללי יש שתי מגמות. מצד אחד, עלייה ברמתם של חברי הכנסת. יש המון חברי כנסת שעושים עבודה רצינית ומקצועית ופחות מגיעים לכותרות. במקביל, יש כניסה של דמויות שלא מתנהלות כפי שמצופה מחברי כנסת, וזה מקבל תשומת לב ציבורית".
הסכם מחודש
ועדת האתיקה של הכנסת היא ועדה העוסקת בשיפוט חברי הכנסת בשל עבירות אתיות כגון התבטאות בלתי פרלמנטרית. בין עבירות האתיקה שבהן מוסמכת לדון הוועדה: עיסוקים נוספים של חברי הכנסת או כהונה בתפקידים בגופים ציבוריים, במקביל לעבודתם בכנסת, למרות האיסור על כך; אי־הגשה או הגשה באיחור של הצהרת הון; היעדרות ממושכת מישיבות הכנסת; אי־שמירה על כבוד הכנסת וחבריה, איסור על ניגוד עניינים וחובת גילוי נאות באשר לאפשרות של ניגוד עניינים, איסור על ניצול ידיעות למטרות אישיות ועוד.
ועדת האתיקה מוסמכת להטיל על חברי הכנסת שמצאה אשמים בעבירות אתיות את העונשים הבאים: הערה, אזהרה, נזיפה או נזיפה חמורה; שלילת רשות הדיבור בוועדות או במליאה למשך עשרה ימים; הגבלה על פעילות פרלמנטרית; הרחקה מישיבות המליאה ומהוועדות לתקופה של עד שישה חודשים; ובעבירות מסוימות - שלילת שכר. בראש ועדת האתיקה של הכנסת ה־20 עומד ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) וחברים בה כאמור ח"כ עזריה וכן איל בן ראובן (המחנה הציוני) ויוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת).
במסגרת העימות המילולי הסוער שנערך שלשום בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת בין ח"כ חזן לח"כ בירן, החליפו השניים השמצות הדדיות. לאחר העימות פנו שניהם להגיש תלונות זה נגד זו לוועדת האתיקה של הכנסת. ח"כ חזן הגיש תלונה לוועדה נגד ח"כ בירן משום שכינתה אותו "סרסור", ואילו ח"כ בירן הגישה תלונה נגדו על "יחס מבזה וסקסיסטי שהוא הטרדה מינית לכל דבר", כדבריה.
אלא שזו אינה התקרית הראשונה וגם לא השנייה שעמה ועדת האתיקה של הכנסת ה־20 נאלצת להתמודד. כזכור, ביולי האחרון נזפה הוועדה באופן חמור בח"כ חזן בעקבות התבטאויות חריפות שהשמיע נגד חבריו למשכן, שאותן הגדירה כהתבטאויות שיש בהן "ניבול פה, הכפשה וביזוי". בין השאר, הערותיו
נאמרו נגד ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), שלה אמר: "נמחק לך את החיוך מהפרצוף"; נגד ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) שלעברה קרא כי היא "צועקת כמו תרנגולת" ועוד. חודש לפני כן החליטה ועדת האתיקה להרחיק למשך שבוע את ח"כ חזן מדיוני מליאת הכנסת והוועדות שלה משום שהפר את כללי האתיקה בכך שהפריע לראיון שהעניקה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), במהלך הפגנה של מפלגתה והארגון "שוברים שתיקה" בקריית אונו.
אלו לא היו המפגשים היחידים של ח"כ חזן עם הוועדה: בדצמבר 2015 הוא הושעה לחודש מפעילות הכנסת בעקבות האירוע המתוקשר ההוא עם ח"כ קארין אלהרר. כזכור, ח"כ חזן האשים אותה בהצבעה כפולה בגין הסיוע שקיבלה בהצבעות מח"כ עיסאווי פריג', לאחר שהתקשתה להצביע לאורך זמן בליל ההצבעה על התקציב בעקבות ניוון השרירים שבו היא לוקה. שבוע לאחר מכן, בהצבעה על חוק הגיוס, הוא לעג לה במליאה באומרו: "את צריכה שעיסאווי יעזור לך?"
ביולי האחרון החליטה ועדת האתיקה לרשום הערה לח"כ סתיו שפיר משום שכינתה את ח"כ חזן בציוץ בטוויטר ממרץ האחרון בכינוי "סרסור", אף שלא ציינה את שמו במפורש. בציוץ שלה כתבה ח"כ שפיר: "לרגל יום האישה שני ח"כים, הראשון סרסור בעברו והשני ממפלגה שלנשים אסור לרוץ בה, נזפו בי כי לבשתי שמלה חשופת כתפיים".
בפברואר 2016 השעתה ועדת האתיקה את שלושת חברי הכנסת מטעם בל"ד ברשימה המשותפת – חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס, שמאז כבר הורשע בהברחת מכשירים סלולריים לאסירים ביטחוניים ואולץ להתפטר מהכנסת – אשר נפגשו עם משפחות מחבלים שגופותיהם מוחזקות בידי ישראל. זועבי וגטאס הושעו אז לארבעה חודשים וזחאלקה לחודשיים. כזכור, לזועבי יש היכרות קודמת עם הוועדה, לאחר שבין היתר, ביולי 2014 הושעתה לחצי שנה מהכנסת – הסנקציה החמורה ביותר שקיימת בידי הוועדה – בעקבות התבטאויותיה בפרשת חטיפת ורצח שלושת הנערים גיל־עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל ביוני 2014.
באוגוסט 2016 קבעה ועדת האתיקה של הכנסת כי הסרטון שהעלתה שרת התרבות מירי רגב כמה חודשים לפני כן לקידום תוכניתו של אייל גולן מהווה "חציית גבול" ו"יחצנות אסורה". בינואר 2017 אסרה ועדת האתיקה של הכנסת על ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) להשמיע דברי פרשנות ברדיו "ספוטניק" בשפה הרוסית, לאחר שהתברר שעשתה זאת בשם בדוי. בשידורי הרדיו שבהם השתתפה הציגה את עצמה בשם אלכסנדרה קלינינה ולא ציינה כלל שהיא חברת כנסת.
גם ח"כ זוהר בהלול (המחנה הציוני) ננזף על ידי ועדת האתיקה של הכנסת, ביוני האחרון, בשל חריגה ממכסת ההשתתפות המותרת לו בשידורי הספורט - עד ארבעה בשנה. הוועדה ציינה כי אם ח"כ בהלול יפר את ההנחיה הזו שוב, תוטל עליו סנקציה חריפה יותר. מנגד, במאי 2016 החליטה ועדת האתיקה שלא יינקטו צעדים משמעתיים נגד יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן ומיקי זוהר (ליכוד) שהתעמתו עם הורים שכולים בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה על דוח המבקר במבצע צוק איתן. הנימוק היה שהם כבר "התנצלו באופן פומבי בפני המשפחות השכולות".
"אין עלייה ברמת ההתנהגות הבלתי הולמת לעומת כנסות אחרות", מבהיר יו"ר הוועדה ח"כ וקנין. "מה שכן, יש יותר תלונות מאשר בכנסות אחרות. פעם התלונות היו יותר של חבר כנסת כלפי חבר כנסת. היום כל אזרח שרואה משהו שולח מכתב ואני חייב לדון בו. יש אזרחים קבועים ששולחים".
בכל זאת נראה שרמת השיח הידרדרה.
"זה נכון. מדובר בדרך כלל במעגל קבוע ומצומצם של אותם חברי כנסת שלא חוששים להטיח מילים קשות ומבזות".
מהי התלונה הכי שכיחה שמגיעה לוועדה?
"רוב התלונות נוגעות להתבטאויות ולפגיעה רגשית".
מהי הסנקציה הכי חריפה שעומדת לרשותכם?
"הוספנו בקדנציה הזאת סנקציה - שלילת שכר של חודש בגלל התנהגות חריגה, ולא רק בשל היעדרויות. עד כה לא שללתי שכר. הדבר הכי חריף שעשיתי הוא הרחקה של שישה חודשים מדיוני המליאה והוועדות".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) ניסה כבר בכנסת הקודמת בשיתוף חברי הכנסת (היום שרים) צחי הנגבי ויריב לוין להעביר תקנון אתיקה מחודש, הכולל סנקציות חריפות יותר על חברי הכנסת. “ראוי לתת שיניים לועדת האתיקה ולא להסתפק רק בנזיפות", הוא אומר. “נזיפה אומנם נרשמת בתיק האישי וזה לא נעים ציבורית, אבל אין בזה הרתעה. במקרה שיש חברי כנסת שהתנהגותם הבלתי הולמת, אם אמירות ברוטליות ואם פעילות בניגוד עניינים, חוזרת שוב ושוב - יש להטיל סנקציות חריפות שכוללות הרחקה וקנסות".
מדוע לא הצלחת לקדם את התקנון החדש?
“ניסיתי כבר מהכנסת הקודמת, אבל לצערי חברי הכנסת לא רוצים להחיל על עצמם כללים יותר חמורים".
אתה סבור שאכן יש עלייה בהיקף התנהגות הברוטלית של חברי הכנסת?
“זה היה גם בכנסות קודמות. הכנסת היא מקום יצרי. אבל אין ספק שהתופעה שבה חברי הכנסת נמדדים על פי האיש הכי בוטה ביניהם - הולכת וצוברת תאוצה. פעמים רבות בעשייה פרלמנטרית שקטה קשה יותר למשוך תשומת לב, והתנהגות צעקנית מקנה לח"כ כותרות ואפילו דמות ב'ארץ נהדרת'. אלו הכללים כיום".
כללים מפוזרים
לדברי ד"ר חן פרידברג, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל, ישראל לא לבד. מעמדם של הפרלמנטים בעולם גם הוא אינו מזהיר. “רוב הדמוקרטיות לא אימצו קוד אתי רשמי שמסדיר את פעילותם של חברי פרלמנט וקובע עקרונות להתנהגות הולמת שלהם", היא אומרת. “ברוב הפרלמנטים יש כללים מפוזרים שנועדו לשמור על טוהר המידות, ניגוד עניינים, חובת גילוי אינטרסים אישיים, איסור על עיסוק נוסף, הגבלות על מתנות ועל נסיעות לחו"ל. רק מדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יפן והודו אימצו קוד אתי מסודר".
מה לגבי ישראל?
“בישראל הכללים האתיים והסנקציות הנלוות מפוזרים בחוק יסוד הכנסת, בתקנון הכנסת, בחוק הכנסת מ־1994, בחוק חסינות חברי הכנסת".
עד כמה הסנקציות של ועדת האתיקה אפקטיביות?
“אי אפשר להגיד שהסנקציות אינן משפיעות בכלל. שלילת זכות הדיבור, במליאה או בוועדות, הרחקה מישיבות ומהמליאה, הגבלה על פעילויות כולל הגשת הצעות חוק - אינם דברים של מה בכך. אך צריך לזכור שזכות ההצבעה אינה ניתנת לשלילה, גם לא מחבר כנסת מורחק שאינו נוכח בישיבות".
ולמרות החשיבות, כל הניסיונות עד כה לעצב קוד אתי מסודר למעשה נכשלו.
“יש חשיבות ליצירתו של קוד אתי מסודר, כי הוא מקל על ההתמצאות בכללי האתיקה ועל הנגשתם ויכול לשמש כלי נוח להנחייתם של חברי הפרלמנט. כבר ב־2003 מינה יו"ר הכנסת דאז רובי ריבלין ועדה ציבורית לכינון כללי אתיקה לחברי הכנסת (ועדת זמיר). הכנסת אישרה את הערכים שקבעה הוועדה, והם התווספו לכללי האתיקה בתקנון הכנסת. ב־2006 הגישה ועדת זמיר את המלצותיה, ובהן מסקנה שלפיה יש להגביר את האכיפה. כל העניין התגלגל עוד כמה שנים, ובסופו של דבר,
ב־2011, כאשר דנה ועדת הכנסת בקוד האתי הוגשו התנגדויות רבות, וריבלין טען שמוטב לא לתקן את התקנון כי לנוכח ההתנגדויות המצב רק יורע, והתקנון סופו שיעוקר מתוכן".