התוכנית לניתוק השכונות הערביות מירושלים אינה פתרון מקובל והעירייה תתנגד לה אם תקודם, כך אמר ראש העיר, ניר ברקת, לג'רוזלם פוסט. "לא אתמוך בתוכנית כזאת, זה לא הצעד הנכון. במקום זאת, אנחנו צריכים לשפר את השירותים שלנו בשכונות האלה". התוכנית שמקדם השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, קוראת להוציא את השכונות הערביות שמעבר לחומת ההפרדה אל מחוץ לאחריות המוניציפלית של ירושלים וליצור רשות מוניציפלית חדשה שתנהל את אותם מקומות.
מדובר בשכונות כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט, שנחתכו מעיר הבירה כשחומת ההפרדה הוקמה ב-2004. לטענת אלקין, העובדה שהשכונות הללו פתוחות לחלוטין ליהודה ושומרון, אבל עדיין חלק מירושלים, גורמות להן למשוך אליהן פלסטינים לא ישראלים, מה שמוביל לנישואים מעורבים, שמהווים איום על המאזן הדמוגרפי ועל הרוב היהודי בעיר הבירה.
גם העובדה שאכיפת החוק בשכונות האלו לוקה בחסר מקשה על היכולת לדעת כמה אנשים גרים בהן. בעוד גורמים בעיריית ירושלים אומרים כי גרים בהן כ-51 אלף בני אדם, הערכות אחרות גורסות שהמספר נע בין 120 אלף ל-150 אלף איש. לדברי אלקין, רבים מהתושבים הם פלסטינים מיו"ש שהגיעו על מנת להיות קרובים יותר לירושלים. ברקת מתנגד לטענה הזו, ואומר כי רוב הדיירים הגיעו מתוך העיר עצמה ועבור לשם בשביל דיור מוזל - טענה שמגובה על ידי ארגונים שבדקו את הנושא.
במקום לנתק את השכונות האלו מירושלים, ברקת מציע למשוך את האנשים האלה לבוא לגור בתוך העיר ולא בשכונות נפרדות ורחוקות. "הדרך הכי טובה למשוך את הציבור לירושלים היא לקדם פיתוח כלכלי בעיר", אומר ברקת. לדבריו, אנחנו עדים לשינוי הזה, הכלכלה משתפרת ואנשים באים לגור כאן. זאת התשובה הכי טובה לבעיה הדמוגרפית". ראש העיר הוסיף כי הפיתוח בעיר בתחומי ההיי טק והתיירות מביאים משרות רבות לתושבי מזרח העיר.
ברקת מכיר בעובדה שחומת ההפרדה הקשתה על העירייה לספק שירותים לשכונות שמאחוריה. עובדי העירייה בקושי עוברים דרך המעברים והשירותים ניתנים על ידי עובדי קבלן, בעיקר בגלל שיקולי ביטחון. "אנחנו אומרים לאנשים שגרים שם 'עזרו לנו לעזור לכם'", אומר ברקת. "ככל שיעבור הזמן, אנחנו נראה שהמסר הזה יובן במרבית האזורים ונראה יותר שיתוף פעולה".